.png)
כולנו רוצות להיות הידיים האלה - הידיים ששולחות את הילדים שלנו לחקור את העולם והידיים שמחכות להם ועוטפות אותם בביטחון כשהם חוזרים. אבל איך עושים את זה? איך יוצרים בסיס בטוח לקשר עם הילדים? בפרק הזה נכיר את מעגל הביטחון - מודל פשוט שיעזור לכן להבין את הצרכים הרגשיים של הילדים שלכן ולתת להם מענה מותאם. נלמד על שני התפקידים המרכזיים שלנו כהורים: להיות בסיס בטוח שממנו הילד יוצא לחקור, ונמל מבטחים שאליו הוא חוזר כשצריך נחמה. נבין גם למה לפעמים קשה לנו להגיב בצורה מיטיבה לצרכים של הילדים שלנו ומה אפשר לעשות עם זה. וכמובן- נבדוק האם יש למעגל הביטחון בסיס מחקרי. כי בכל זאת מאמאדע כאן 🙂
קוד קופון: MYDAY36
כדי לא לפספס אף פרק, כנסו לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע!
מוזמנות להתעדכן גם בקבוצת הפייסבוק או להירשם לניוזלטר של מאמאדע.
מעדיפה גרסה כתובה? הנה תמלול של הפרק:
ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של מאמאדע, הורות מבוססת מדע, אני מור הרפז ובפודקאסט הזה תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות ילדים.
היום אנחנו הולכות לדבר על מעגל הביטחון. מעגל הביטחון הוא מודל פשוט שיוכל לעזור לנו להבין את הצרכים הרגשיים של הילדים שלנו ולתת להם מענה מותאם. בפרק נלמד מהם שני התפקידים המרכזיים שיש לנו בתור הורים, לפי מעגל הביטחון - להיות בסיס בטוח שממנו הילד יוצא לחקור את העולם, ולהיות נמל מבטחים שאליו הילד חוזר כשהוא צריך נחמה וחיבור. נדבר על הצרכים הרגשיים השונים של הילד בכל מצב - מה הוא צריך מאיתנו כשהוא יוצא לחקור ומה הוא צריך כשהוא חוזר אלינו. נבין גם למה לפעמים קשה לנו להגיב בצורה מיטיבה לצרכים של הילדים שלנו ומה אפשר לעשות עם זה. ולסיום, כי בכל זאת מאמאדע כאן, נבדוק האם יש בסיס מחקרי משכנע לכך שמעגל הביטחון באמת עושה את מה שהוא אמור לעשות- מחזק את הביטחון ההתקשרותי של הילדים שלנו. יאללה, בואו נתחיל!
הפרק של היום הוא סוג של חוב שיש לי אליכן, חוב שעדיין נשאר פתוח מאז הפרק ההוא על תיאוריית ההתקשרות והגישה ההיקשרותית-התפתחותית. זה היה פרק 8. למי שלא שמעה אותו וגם למי שכן- בפרק ההוא הצגתי כמה עקרונות בסיסיים של תיאוריית ההתקשרות והסברתי למה הגישה ההיקשרותית-התפתחותית של ד"ר גורדון ניופלד היא לא תיאוריית ההתקשרות. עשיתי בפרק הבחנה מאוד חשובה בין תיאוריה מבוססת-ראיות, כמו תיאוריית ההתקשרות, לבין שיטות התערבות, כמו הגישה ההיקשרותית-התפתחותית. שיטות התערבות נועדו כשמן להתערב- לעשות שינוי. בניגוד לתיאוריה אקדמית שהמטרה שלה להבין משהו למשל על הטבע האנושי, המטרה של שיטת התערבות היא להביא לשינוי או שיפור במצב מסוים. ולכן שיטת התערבות לא מסתכמת רק בהסבר על התפתחות אנושית, אלא גם כוללת כלים, טכניקות וגישות כאלה ואחרות שהמטרה שלהם להביא בסופו של דבר לתוצאה רצויה כלשהי. שיטות התערבות מבוססות-התקשרות בעצם שואבות רעיונות מתיאוריית ההתקשרות ומפתחות כלים קונקרקטיים תכלסיים שיוכלו להשיג את המטרה- שיפור בביטחון התקשרותי של הילד להורים, שיפור במדדים התפתחותיים כאלה ואחרים, שיפור בתחושת המסוגלות ההורית, במנטליזציה הורית. וכו' וכו'.
אז סיפרתי לכן, מה שמאוד הכעיס חלק מהמאזינות, שהגישה ההיקשרותית-התפתחותית של ניופלד היא לא שיטת התערבות מבוססת-ראיות. כלומר אין מחקרים שבדקו האם משפחות שעברו הדרכת הורים בגישה או קורס בגישה באמת הראו שיפור בביטחון התקשרותי או בכל מדד אחר. כמו שהדגשתי אז, זה שאין מחקרים שבדקו את היעילות של הגישה זה לא אומר שהיא לא טובה או לא יעילה. כל מה שזה אומר זה שלא בדקו אותה במחקר, שאין ראיות אמפיריות שתומכות ביעילות שלה.
והנה אני מגיעה אל החוב שלי אליכן- הזכרתי אז, אם אני לא טועה, את מעגל הביטחון. שזו גם שיטת התערבות מבוססת-התקשרות, אבל היא כן נבדקה במחקר. אז היום אנחנו הולכות להכיר לעומק את מעגל הביטחון ואחר כך גם לשמוע על המחקרים שבדקו האם השיטה הזו יעילה. האם באמת יש לה השפעה חיובית על ביטחון התקשרותי, התפתחות וכאלה.
רק הודעה קטנה ומשמחת לפני שנתחיל- ביום שישי הקרוב יש לי יומהולדת, ב-24.1, ולכבוד היומהולדת החלטתי לעשות מבצע מיוחד על סדרת ההרצאות "הבסיס הבטוח" שבעצם נוצרה מתוך הצורך האישי העמוק שלי כאמא להיות שם עבור הילדים שלי. בעצם כל מה שאני עושה במאמאדע מתנקז לצורך הזה. בסדרת "הבסיס הבטוח" תפגשו אנשי מחקר ברמה הכי גבוהה שיש שילמדו אתכן איך לראות את העולם דרך העיניים של הילדים שלכן, מה שנקרא מנטליזציה הורית. רק שתדעו שזו הסדרה הכי מצליחה בהיסטוריה של מאמאדע והיו לנו המון סדרות והיא יקרה ללבי מאוד. עד יום שישי ה-24.1 בחצות תוכלו לרכוש את הסדרה, 3 הרצאות, במחיר של 89 ש"ח במקום 195 ש"ח. 65% הנחה. הנה קישור וקוד קופון: MYDAY36.
ואנחנו חוזרות לדבר על מעגל הביטחון
תיאוריית ההתקשרות היא תיאוריה מורכבת. כדי להכיר את כל הניואנסים שלה צריך ללמוד והרבה. רוב ההורים, גם אלו שכאן במאמאדע, לא באמת יכולים לאפשר לעצמם בזמנם החופשי, או יותר נכון לא חופשי אף פעם, ללמוד את התיאוריה הזו לעומק. המטרה של מעגל הביטחון זה לקחת את התיאוריה המורכבת ורבת הרבדים הזו ולפשט אותה כמה שיותר- כך שהורים יכירו אותה ויוכלו להשתמש בה ביומיום שלהם בהורות.
הקלינאים שפיתחו את מעגל הביטחון בסוף שנות ה-90, שאגב נקרא באנגלית circle of security, הצליחו לזקק באופן די גאוני את תיאוריית ההתקשרות לאיור פשוט שנקראת כמו השיטה כולה- מעגל הביטחון.
מעגל הביטחון מתאר את התנועה הרגשית של הילד בשני כיוונים: כיוון אחד, כשהילד יוצא לחקור את העולם באופן עצמאי וכיוון שני, כשהוא חוזר ומחפש קרבה ונחמה. כולנו מכירות את התנועה הזו- למשל הבן שלי מסתובב לו עם עגלת בובות בגן שעשועים בהתלהבות- זה החלק של החקירה - ואז פתאום עובר לידו כלב והוא נבהל ורץ אלי בחזרה- זה החלק של חיפוש אחר קרבה ונחמה. או למשל, כשהבת שלי עובדת על יצירה בריכוז ובאיזשהו שלב עוזבת הכל ומגיעה להתכרבל אצלי, למלא את המיכל הרגשי שלה. התנועה הזו קורית מלא פעמים ביום כל יום.
לפי מעגל הביטחון, לנו כהורים יש שני תפקידים מרכזיים שמאפשרים את התנועה הרגשית הזו בין חקירה לחיפוש אחרי קרבה. התפקיד הראשון שלנו הוא לשמש עבור הילדים בסיס בטוח או באנגלית secure base- הבסיס הבטוח הוא זה שמאפשר לילד לצאת ולחקור את העולם. התפקיד השני שלנו הוא לשמש עבור הילדים נמל מבטחים או באנגלית safe haven- מקום לחזור אליו כשהם מבוהלים, מוצפים או סתם צריכים חיבוק.
הגאונות של מעגל הביטחון היא בגרפיקה שלו- איור פשוט שמצליח בצורה מאוד יפה לתפוס את כל ה-essence של תיאוריית ההתקשרות. זה קצת מצחיק לדבר על גאונות של איור בפודקאסט, אבל אני סומכת על הדמיון שלכן שתצליחו להבין. ובכל מקרה השארתי לכן קישור לאיור של מעגל הביטחון בתיאור של הפרק.
אז שני התפקידים שדיברנו עליהם לפני רגע- בסיס בטוח ונמל מבטחים- מיוצגים באיור של מעגל הביטחון כשתי כפות ידיים. כף יד אחת מייצגת את הבסיס הבטוח וכף יד שנייה מייצגת את נמל המבטחים. מתוך כפות הידיים האלו יוצא המעגל, מעגל הביטחון. החלק העליון של המעגל הוא החלק של החקירה- מתוך כף היד שמייצגת את הבסיס הבטוח הילד יוצא לחקור את העולם ומפתח אוטונומיה ומיומנויות כאלה ואחרות. הבסיס הבטוח הוא שמאפשר לילד את החקירה הזו. החלק התחתון של המעגל הוא החלק של חיפוש אחרי קרבה- כשהילד מרגיש איום או זקוק לחיבור מחדש הוא חוזר אל כף היד של ההורה שמייצגת את נמל המבטחים.
אז הנה מעגל הביטחון, תציירו לכן אותו בראש: שתי כפות ידיים- בסיס בטוח ונמל מבטחים - מתוכן יוצא מעגל, כאשר החלק העליון מייצג את החקירה והחלק התחתון מייצג את החיפוש אחרי קרבה. ועכשיו כשיש לכן תמונה כללית בראש של מעגל הביטחון, הגיע הזמן להיכנס אל הפרטים. בואו נדבר על הצרכים של הילד בחלק העליון של המעגל ובחלק התחתון של המעגל.
נתחיל בצרכי החקירה בחלק העליון של המעגל:
לפי המודל של מעגל הביטחון, לילד שיוצא לחקור את העולם יש 5 צרכים מרכזיים: אמא, תתמכי בחקירה שלי, תשגיחי עלי, תשמחי בי, תעזרי לי אם אני צריך ותהני יחד איתי. בואו נפרק כל אחד מחמשת הצרכים האלה וניתן גם דוגמאות שיעזרו לכן לזהות אותם בזמן אמת.
"אבא, תתמוך בחקירה שלי": הצורך הראשון הוא "אבא, תתמוך בחקירה שלי", המשפט הזה מבטא את הצורך של הילד בהורה שיעודד אותו ויתמוך בו כשהוא יוצא לחקור את העולם. זה יכול להיות במילים וזה יכול להיות גם פיזית. למשל, אם הולכים עם הילד לגן שעשועים, אפשר לעודד אותו לעלות למגלשה. או אם עושים קמפינג אפשר לעודד את הילדה לאסוף עצים למדורה ולהכין מעגל אש. ילדים זקוקים לנו בכל גיל שנתמוך בהם כשהם מפתחים אוטונומיה ומיומנויות כאלה ואחרות, ומן הסתם אופי התמיכה משתנה כתלות בגיל של הילד וביכולות שלו.
"אמא, תשגיחי עלי": נעבור לצורך הבא "אמא, תשגיחי עלי", כאן מדובר בצורך של הילד לדעת שההורה שלו נוכח וזמין עבורו גם בזמן שהוא חוקר. כלומר הילד יודע שאם הוא יסובב את הראש הוא יראה שם את ההורה שלו וידע שהוא שם בשבילו אם צריך. כמובן כשילדים גדלים הצורך בנוכחות פיזית פוחת, אבל הורה יכול להיות זמין בכל מיני דרכים וחשוב שהילד ידע וירגיש את זה.
"אבא, תשמח בי!": צורך החקירה השלישי נוגע לי ללב במיוחד: "אבא, תשמח בי!". הכוונה היא להורה שמתעניין במה שהילד עושה ופשוט נהנה מהילד שלו בזמן שהוא חוקר את העולם, ממש ממי שהוא. למשל, לפני כמה ימים הבן שלי שהוא כמעט בן שנתיים שטף כלים כשכל הפנים שלו מרוחות בסבון, כולו ספוג במים והרצפה בריכה. ומה אני אגיד, אני כולי חייכתי. פשוט מתה על הילד הזה. מתה עליו. שמחה בו כל כך. מתארת לעצמי שהחיוכים שלי והמיליון תמונות שצילמתי מילאו לו את הצורך שאשמח בו.
"אמא, תעזרי לי": צורך חקירה נוסף הוא "אמא, תעזרי לי", משפט שמבטא את הצורך של הילד שההורה יעזור לו כשהוא מנסה לעשות משהו. חשוב להדגיש שהכוונה כאן היא לא לעשות את המשהו הזה במקום הילד, אלא לתת לו עזרה מינימלית כך שאת השאר יוכל לעשות בעצמו- מה שנקרא "פיגומים" או באנגלית scaffolding. המטרה של הפיגומים האלה היא לבנות את תחושת המסוגלות של הילד- לא להשתלט על הכל ולעשות במקומו וגם לא להשאיר אותו להסתדר לגמרי לבד. למשל, הבן שלי שהוא כאמור עוד מעט בן שנתיים עכשיו חזק בקטע של להתלבש לבד ולא תמיד מצליח לו. אז אני עוזרת קצת- מושכת שרוול אחד והוא משלים כבר את השאר בעצמו. מבסוט מעצמו ממש. וכמו בצרכים האחרים שהזכרנו, זה נכון בכל גיל- אם זה כשהילדים לומדים לקרוא ולכתוב, לתכנת, לבשל או כל דבר אחר.
"אבא, בוא נהנה יחד!": הצורך החמישי והאחרון הוא "אבא, בוא נהנה יחד!", משפט שמבטא את הצורך של הילד להנות מחוויות משותפות יחד עם ההורה- לצייר יחד, לראות סרט ביחד, לבשל ביחד. אינטראקציות שמשלבות קשר עין, חיוכים, מגע- כל דבר שמשדר לילד "איזה כיף לי איתך עכשיו".
הורה שמשמש בסיס בטוח עבור הילד שלו הוא הורה שנותן מענה לחמשת הצרכים האלה. ברור שלא כל הזמן, אבל מספיק כדי לאפשר לילד לחקור את העולם בביטחון כשהוא יודע שיש מי שמעודד אותו, משגיח עליו, נהנה ממנו ואיתו ושם כדי לעזור במידה הנכונה אם צריך.
ועכשיו נעבור לצרכי ההתקשרות בחלק התחתון של המעגל:
בשביל האיזון, נדבר עכשיו בלשון נקבה- ילדה. החלק התחתון של המעגל מתאר את החיפוש של ילדה אחרי קרבה וחיבור. הרי חקירה לא יכולה להימשך לנצח, ובסופו של דבר משהו בסביבה יפריע לילדה או שיגמר לה הדלק הרגשי שרק חיבור עם ההורה יכול לספק. כמו קודם, גם כאן יש לה חמישה צרכים כשהיא מחפשת קרבה: אמא, קבלי אותי בזרועות פתוחות כשאני מגיעה אלייך, תגני עלי, תנחמי אותי, תשמחי בי ותעזרי לי לארגן את הרגשות שלי. בואו נפרק כל אחד מחמשת הצרכים האלה וכמו קודם ניתן גם דוגמאות שיעזרו לכן לזהות אותם בזמן אמת.
"אבא, קבל אותי בזרועות פתוחות כשאני מגיעה אליך": נתחיל מהצורך "אבא, קבל אותי בזרועות פתוחות כשאני מגיעה אליך". המשפט הזה מבטא את הצורך של הילדה בהורה שיהיה זמין ונגיש עבורה כשהחקירה שלה נפסקת, בין אם כי משהו הבהיל אותה ובין אם צריכה למלא מחדש את הדלי. הורה זמין ונגיש זה הורה שמשדר בטון הדיבור, בהבעת הפנים ובשפת הגוף שהיא מוזמנת להתנחם אצלו. למשל, אם הבת שלי עכשיו בוכה מאיזו שהיא סיבה, אני פותחת את הידיים שלי לחיבוק כשהיא באה אלי, אני מזמינה אותה במילים "בואי אהובה שלי" ומחייכת אליה באמפתיה. ככה היא יודעת שאני שם בשבילה.
"אמא, תגני עלי": הצורך השני הוא "אמא, תגני עלי" שזה בעצם הצורך הבסיסי של הילדה להרגיש מוגנת גם פיזית וגם רגשית. שיש שם הורה שמסוגל לקחת פיקוד, להגן עליה ולהרחיק אותה מסכנה, אם צריך. למשל אם הילדה שלי נופלת ואני שוטפת לה את הפצע וחובשת אותו, או אם היא ילדה אחרת מרביצה לה ואני באה לעזור ולתווך. היא יודעת שאמא שם לשמור עליה.
"אבא, תנחם אותי": צורך נוסף הוא "אבא, תנחם אותי"- כשהילדה חווה מצוקה, היא זקוקה להורה שיהיה שם ירגיע אותה וינחם אותה. זה יכול להיות חיבוק, זה יכול להיות ליטוף, מילים מרגיעות, הבעות פנים אמפתיות. כל ילד זקוק למשהו אחר כדי להתנחם, אבל מה שבטוח כולם זקוקים לפעמים לנחמה ואנחנו שם כדי לתת אותה.
"אמא, תשמחי בי": צורך רביעי הוא צורך שכבר הכרנו קודם בחלק העליון של המעגל, החלק של החקירה. "אמא, תשמחי בי". הכוונה היא לצורך של הילדה שההורה ישמח בה ויהנה ממנה, בדיוק כפי שהיא, לא רק כשהיא חוקרת אלא גם כשהיא מחפשת חום, ביטחון ואהבה. לצחוק איתה, לחייך אליה, להתכרבל איתה להגיד לה מילים נעימות. כל דבר שיגרום לה להרגיש שיש כאן מישהו שמתעניין בה ונהנה מעצם היותה.
"אבא, תארגן את הרגשות שלי": צורך ההתקשרות האחרון הוא "אבא, תארגן את הרגשות שלי" שהוא בעצם הצורך של הילדה שההורה יעזור לה לווסת את הרגשות הגדולים שלה- לתת להם תוקף, להרגיע, לעזור לה לתמלל את הרגשות. למשל אם לא רצו לשתף אותה במשחק והיא עצובה אפשר להגיד "אויש, זה באמת נורא מעליב כשלא רוצים לשתף אותך. בואי אלי לחיבוק ונחשוב יחד איך להתמודד עם זה".
הורה שמשמש נמל מבטחים עבור הילדה שלו הוא הורה שנותן מענה לחמשת הצרכים האלה. כך שהילדה לומדת שיש לאן לחזור, שיש מישהו שזמין לה, שיגן עליה, שינחם אותה, ישמח שהיא באה ויעזור לה לווסת את הרגשות שלה.
הדרך הכי טובה לחשוב על האיור של מעגל הביטחון היא כמפת דרכים. מפת דרכים שיכולה לעזור לנו לדעת איפה הילד נמצא על המעגל באינטראקציה מסוימת וכך לזהות את הצרכים שלו באותו זמן. למשל אם הילד שלי עכשיו יושב בפינת היצירה ומצייר, הוא נמצא בחלק העליון של המעגל, החלק של החקירה. ועכשיו אני יכולה להיות קשובה לסימנים שמגיעים ממנו ולזהות אם אחד מחמשת הצרכים שהזכרנו קודם עולה- אם הוא מתקשה פתאום וצריך עזרה ממני, אם הוא זקוק רק להנהון קטן של הערכה, אולי הוא רוצה שאני אצטרף אליו ונצייר יחד.
בקיצור, ברגע שאנחנו לומדות לקרוא את הסימנים שהילד מסמן ולעשות רפלקציה בנוגע למה שהילד זקוק לו אנחנו מפתחות את היכולת להגיב אליו בדרכים שנותנות מענה לצרכים שלו. והשאיפה היא לעשות את זה באופן עקבי עד כמה שאפשר להיות קשובות לצרכים של הילד אבל תמיד לנסות להיות גדולות יותר, חזקות יותר, חכמות יותר ופשוט נדיבות. באנגלית זה נשמע יותר טוב- kind, להיות kind. ומתי שצריך גם לקחת אחריות.
מעגלים מוגבלים:
בתחילת הפרק אמרתי שמעגל הביטחון הוא בעצם שיטת התערבות מבוססת-התקשרות- ככה שמפתחי השיטה האמינו שהיכולת של ההורה למלא את התפקיד הכפול הזה- להיות בסיס בטוח ולהיות נמל מבטחים - מחזק את הביטחון ההתקשרותי של הילד אל ההורה. אני מניחה שרובכן מכירות את המושגים התקשרות בטוחה והתקשרות לא בטוחה. אם לא, אני מזמינה אתכן לחזור לפרק 8. בכל מקרה, לפי המודל, כשמעגל הביטחון מתקיים הילד או הילדה יוצרים התקשרות בטוחה להורה. כשהמעגל לא מתקיים בשלמותו, אז הילד או הילדה יכולים ליצור התקשרות לא בטוחה אל ההורה. והנה אנחנו שוב רואות את הגאונות של מעגל הביטחון.
בואו נתחיל עם החלק העליון של המעגל, החלק של החקירה העצמאית. הורה שמתקשה לתת מענה לצרכים של הילד בחלק העליון של המעגל, הוא הורה שלא מאפשר לילד שלו לחקור את העולם ולפתח אוטונומיה. לדוגמא, הורה שנכנס להיסטריה לא נורמלית בכל פעם שהילד מתרחק ממנו מילימטר ורץ אחריו לכל מקום, או מכיוון אחר הורה שעושה כמעט כל דבר במקום הילד גם כשהוא גדל, או הורה מששתלט ומתערב לילד שלו במשחק או הורה שכועס על הילד כשהוא רוצה לשחק עם מישהו אחר, כאילו נעלב. כשצרכי החקירה של הילד לא מקבלים מענה הילד יכול לפתח תלות-יתר בהורה ולפחד להתנסות בדברים חדשים- כלומר הילד לא ירגיש מספיק בטוח להיפרד מההורה ולנסות להיות עצמאי. מה שמזוהה כהתקשרות לא בטוחה-חרדה.
ועכשיו נעבור לחלק התחתון של המעגל, החלק של חיפוש אחר קרבה. הורה שמתקשה לתת מענה לצרכים של הילד בחלק התחתון של המעגל, הוא הורה שלא זמין רגשית עבור הילד כשהוא זקוק לקרבה ונחמה. למשל, הורה שמתעלם מהצרכים הרגשיים של הילד מתוך תפיסה ש"ילדים צריכים להסתדר לבד" או הורה שמגיב בכעס או בזלזול כשהילד שלו בוכה, מפחד או מתוסכל ("תפסיק להיות כזה תינוק!"). כל זה יכול לגרום לילד יכול להרגיש דחוי ושהרגשות שלו לא לגיטימיים. כשצרכי ההתקשרות של הילד לא נענים, הוא לא מרגיש בטוח ביחס לאינטימיות וקרבה. מה שמזוהה כהתקשרות לא בטוחה נמנעת.
שני המעגלים שתיארתי עכשיו נקראים מעגלים מוגבלים- אחד מחלקי המעגל, או החלק העליון או החלק התחתון, עובד פחות טוב. כששני החלקים לא עובדים טוב, כלומר שהורה לא מצליח לשמש לא כבסיס בטוח ולא כנמל מבטחים הילד מפתח התקשרות לא-מאורגנת. אבל אני לא הולכת להיכנס כרגע לפרטים. רק רציתי שתדעו שמעגל הביטחון מצליח לתאר גם התקשרות לא בטוחה, משלושת הסוגים: חרדה, נמנעת ולא-מאורגנת.
אני יודעת, מהרצאות עבר שהיו במאמאדע, שברגע שמתחילים לדבר על התקשרות לא בטוחה סף החרדה מתחיל לעלות. אז כדי להרגיע, ילדים לא יוצרים התקשרות לא בטוחה אם פעם אחת לא הרשתן לילד לטפס על סולם שנראה לכן מסוכן, או כי שלשום הילדה רצתה חיבוק ובדיוק הייתן סופר לחוצות ממשהו שקרה בעבודה. זה בלתי אפשרי תמיד לתת מענה לצרכים של הילד וגם לא רצוי. התקשרות לא בטוחה נוצרת כשהורים באופן עקבי לא מגיבים לצרכים של הילדים שלהם ולא מדי פעם. מקווה שזה הספיק כדי להרגיע אתכן אם לא נדבר על זה בקבוצה. אוקיי, בואו נמשיך.
מוזיקת כריש Shark Music:
המטרה של שיטת ההתערבות הזו בסופו של דבר היא לעזור להורים לקיים את מעגל הביטחון באופן מלא- לזהות את הצרכים הרגשיים של הילדים שלהם ולתת להם מענה מותאם. ואחד הדברים הראשונים שעושים בשיטה הזו הוא לזהות את "אזורי המאבק" בתוך המעגל- איפה קשה ומאתגר יותר. בחלק העליון? בחלק התחתון? האם ההורה מתקשה לנחם את הילד כשהוא בוכה? או אולי קשה לו לשחרר את הילדה לחקירה?
אחד המושגים של מעגל הביטחון שמאוד עוזר לגשת אל "אזורי המאבק" האלו הוא המושג shark music, או מוזיקת כריש. כדי להבין במה מדובר אני רוצה שרגע תזרמו איתי ותדמיינו שאתן יושבות מול מסך וצופות בסרטון וידיאו של אוקיינוס שלו ורגוע וברקע מתנגנת לה מוזיקה נעימה ורכה שמעוררת בכן רגשות של רוגע והנאה. באיזשהו שלב מוזיקת הרקע משתנה ממוזיקה נעימה ומרגיעה למוזיקה מפחידה, מוזיקה מהסרט "מלתעות", למי שמכירה. אבל הוידיאו עצמו, החלק הויזואלי, לא משתנה- עדיין רואים את אותו אוקיינוס שלו ורגוע. בעצם המטרה של "התרגיל" הזה, שעושים להורים שמשתתפים בתכנית מעגל הביטחון, היא להראות איך המוזיקה משנה באופן דרמטי את המצב רוח, למרות שויזואלית אין הבדל בין החוויות. התרגיל הזה ממחיש איך "מערכת האזעקה הפנימית שלנו" מופעלת בתגובה לאירועים שנראים לנו מסוכנים רגשית - גם אם בפועל הם לא כאלה. למשל, אם אמא מסוימת חוותה חוויות נטישה קשות בילדות, מוזיקת הכריש שלה יכולה לפעול כשהבת שלה צורחת עליה שהיא הולכת לחפש אמא אחרת כי לא נתנה לה לאכול שוקולד- המצב לא מסוכן רגשית, הבת לא באמת נוטשת אותה, אבל הוא נחווה ככזה בגלל האופן שבו המערכת הרגשית של אותה אמא תוכנתה בילדות. ואז כשמוזיקת הכריש מופעלת, האמא הזו לא מצליחה לארגן את הרגשות של הילדה ולתת מענה לצרכים הרגשיים שלה בחלק התחתון של המעגל. במקום היא צורחת עליה או לחילופין נותנת לה את השוקולד שביקשה, והצרכים הרגשיים של הילדה מתפספסים.
בקיצור, מוזיקת כריש לא מבוססת על המציאות כאן ועכשיו, אלא על חוויות העבר שלנו שמעצבות את האופן שבו אנחנו תופסות את מערכות היחסים שלנו. והמטרה של שיטת ההתערבות היא לזהות מתי מוזיקת הכריש מתנגנת ולמצוא דרכים להגיב אחרת, בהתאם לצרכים הרגשיים של הילד על המעגל.
רגישויות:
המושג "מוזיקת כריש" עוזר לנו לזהות מתי אנו מגיבות מתוך חוויות העבר שלנו ולא מתוך מה שקורה במציאות הנוכחית. ובאופן ספציפי, הוא מאפשר לזהות 3 רגישויות שהתעצבו בהיסטוריה ההתפתחותית של ההורה: רגישות לפרידה, רגישות לערך ורגישות לביטחון. היכרות עם כל אחת מהרגישויות האלו תוכל לעזור לנו לזהות את מוזיקת הכריש בזמן אמת. בואו נדבר עליהן רגע.
נתחיל ברגישות לפרידה- הורים שרגישים לפרידה הם הורים שמאמינים שכדי להימנע מחוויה של נטישה, הם חייבים להיענות לכל רצון, צורך או רגש של האחר, כולל הילדים. ובו בזמן להתכחש לרצונות, לצרכים ולרגשות שלהם. האמונה הבסיסית שלהם היא שאם הם יעשו דברים עבור עצמם הם ינטשו. איך זה נראה בתוך המעגל? הורים שרגישים לפרידה מתקשים לאפשר לילדים שלהם חוויה של אוטונומיה בזמן חקירה ובמקביל לא מצליחים לספק להם תמיכה מלאה כשהם מחפשים קרבה ונחמה.
רגישות נוספת היא רגישות לערך- מדובר בהורים שיש להם ערך עצמי נמוך. כדי להגן על עצמם מביקורת ושיפוטיות הם מנסים להוכיח שהם והילדים שלהם כן בעלי ערך- ייחודיים, מיוחדים, יוצאי דופן, כל דבר רק לא ממוצעים. ובתוך המעגל? הורים עם רגישות כזו נוטים להפעיל על הילדים שלהם לחץ להגיע להישגים וביצועים אבל מתקשים לנחם אותם ולעזור להם לארגן את הרגשות.
הרגישות השלישית היא רגישות לביטחון- מדובר בהורים שמאמינים שהמחיר של להיות מחובר וקרוב רגשית לילדים הוא אובדן הגדרה עצמית. זה מוביל אותם לחשוב שהילדים שולטים בהם ולכן מצפים מהם לדאוג לעצמם, להיות self-sufficient. ואיך זה נראה במעגל? ההורים דוחקים את הילדים אל החלק העליון של המעגל, דווקא כשלילדים יש צורך עז בנחמה וחיבור בחלק התחתון של המעגל.
חשוב לומר שהרגישויות האלה נעות על ספקטרום ובעוצמות מתונות לא אמורות להוביל לבעיה במעגל הביטחון. אבל תמיד טוב להכיר אותן, לזהות את ה-shark music שלנו, ולעשות fine tuning למערכת ההפעלה ההורית שלנו.
לפני שנעבור לחלק המחקרי, אני רוצה לעשות סיכום קטן.
מעגל שהביטחון הוא איור פשוט שכולל שתי כפות ידיים- בסיס בטוח ונמל מבטחים - שמתוכן יוצא מעגל. החלק העליון של המעגל מייצג את החקירה והחלק התחתון של המעגל מייצג את החיפוש אחרי קרבה.
הורה שמשמש בסיס בטוח עבור הילד שלו הוא הורה שנותן מענה לחמשת צרכי החקירה של הילד: אבא, תעודד אותי לחקור, תשגיח עלי, תשמח בי, תעזור לי במידה הנכונה ותהנה יחד איתי.
הורה שמשמש נמל מבטחים עבור הילדה שלו הוא הורה שנותן מענה לצרכי ההתקשרות של הילדה: אמא, תהיי זמינה לי כשאני זקוקה לך, תגני עלי, תנחמי אותי, תשמחי בי ותעזרי לי לארגן את הרגשות הגדולים שלי.
ראינו גם שאם הורה מתקשה לענות על הצרכים של אחד מחלקי המעגל באופן עקבי, אני מדגישה שוב- באופן עקבי, הילד עשוי ליצור התקשרות לא בטוחה אל ההורה. הכרנו גם את המושג shark music שיכול לעזור לנו להבין את המקור לקושי שלנו באזורים שונים במעגל הביטחון.
האם למעגל הביטחון יש בסיס מחקרי?
אם מעגל הביטחון עובד כמו שצריך רוב הזמן, אז הכל סבבה. אבל מה קורה אם לא? כאן נכנסת שיטת ההתערבות של מעגל הביטחון. בשיטת ההתערבות הזו הורים עוברים טיפול קבוצתי שבו הם מכירים לעומק את האיור של מעגל הביטחון, ויחד עם המטפלים מזהים את "מוקדי המאבק" האישיים שלהם במעגל ועובדים עליהם. מוקד המאבק יכול להיות בחלק העליון של המעגל, בחלק התחתון של המעגל או בידיים. זיהוי הרגישויות הספציפיות של ההורה, אלה שהרגע דיברנו עליהן, יוצר את הקרקע לעבודה הטיפולית. יש התערבויות שכוללות פגישה שבועית ונמשכות 20 שבועות ויש גם גרסאות מקוצרות שנמשכות 8 שבועות. ובדרך כלל משתתפים בקבוצה מספר מצומצם של הורים. למיטב ידיעתי, רצות תכניות כאלה גם אצלנו בארץ.
ועכשיו הגיע הזמן לשאול- האם זה עובד? האם הורים שמשתתפים בתכנית הזו באמת רואים שינוי? האם התערבות מעגל הביטחון באמת תורמת לקשר הורה-ילד ולהתפתחות כפי שמאמינים מי שפיתחו את השיטה?
אני הולכת לספר לכן על המחקרים שניסו לענות על השאלה הזו. אבל אני כבר אסייג ואומר שברוב המחקרים שתכף תשמעו עליהן ההורים במחקר היו הורים בסיכון- כלומר הורים ממשפחות רווחה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך וכו'. הסיבה לזה הגיונית- ילדים במשפחות כאלה נמצאים בסיכון גבוה יותר ליצור התקשרות לא בטוחה, והתקשרות לא בטוחה מקושרת להשלכות התפתחויות פחות חיוביות. כך שהם יוכלו להרוויח יותר מהשתתפות בתכנית התערבות כזו. בנוסף, חשוב לומר שהמשתתפים במחקרים השונים היו הורים לילדים בגיל הרך, עד גיל 7 כזה.
בואו נעבור למחקרים. המחקר הרציני הראשון שבדק את היעילות של מעגל הביטחון התפרסם בשנת 2006. השתתפו בו 65 דיאדות בסיכון ונמצא שאחרי ההשתתפות בתכנית אחוז ההתקשרות הלא-מאורגנת פחת מ-65% ל-25% ואחוז ההתקשרות הבטוחה עלה מ-20% ל-54%. המחקר הזה היה העדות האמפירית הראשונה שיש כאן משהו טוב בידיים. אם כי חשוב לומר שלא הייתה כאן קבוצת ביקורת- התקשרות נבדקה לפני ואחרי שההורים השתתפו בתכנית, אבל לא נעשתה השוואה לקבוצת הורים אחרת שלא עברה את אותה תכנית. שזה חיסרון גדול ומשמעותי.
בשנת 2016, עשור אחרי המחקר הרציני הראשון, התפרסמה מטא-אנליזה שבדקה את היעילות של מעגל הביטחון. אל המטא-אנליזה נכנסו 10 מחקרים והממצאים הראו בסך הכל שמדובר בשיטה יעילה. משפחות שהשתתפו בהתערבות מעגל הביטחון הראו שיפור בביטחון ההתקשרותי של הילדים, באיכות הטיפול ההורי, בתחושת המסוגלות ההורית ואפילו בהפחתת דיכאון הורי. אבל לפני שאתן מתלהבות, חשוב שנדגיש שמדובר ב-10 מחקרים בלבד, שזה לא הרבה, המדגמים ברוב המחקרים מאוד קטנים ברמה של כמה עשרות (היה אולי רק מחקר אחד או שניים עם יותר מ-100 הורים) וכמעט ולא היו מחקרי אורך כך שאנחנו לא יודעות מה ההשפעות של מעגל הביטחון לאורך זמן. שלא נדבר על זה שבהרבה מהמחקרים לא הייתה קבוצת ביקורת ולא הקצאה אקראית. ככה שנכון ל-2016 אפשר לומר שיש עדויות חלשות ליעילות של מעגל הביטחון והן רלוונטיות בעיקר למשפחות רווחה. כלומר ככל שמשפחה זקוקה יותר לעזרה, ככה העזרה יותר יעילה.
אבל מאז עברו 9 שנים ולשמחתנו המדע התקדם. גם אם לא המון. אני לא הולכת לפרט עכשיו על כל המחקרים על מעגל הביטחון שיצאו ב-9 השנים האחרונות - אני לפחות מצאתי 11 כאלה. הפרק כבר התארך מספיק ואני לא רוצה להלאות אתכן. אבל אני כן אסכם לכן את הנקודות העיקריות. קודם כל, חוקרים למדו מניסיון העבר וכן יצאו מאז 2016 כמה מחקרי הקצאה אקראית עם מדגמים קצת יותר גדולים. רק קצת.
בשנת 2017 יצא אחד המחקרים המשמעותיים שנעשו בתחום והוא כלל 141 דיאדות של אימהות וילדים בגילאי 3-5 שנים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. המחקר הזה כבר היה מתוכנן טוב יותר - הייתה הקצאה אקראית לקבוצות והמדגם היה יחסית גדול. התוצאות היו מעורבות. מצד אחד, אימהות שהשתתפו בתוכנית הראו פחות תגובות לא תומכות כלפי הילדים שלהם והילדים הראו שיפור בשליטה העצמית שלהם. מצד שני, בניגוד למחקרים קודמים, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתקשרות של הילדים או בבעיות ההתנהגות שלהם. אני חוזרת- לא נמצא שיפור בביטחון ההתקשרותי בעקבות ההשתתפות בתכנית, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מה שכן מעניין, וזה ממצא שחוזר על עצמו בעוד מחקרים, זה שהתוכנית עובדת טוב יותר עבור הורים מסוימים. למשל, במחקר הזה נמצא שילדים לאימהות עם סגנון התקשרות נמנע (כלומר, אימהות שמתקשות לתת ולקבל חום וקרבה) הראו אחוזים גבוהים יותר של התקשרות בטוחה אחרי שאמא שלהן השתתפה בתוכנית. מחקרים עם מתודולוגיה לא רעה מצאו שמעגל הביטחון מוביל גם לשיפור במנטליזציה הורית ובתפקוד רפלקטיבי של ההורים- נושאים שאנחנו נכנסים אליהם בסדרה.
בשנת 2024 יצאה סקירה סיסטמטית שבדקה את היעילות של שיטות התערבות מבוססות-התקשרות בשיפור יחסי הורה-ילד. אמנם דיברתי היום רק על מעגל הביטחון, אבל יש עוד המון שיטות התערבות מבוססות-התקשרות שלא דיברתי עליהן. בכל מקרה, בסקירה נבדקו 16 התערבויות שונות והיו 3 התערבויות שבלטו במיוחד לטובה, אחת מהן הייתה מעגל הביטחון.
אז מה אפשר להגיד היום? האם מעגל הביטחון עובד? התשובה היא - כן, אבל.
כן - יש לנו היום יותר עדויות מחקריות שהתוכנית יכולה לעזור להורים להיות יותר רגישים ומכווננים לילדים שלהם. אבל - ההשפעות לא תמיד ישירות או דרמטיות כמו שאולי היינו מצפות, והן משתנות בין הורים שונים וילדים שונים. נראה שהתוכנית יעילה במיוחד עבור הורים בסיכון שמתמודדים עם אתגרים כמו דיכאון או קשיים ביצירת קרבה רגשית.
אז הנה גם הפעם לא קיבלתן את ה-תשובה. אלא תשובה נוספת. בין אם שיטת ההתערבות של מעגל הביטחון יעילה יותר או פחות, רובנו אני מניחה בכל מקרה לא נעבור אותה. אבל אנחנו בהחלט יכולות לקחת את הרעיון של מעגל הביטחון שמצליח בצורה מדהימה בעיני לתפוס את כל המהות של התקשרות ולחשוב איפה אנחנו נמצאות על מעגל הביטחון ואיפה הילד, לזהות שם מוקדים של קושי ולעבוד עליהם. לא צריך שמשהו יהיה הכי נכון והכי מבוסס-מחקר כדי שנלמד ממנו ונרוויח. וכמו שאני אומרת הרבה פעמים, דווקא המחקר החסר הוא זה שמשחרר אותנו ומאפשר לנו את החופש לבחור מה שמתאים לנו מתוך בופה הידע על הורות והתפתחות ילדים.
ואם יש לכן תיאבון, אני מזכירה לכן את המבצע על סדרת ההרצאות "הבסיס הבטוח" שנמצאת עד יום שישי הקרוב במחיר של 89 ש"ח בלבד, 65% הנחה. הסדרה הזו תהיה אחלה המשך לפרק הזה, עם דגש מיוחד על מנטליזציה הורית- היכולת שעוזרת לנו לחשוב את הילדים שלנו, לזהות את הצרכים שלהם ולהגיב בהתאם.
הנה קישור וקוד קופון: MYDAY36.
אם נשארתן עם עוד מחשבות ושאלות בעקבות הפרק- אני כרגיל מזמינה אתכן לא להישאר איתן לבד. בתיאור הפרק צירפתי לכן קישור לדיון על הפרק בקבוצת הפייסבוק של מאמאדע, שם נוכל להמשיך לדבר ולחשוב יחד על מעגל הביטחון.
השארתי לכן בתיאור הפרק גם קישור לתמלול של הפרק למי שמעדיפה לקרוא, רשימה מלאה של המקורות המחקריים וגם קישור לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע כדי שתוכלו להישאר מעודכנות במדעי ההורות.
אשמח כמובן אם תדרגו את הפודקאסט בחמישה כוכבים כדי שנוכל להגיע לכמה שיותר הורים שזקוקים לידע מקצועי ומבוסס-מחקר.
תודה לאופק פרחי העורך של הפודקאסט
אנחנו סיימנו להיום, נתראה בפרק הבא
.....
מקורות מחקריים
פרקים מ-3 ספרים אקדמים שונים שמתארים לעומק את שיטת ההתערבות "מעגל הביטחון":
https://massaimh.org/wp-content/uploads/2020/02/Chapter30TheCircleOfSecurity.pdf
מטא-אנליזה מ-2016 על היעילות של התערבות "מעגל הביטחון":
https://psycnet.apa.org/record/2016-27739-003
סקירה סיסטמטית מ-2024 שבדקה את היעילות של שיטות התערבות מבוססות-התקשרות בשיפור יחסי הורה-ילד (עד גיל שנתיים):
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39556257/
מאמר סקירה ביקורתי על התערבות "מעגל הביטחון" מהיבטים מחקריים, ציבוריים ומסחריים:
https://psycnet.apa.org/record/2015-22595-008
המחקר הרציני הראשון שבדק את היעילות של התערבות "מעגל הביטחון", פורסם בשנת 2006:
https://psycnet.apa.org/buy/2006-22003-004
מחקר הקצאה אקראית ראשון שבדק את היעילות של התערבות "מעגל הביטחון", פורסם בשנת 2011 ומצא שמשפחות שונות מגיבות אחרת להשתתפות בתכנית:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21262044/
מחקר הקצאה אקראית משנת 2017 שמצא שמשפחות שונות מגיבות אחרת להשתתפות בתכנית:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28401843/
מחקרים שבדקו את יעילות "מעגל הביטחון" משנת 2016 (פרסום המטא-אנליזה האחרונה) עד ינואר 2025:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26422336/
https://psycnet.apa.org/record/2016-21808-001
https://psycnet.apa.org/record/2021-27633-001
https://psycnet.apa.org/record/2024-32783-001
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35227399/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29244205/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31726954/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36454914/
Comentarios