top of page
לפני 3 דקות

איך לבחור מה לתת לילדים לראות במסך?

בעידן הדיגיטלי, אינסוף של תכנים זמינים לילדים שלנו במרחק לחיצה. אבל איך נדע מה באמת תורם להתפתחות שלהם או לכל הפחות לא מזיק? בפרק הזה נחשוף את ארבעה עקרונות מבוססי-מחקר שיעזרו לנו לבחור תוכן דיגיטלי איכותי לילדים, בלי להסתמך על הבטחות של משווקים. נלמד איך לזהות אפליקציות וסדרות טלוויזיה שמקדמות למידה פעילה, שומרות על מעורבות הילד, מתחברות לעולמו ומעודדות אינטראקציה חברתית. נכיר המלצות ספציפיות לאפליקציות וסדרות שנבדקו במחקר, ונקבל כלי מקצועי שיעזור לנו לקבל החלטות מושכלות בג'ונגל התכנים הדיגיטליים. פרק חשוב לכל הורה שרוצה להבטיח שזמן המסך של הילדים שלו יהיה איכותי ומועיל. 





הקישורים שהבטחתי:

7 אפליקציות מומלצות מתוך המחקר:




כדי לא לפספס אף פרק, כנסו לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע!



מעדיפה גרסה כתובה? הנה תמלול של הפרק:

ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של מאמאדע, הורות מבוססת מדע, אני מור הרפז ובפודקאסט הזה תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות ילדים.

היום אנחנו הולכות לדבר על איך בוחרים תוכן דיגיטלי איכותי. כשאנחנו היינו ילדים היו שני ערוצי טלוויזיה לילדים- ערוץ 6, ערוץ הילדים, וערוץ 11, הטלוויזיה החינוכית. ככה שלפחות במובן הזה להורים שלנו היה יותר קל, הם לא היו צריכים לבחור. לעומתם, אנחנו, או יותר נכון הילדים שלנו, עומדים מול שפע לא נורמלי של תוכן דיגיטלי- מלא ערוצי טלוויזיה,  מלאנתלפים ערוצי יוטיוב, עוד יותר מלאנתלפים אפליקציות, שלא נדבר על כל הפרסומות שמסתובבות בכל מקום- להמשיך? בקיצור, אינסוף של תוכן, הרבה ממנו בחינם. ואנחנו איכשהו צריכות לבחור, לבחור תוכן שתורם לילדים, או לכל הפחות לא מזיק להם. אבל איך בוחרים? היום אנחנו הולכות להכיר כלים מבוססי-מחקר שיעזרו לנו לבחור תוכן דיגיטלי איכותי לילדים שלנו, בלי להסתמך על הבטחות של משווקים. נדבר על הקריטריונים החשובים באמת, נכיר המלצות ספציפיות לאפליקציות ותוכניות טלוויזיה שנבדקו במחקר, ואפילו כלי מקצועי שיעזור לנו לקבל החלטות מושכלות. יאללה בואו נתחיל.


האמת שבאופן מפתיע, לא מצאתי כמעט בשומקום התייחסות לאיך בוחרים תוכן דיגיטלי מותאם לילדים. נראה שעיקר השיח סובב סביב השאלה כמה זמן מסך לתת לילדים. וגם אם תסתכלו על ההמלצות של משרד הבריאות בארץ אתן תראו שוב שמדברים שם בעיקר על זמנים. ואני מצטטת: "עד גיל שנתיים יש להימנע באופן מוחלט מחשיפה למסכים, מגיל שנתיים עד חמש ההמלצה היא שילד ישתמש במסך עד שעה ביום בכל סוגי המסכים יחד, ומגיל 6 ועד 18 עד שעתיים של מסך ביום". ומה יש להם לומר על תוכן? אני מצטטת: "חשוב לבחור בתכני צפייה מותאמים לגיל. מומלץ שהתכנים שאתם בוחרים לא יהיו בעלי קצב מהיר או אגרסיבי." 


וואו. מאוד אינפורמטיבי. תודה, מאוד עזרתם לנו לבחור עכשיו. ובלי ציניות, אין ספק שהרבה יותר קל להמליץ להורים כמה זמן מסך לתת לילד בכל יום, אבל מחקרים מגלים לנו שמספר השעות שהילד נמצא במסך רחוק מאוד מלהיות הגורם המרכזי בסיפור הסבוך של ילדים ומסכים. הקלטתי על זה פרק שלם בהקשר של מסכים לפני גיל שנתיים, ואני ממש מזמינה את מי שרלוונטי לה וטרם שמעה- להאזין, פרק 3. ואם נעזוב רגע את הגילאים הממש צעירים, לפני כמה חודשים התפרסמה מטא-אנליזה חדשה שכללה 100 מחקרים שבדקו את הקשר בין שימוש במסכים לבין התפתחות רגשית-קוגניטיבית אצל ילדים בני 0-6. אני לא אכנס עכשיו לכל הפרטים של המטא-אנליזה, נעשה את זה בפעם אחרת, אבל אחת המסקנות המרכזיות שלה היא שהשאלה החשובה באמת בנוגע למסכים היא לא כמה אלא איך.

 

ואחד מה"איך-ים" האלה הוא- התוכן עצמו, האם התוכן הדיגיטלי מתאים לילד שצופה בו. וזו השאלה שאנחנו הולכות לענות עליה היום. אני הולכת לתת לכן בפרק הזה כלים מבוססי-מחקר שיעזרו לכן לקבוע אם הסדרה, הסרט או האפליקציה באמת מתאימים לילדים, מבלי שתצטרכו להאמין להבטחות של משווקים.


איך בוחרים תוכן דיגיטלי איכותי?

לפני שאנחנו שואלות איזה תוכן דיגיטלי מתאים לילדים, כדאי שניקח צעד אחורה ונבדוק קודם, לפני כל הסיפור של מסכים, איך ילדים בכלל לומדים? אז לשמחתנו לפני משהו כמו 20 שנה התפתח תחום מחקר חדש שנקרא "מדעי הלמידה" שיכול לתת לנו כמה כיוונים מעניינים. חוקרים בתחום של מדעי הלמידה, ניסו, בין השאר, לפצח את מנגנוני הלמידה של ילדים ולבדוק איך הידע הזה יכול לתרום למה שקורה בכיתה, בבית ולעניינו- במסך.  


ארבעת עמודי התווך של למידה אפקטיבית

אנשי מדעי הלמידה, זיהו 4 עמודי תווך פסיכולוגים שבאמצעותם ילדים יכולים לממש את מלוא הפוטנציאל שטמון בלמידה. אני הולכת לדבר עליהם עכשיו בקצרה, כדי שתהיה לכן תמונה כללית. יותר מאוחר, ניכנס לכל עמוד תווך כזה יותר לעומק עם דוגמאות קונקרטיות מעולם המסכים. 

  • עמוד האקטיביות: עמוד התווך הראשון הוא עמוד האקטיביות, או עמוד הלמידה פעילה. ילדים לומדים הכי טוב כשהמוח שלהם עובד, כשהם לוקחים חלק פעיל בלמידה ולא רק נחשפים לתוכן באופן פסיבי

  • עמוד המעורבות: עמוד תווך נוסף הוא עמוד המעורבות. ילדים לומדים הכי טוב כשהם מעורבים בלמידה, כשהם "בתוך זה"- הם משתתפים, מצליחים לשמור על עניין לאורך זמן וחסינים להסחות דעת. במקרה הזה הגיל הוא גורם קריטי- צריך לשמור על איזון עדין בין תוכן קל מדי לתוכן מאתגר מדי כדי לשמור על העניין של הילד. 

  • עמוד המשמעות: עמוד התווך השלישי הוא עמוד המשמעות.ילדים לומדים הכי טוב כשהתוכן שהם נחשפים אליו מחובר לידע הקיים שלהם ומתקשר לחוויות החיים שלהם. 

  • עמוד החברתיות: עמוד התווך הרביעי והאחרון הוא עמוד החברתיות.ילדים לומדים הכי טוב כשהם באינטראקציה עם אחרים, אם זה ההורים שלהם, הגננות או המורים או ילדים אחרים בני גילם. 


בקיצור- ילדים מפיקים את המקסימום מלמידה כשהם פעילים קוגניטיבית, כשהם מעורבים בלמידה, וכשחוויית הלמידה שלהם מקושרת לידע ולחוויות החיים שלהם וכוללת גם אינטראקציה חברתית. ארבעת עמודי התווך האלו רלוונטים לכל למידה באשר היא, אבל היום אנחנו מדברות על תוכן דיגיטלי. ולשמחתנו, אנחנו לא צריכות לעבוד קשה מדי. חוקרים פיתחו דרכים להעריך את האיכות של תוכן דיגיטלי, מסוגים שונים, על בסיס ארבעת עמודי התווך האלה. בואו נתחיל, עמוד עמוד.


עמוד האקטיביות או "למידה פעילה"

עמוד התווך הראשון שלנו הוא עמוד האקטיבית או הלמידה הפעילה. כמו שאמרנו כבר קודם, ילדים לומדים הכי טוב כשהם צריכים להפעיל את הראש, לא כשהם נחשפים לתוכן באופן פסיבי. שימו לב, למידה פעילה לא אומרת בהכרח פעילות פיזית- ילד יכול להיות פעיל מנטלית גם כשהוא יושב בשקט ולמראית לא עושה כלום. לחילופין, ילד גם יכול להיות באינטראקציה עם המסך, ללחוץ, לגלול וכאלה אבל ממש לא בהכרח להפעיל את הראש- נראה לי שכולנו מכירות את זה מעצמנו. בקיצור, minds-on, שזה כמו hands-on רק עם ה-mind. 


בואו ניקח את זה לטלוויזיה. איזה תוכניות טלוויזיה מפעילות את המוח של הילדים שלנו? למשל תוכניות שמופיעות בהן דמויות ששואלות את הילדים שאלות ועוצרות כדי לאפשר להם להגיב או דמויות שמעודדות את הילדים לחזור אחרי אותיות ומספרים. Minds-on, זוכרות?


אותו סיפור עם אפליקציות. אפליקציות איכותיות דורשות מהילד חשיבה ומאמץ קוגניטיבי, כמובן בהתאם לרמה ההתפתחותית שלו. 

הנה כמה קווים מנחים שיעזרו לכן לזהות אפליקציה שמפעילה לילדים את המוח:

  • אפליקציות שדורשות מהילד לא רק להיות תגובתי אלא ממש להגיב, עם קצת מאמץ קוגניטיבי. למשל, להתאים צורה לחור המתאים זה משהו שדורש קצת חשיבה, לעומת סתם לפוצץ בועות שמתעופפות על המסך. אני חוזרת על מה שאמרתי קודם- גלילה או לחיצות על המסך, גם אם הן פעולות מוטוריות, לא בהכרח יחשבו אקטיביות, כמו שכולנו יודעות. 

  • נרצה לחפש גם אפליקציות שדורשות פתרון בעיות, כמו למשל לגרור אותיות כדי לבנות מילה או למצוא את כל הדברים בצבע מסוים.

  • אפליקציות שהולכות ונעשית יותר מאתגרת ככל שהילד מתקדם ומשתפר

  • אפליקציות שדורשות מספר שלבים כדי להשלים משימה, ובלי יותר מדי רמזים. כלומר לא להאכיל את הילד יותר מדי בכפית

תזכרו את המנטרה- minds-on! ובואו נעבור לעמוד התווך הבא שלנו, עמוד המעורבות.


עמוד המעורבות

אקטיביות ומעורבות, זה נשמע קצת דומה לא? אבל לא, מדובר בשני דברים שנים. אקטיביות כמו שראינו מתייחסת ללמידה שדורשת מאמץ מנטלי, מעורבות לעומת זאת מדברת על החוויה, על כמה הילד "בתוך זה". אפשר להגדיר מעורבות או באנגלית engagement כחוויה שמשלבת שלושה אלמנטים: ריכוז, עניין והנאה. אה, ובלי הסחות דעת. כמו שאמרתי, כשהילד (או אנחנו, לצורך העניין) ממש "בתוך זה".

 

אז איך שומרים על מעורבות? אחד הדברים החשובים לדאוג להם הוא שהתוכן לא יהיה קל מדי וגם לא קשה מדי- מה שכמובן תלוי בגיל של הילד ובשלב ההתפתחותי שלו. אם החומר פשוט ומוכר, ילדים יכולים לאבד עניין, אבל אותו דבר יכול לקרות אם החומר קשה ומאתגר מדי.


ואם ניקח את זה לעולם הדיגיטלי, נרצה למצוא תוכניות טלוויזיה או אפליקציות ששומרות גם הן על איזון נכון בין מאתגר לנגיש. חשוב לי להדגיש- האיזון הזה הוא לא אבסולוטי, אלא תלוי בילד שלנו. בגלל זה כדאי ורצוי לחפש תכנים תואמי גיל וכמובן לעשות את ההתאמות הייחודיות לילד או לילדה שלכן. למשל, נרצה תכנית טלוויזיה עם קו עלילה ברור שהדברים שנאמרים בה לא עוברים לילדה מעל לראש של אבל גם לא פשוטים מדי בשבילה. 


בהקשר של אפליקציות, 

  • נרצה שתהיה להן מטרת למידה ברורה, כמו למשל, ללמד אותיות או להרכיב פאזל וכו'. או לחילופין שיהיה להן קו עלילה ברור, כמו למשל דמות שיוצאת לחפש את המטמון. 

  • והכי חשוב- בלי הסחות דעת מיותרות. נסו בכל דרך אפשרת להימנע מפרסומות, התראות שקופצות פתאום או כל דבר אחר שיכול להוציא את הילד מה-zone שלו.

  • אבל לא רק פרסומות זה הבעיה כאן. נסו לחפש אפליקציות בלי צלילים ואפקטים מיותרים, מוגזמים ולא רלוונטים שמסיחים את דעתו של הילד מהלמידה. באמת שאין צורך בדמויות שפוצחות בריקוד, בתרועת חצוצרות או בלבבות שמכסים את כל המסך כדי לקבל פידבק. נרצה שהילד יקבל מהאפליקציה פידבק שמתייחס למה שהוא באמת עשה כמו למשל "יופי, הצלחת למצוא את כל התפוחים האדומים!" או "אופס, זה תפוח ירוק ולא אדום. תסתכל שוב מסביב לראות אם אתה מוצא את התפוח האדום". בלי כל הרעש והצלצולים.


עמוד המשמעות

ועכשיו נעבור לעמוד התווך השלישי שלנו- עמוד המשמעות. 

ילדים לומדים בצורה הכי טובה כשהם יכולים לחבר את התוכן שהם נחשפים אליו למה שהם כבר יודעים ולחוויות היומיום שלהם. תחשבו על זה רגע, מה היא בעצם התשתית של למידה? כדי ללמוד ילד, או מבוגר לצורך העניין, צריך לאחסן מידע בזיכרון ארוך טווח כדי שהוא יכול לשלוף את המידע הזה ולהשתמש בו בסיטואציות חדשות. זה מה שנקרא הכללה- ללמוד משהו במקום אחד, ולדעת איך להשתמש בו בהקשר אחר. זו למידת בעלת משמעות שעומדת בניגוד גמור ללמידת שינון. בלמידת שינון ילדים יכולים אולי ללמוד עובדות אבל לא באמת להבין את ההקשר שבו העובדות האלו רלוונטיות. לכן נרצה לבחור תוכן דיגיטלי שמאפשר לילד לעשות חיבורים לחיים האמיתיים שלו. קחו בחשבון שככל שהילד יותר צעיר, ככה הצורך בחיבור בין התוכן לחיים עצמם יותר משמעותי.


אז איך עושים את זה? דבר אחד שאפשר לעשות זה לבחור תוכניות טלוויזיה שהעלילה שלהן מתרחשת בסטינג מוכר כמו בית ספר, שכונה או סתם בבית. גם תוכניות שמופיע בהן מידע שהילדים מזהים מהחיים האמיתיים כמו נגיד חיות, או מאכלים מוכרים יכולות לעזור לילד לקשר בין המסך למציאות. 


לנו המבוגרים יש לפעמים נטייה להשתעמם מלראות או לקרוא משהו שוב ושוב ושוב. אבל אני מניחה שהרבה מכן מכירות את התופעה שילדים מבקשים לראות את אותו פרק שוב ושוב, או לקרוא את אותו ספר שוב ושוב. והאמת, שזה לא סתם. נמצא במחקר שחזרתיות יכולה ממש לעזור לילדים להבין טוב יותר מה הם רואים על המסך. אז לגמרי תאפשרו את זה, ואפילו תציעו. יש גם תוכניות טלוויזיה שחזרתיות היא חלק מובנה מכל פרק שלהן. למשל בכל פרק בסדרה "מגלים עם דורה", דורה יוצאת להרפתקה. בתחילת הפרק מראים לילדים מפה עם כל המקומות שדורה תעבור בהם בדרך עד שתגיע ליעד הסופי. לאורך הפרק המפה מופיעה כמה פעמים נוספות ובכל פעם שהיא מופיעה דורה שואלת את הילדים באילו מקומות היא צריכה עוד לבקר בדרך ליעד. החזרתיות הזו מאפשרת לילדים להפנים את הקונספט של מפה ואז להכליל ממנו לשימוש במפות, גם מעבר לסדרה של דורה.


והאמת שהילדים לפעמים גם צריכים אותנו- ברגע שאנחנו יושבות לצפות איתם בטלוויזיה אנחנו יכולות לעזור להם בדיוק עם החיבורים האלה, בין המסך למציאות, במיוחד בגילאים הצעירים. בשפה המקצועית קוראים לזה צפייה משותפת או co-viewing. למשל אם יורד גשם בתכנית אפשר לומר משהו כמו: "היי תראי יורד שם גשם, כמו אצלנו- את חושבת שזה חורף שם בסדרה?". או אם יש ילד ממש עצבני בסדרה אפשר לומר: "וואו הוא נורא כועס, גם את לפעמים מרגישה ככה כשחוטפים לך את הצעצוע?".


והנה עוד רעיון מעניין ומקורי שנותן מענה לעמוד התווך של המשמעות- במקום לנסות להכניס את החיים אל הסדרה, אפשר לעשות הפוך- להכניס את הסדרה אל החיים. ומה זה אומר? נגיד לשחק בצעצועים של דמויות מהסדרה, לקרוא ספרים על הסדרה ואפילו להתחפש אל הדמויות מהסדרה בפורים. השילוב של הדמויות מהמסך בחיי היומיום הוא בדיוק מה שיוצר את הקשר בין המסך לעולם האמיתי. והתנועה הדו-כיוונית בין המסך למציאות היא סופר משמעותית. 


בקיצור תזכרו את העקרונות הבאים- מוכרות, חזרתיות, צפייה משותפת ולהכניס את הסדרה לחיים.


בואו נעבור לדבר עכשיו על אפליקציות- איך אפשר לזהות אפליקציות שמתאימות לעמוד המשמעות? העקרונות מאוד דומים:

  • קודם כל, נרצה למצוא אפליקציות שמסבירות דברים בתוך הקשר ולא מתבססות על שינון וזיכרון בלבד. למשל אם מדובר באפליקציה שמלמדת אותיות לא נרצה שהיא רק תראה את האות 'א' שוב ושוב ושוב, אלא שתציג את האות 'א' במגוון הקשרים- למשל להציג את האות באופן ויזואלי, לבקש מהילד לחזור על הצליל, לחפש את האות על המסך, להציג חיות שמתחילות באות 'א' ולספר סיפור על אחת מהן וכו'.

  • נרצה גם למצוא אפליקציות עם עולמות תוכן שהילד מכיר- אם זה דמויות מוכרות, מקומות מוכרים, עובדות מוכרות וכו'.

  • ולא לשכוח את עיקרון החזרתיות- לחזור על אותו משחק שוב ושוב ושוב.


עמוד החברתיות

ועכשיו נעבור לעמוד התווך הרביעי והאחרון שלנו להיום- עמוד החברתיות.

תראו, אי אפשר, באמת שאי אפשר, להגזים בנוגע לחשיבות של אינטראקציות חברתיות ללמידה, בין אם מדובר בהורים, במורים, או בילדים מקבוצת השווים. בעצם, המורים הראשונים של הילדים שלנו הם הרמזים החברתיים שהם מקבלים מאיתנו, המבוגרים שסביבם. אפשר לקרוא לזה, אם תרצו, "הפדגוגיה הטבעית". בעצם העיקרון המרכזי שמאפשר את הלמידה הזו, שמתווכת על ידי אינטראקציות חברתיות, הוא עיקרון ההדדיות, "תן וקח". אני אומרת משהו לילד שלי, הוא מגיב אלי בחזרה, ואז אני מגיבה אליו וחוזר חלילה. 

תחשבו, למשל, על ילדה במטבח שמצביעה על משהו ואומרת 'בננה!'. אבא שלה גם מצביע על הבננה ואומר 'כן, את צודקת. זאת בננה! זוכרת איך ראינו קופים אוכלים בננות בגן החיות בשבוע שעבר?' האבא הזה בעצם מגיב לבת שלו באופן מיידי ורלוונטי ובכך מטפח ההדדיות ביניהם. 

שימו לב שאין כאן תסריטים מוכנים מראש- כל הרעיון הוא שהתגובות ההדדיות רלוונטיות, ספציפיות ומותאמות. ובאמת נמצא במחקר שהורים שמתייחסים באופן ספציפי למה שהילד מביע, כלומר באמת מגיבים למה שמגיע ממנו, אז בעתיד הילדים שלהם מראים התפתחות קוגניטיבית וחברתית טובה יותר.


אז איך כל זה עובד כשמי שנמצא מול הילד הוא לא בדיוק בן אדם, אלא מסך?  ללא ספק, אין תחליף ללמידה פנים מול פנים, במיוחד בגילאים הצעירים, אבל מסכים שמצליחים לחקות אינטראקציות חברתיות במידה מסוימת יכולים לעשות עבודה לא רעה. למשל,  סדרות טלוויזיה או אפליקציות שמופיעות בהן דמויות שפונות אל הילד, מסתכלות אליו מגיבות אליו. נכון, שזה מתוסרט מראש ולא מדובר בתגובה ספציפית, ובכל זאת זה עדיף על פני דמויות שלא יוצרות שום אינטראקציה עם הילד. והאמת שילדים יכולים גם לפתח יחסים פארא-חברתיים עם דמויות מהטלוויזיה. נרצה שהילדים ילמדו להכיר את הדמויות מהמסך לעומק, כך שהן יהפכו להיות בעלות משמעות חברתית עבורם. ובאמת נמצא שילדים לומדים בצורה יותר אפקטיבית מהטלוויזיה כשיש להם מערכת יחסים עם הדמות בתוכנית. בעצם, כשהדמות מהמסך מוכרת ילדים לומדים ממנה יותר, ולא עסוקים בללמוד להכיר את הדמות. 


 עוד סוג של תוכן דיגיטלי שנותן מענה לעמוד החברתיות, הוא תוכן שמעודד אינטראקציה עם אנשים אחרים, אמיתיים, נגיד עם הורים, אחים או חברים. למשל,  סרטון יוגה לילדים שיכולים להשתתף בו עוד אנשים, או סרטונים שמעודדים ילדים לשאול משהו את אחד ההורים או החברים.


ומה בנוגע לאפליקציות?

  • כמו במקרה של טלוויזיה, נרצה למצוא אפליקציות שמאפשרות הזדמנויות לאינטראקציות באיכות גבוהה עם דמויות על המסך, למשל דמות שמגיבה לפעולות של הילד בדרך שמעידה שהיא באמת מבינה מה הוא עשה. 

  • נרצה למצוא גם אפליקציות שמעודדות אינטראקציות פנים מול פנים, למשל עם ההורים או האחים.

  • בקיצור, אפליקציות שעוזרות לילד ליצור את החיבור בין מה שקורה במסך לבין החיים האמיתיים, דרך אינטראקציות חברתיות.


אוקיי, בואו נעשה סיכום ביניים

כדי לענות על השאלה איך לבחור תוכן דיגיטלי איכותי לקחנו את ארבעת עמודי התווך של למידה אפקטיבית וראינו איך עמודי התווך האלו יכולים לבוא לידי ביטוי במסך. אני חוזרת בקצרה על ארבעת העמודים:

  • העמוד הראשון שהכרנו הוא עמוד הלמידה הפעילה- ילדים לומדים הכי טוב כשהמוח שלהם עובד, כשהם לוקחים חלק פעיל בלמידה. כך שנרצה למצוא תכנים שדורשים מהם גם מאמץ קוגניטיבי.

  • העמוד השני שהכרנו הוא עמוד המעורבות- כדי שילד ילמד בצורה אפקטיבית, הוא צריך לשמור על עניין לאורך זמן. כדי שזה יקרה נרצה למצוא עבורו תכנים שתואמים לגיל שלו ולשלב ההתפתחותי שלו- לא קשים מדי ולא קלים מדי- ולהימנע מאוד מאוד מהסחות דעת וגירויים מיותרים, שלצערנו נמצאים בשפע בעולם הדיגיטלי.

  • עמוד התווך השלישי הוא עמוד המשמעות- כדי להבטיח למידה משמעותית נרצה שהתוכן שהילדים נחשפים אליו יהיה מחובר למה שהם כבר יודעים ולהתנסויות שלהם בעולם האמיתי. כך שנרצה למצוא תוכניות או אפליקציות שכוללות תכנים שהילד מכיר מקודם, לפעמים לשבת לצפות איתו ולהצביע על החיבורים האלו בין המסך למציאות ואפילו לשלב את הדמויות מהמסך בחיי היומיום, דרך בובות משחקים וכאלה. אה, ולא לחשוש מחזרתיות. חזרתיות זה נהדר.

  • עמוד התווך הרביעי והאחרון הוא עמוד החברתיות. אין מה לעשות, ילדים לומדים הכי טוב כשהם נמצאים באינטראקציה עם אחרים. העיקרון המרכזי כאן הוא ההדדיות- הוא אומר משהו, אני מגיבה, הוא מגיב וחוזר חלילה. מסך הוא לא באמת תחליף לאדם בשר ודם, אבל אם תכניות ואפליקציות כוללות דמויות שמדמות אינטראקציות הדדיות מסוג כזה- אז נרצה לבחור בהן.


המלצות מבוססות-מחקר על תוכניות ואפליקציות

ועכשיו אני רוצה לעבור לקצת תכל'ס, להמלצות ספציפיות ומבוססות-מחקר על תוכניות ואפליקציות. אז נכון, יש לכן עכשיו אחלה של כלים מנחים למצוא תוכן דיגיטלי איכותי. אבל אם אין לכן זמן לעשות שיעורי בית כמו שצריך, אני שמחה לבשר לכן שיש מי שכבר עשו את שיעורי הבית בשבילנו (או לפחות חלק מהם). 


בואו נתחיל. קבוצת חוקרים מארה"ב עשתה עבודה די מטורפת ודירגה 124 אפליקציות פופולריות לילדים על בסיס ארבעת עמודי התווך שהכרנו קודם. הם בעצם לקחו את האפליקציות עם הכי הרבה הורדות בגוגל ואפל ואת אלו שקיבלו את הדירוגים הכי גבוהים ואז נתנו להם ציון על בסיס מערכת קידוד שמבוססת על ארבעת עמודי התווך שאנחנו כבר מכירות. ואיך הם עשו את זה? שני חוקרים שונים השתמשו בכל אפליקציה במשך 20 דקות ונתנו לה ציון מ-0 עד 3 עבור כל אחד מעמודי הטווח. הם בכוונה נתנו לשני חוקרים לדרג כל אפליקציה כדי לראות שיש הסכמה ביניהם. בסוף הם חיברו את הציונים בכל אחד מעמודי התווך השונים וככה התקבל מדד מספרי של איכות, כאשר 12 זה הציון הכי גבוה שאפליקציה יכולה לקבל. ככל שהציון גבוה יותר, כך האפליקציה איכותית יותר. 


חשוב לומר שהאפליקציות שנכללו במחקר מתאימות פחות או יותר עד גיל 7. ארבעת עמודי התווך של הלמידה רלוונטים לילדים בכל הגילאים אבל ההמלצות שתשמעו עכשיו רלוונטיות בעיקר עד גיל 7. בנוסף, קחו בחשבון המחקר הוא משנת 2019, כך שמאז בטח יצאו עוד מיליון אפליקציות חדשות. בקיצור, תעזרו בהמלצות האלו אבל אל תהפכו אותן לקדושות.


לפני שאכנס לרשימת האפליקציות המובילות, אני רוצה לספר לכן על כמה דברים מעניינים שהם מצאו במחקר:

  • קודם כל, נראה שבאופן כללי המצב לא ממש מזהיר.רוב האפליקציות קיבלו ציון נמוך בארבעת עמודי התווך, בין אם הן חינמיות ובין אם בתשלום. עם זאת, אפליקציות חינמיות כן כללו יותר אפקטים ויזואליים וקוליים שמסיחים את הדעת, פרסים לא רלוונטים וכמובן פרסומות.

  • רק 7 אפליקציות קיבלו ציון מעל 8 (12 זה המקסימום), מה שמצביע על איכת גבוהה. 


טוב נראה לי שחיכיתן מספיק, אז קבלו את 7 האפליקציות המנצחות:


כן חשוב לומר ששיטת הקידוד שהם השתמשו בה במחקר היא לא מדע מדויק. יש לשיטה הזו מגבלות, האתגר הכי גדול היה להעריך עד כמה האפליקציה מאפשרת למידה משמעותית. אם אתן זוכרות, למידה משמעותית מתרחשת כשיש קשר בין התוכן שהילד נחשף אליו לבין חוויות החיים שלו וידע קודם. וזה יכול מאוד להשתנות בין ילד לילד. גם עמוד החברתיות הוא מאתגר, כי איך אפשר להעריך בצורה טובה מספיק האם הילד יכול ליצור קשר משמעותי עם הדמות באפליקציה? כמו שראינו זה משנה אם הוא הכיר אותה קודם או שלא. וזה גם משתנה בין ילד לילד. בגלל זה חשוב מאוד לא להסתמך רק על המלצות אלא באמת להבין מה עומד מאחוריהן ואז לנסות לשפוט בעצמנו. אין תחליף ללעשות התאמות ספציפיות לילד הפרטי שלנו. 


ועכשיו בואו נעבור לכמה המלצות מבוססות-מחקר על סדרות טלוויזיה.

זוכרות שדיברנו קודם על זה שהשאלה החשובה בנוגע למסכים היא לא כמה אלא איך? אז קבוצת חוקרים מארה"ב החליטה להתמקד בדיוק בזה. במקום לבקש מהורים להפחית את הזמן שהילדים שלהם נמצאים מול המסך, הם ביקשו מהם להחליף את התכנים שהילדים צופים בהם לתכנים יותר חינוכיים ופרו-חברתיים. ואז הם רצו לבדוק האם זה השפיע לטובה על ההתנהגות של הילדים. ואני לא סתם אומרת "השפיע" כי כאן מדובר במחקר הקצאה אקראית. כלומר חצי מהמשפחות שהשתתפו במחקר נבחרו באופן אקראי לקבוצת הניסוי- אלו שהתבקשו לשנות את לוח השידורים של הילדים שלהם- וחצי מהמשפחות נבחרו באופן אקראי לקבוצת הביקורת. אחרי חצי שנה של "דיאטת מסכים" הילדים הראו שיפור משמעותי במדדי ההתנהגות בהשוואה לילדים בקבוצת הביקורת, שינויים שנשמרו ברובם גם אחרי שנה. ובגלל שהמשפחות בכל קבוצה נבחרו באופן אקראי, לא אמורים להיות הבדלים בין הקבוצות חוץ מהעובדה שהורים בקבוצה אחת עשו "דיאטת מסכים" והורים בקבוצה שנייה לא. ועל כן יש לנו קשר סיבתי. אפשר להשפיע לטובה על התנהגות של ילדים דרך שינוי איכות התוכן שהם נחשפים אליו, במקום להתמקד בלהגביל את זמן המסך.

מתוך המחקר הזה אפשר להמליץ על 4 סדרות שעונות על הקריטריונים של תוכן איכותי:

  • מגלים עם דורה

  • רחוב סומסום

  • טיגי הטיגריס

  • סופר וואי


ולסיום, אני רוצה להכיר לכן את אחד הכלים היותר מוצלחים בשוק לבחירת תכני מדיה איכותיים מבלי להיות אנשי מקצוע ובלי צורך בעוד 10 שעות ביום. הכלי הזה נקרא common sense media, תוכלו באתר שלהם למצוא שם ביקורות על סדרות, סרטים ואפליקציות לילדים (ועוד). בגלל שקצת מורכב להסביר איך להשתמש בכלי הזה בפורמט של פודקאסט, הכנתי לכן מדריך וידיאו קצר שיוליך אתכן יד ביד כדי שתוכלו להתחיל להשתמש בכלי הזה כבר היום. קישור מחכה לכן בתגובות- אל תפספסו את זה!


לפני שאנחנו מסיימות אני רוצה להגיד משהו חשוב. קיבלת כאן כמה וכמה עוגנים שבאמת יוכלו לעזור לכן לבחור סדרות, סרטים ואפליקציות איכותיות דין עבור הילדים שלכן. אבל אני כן רוצה להגיד משהו, אני יודעת שהרבה מאיתנו, לפחות, רוצים לגדל ילדים מוצלחים ומשגשגים, אבל לפעמים אנחנו שוכחות שלא כל דבר חייב להיות חינוכי. למידה זה אחלה! אבל זה ממש בסדר שלא כל מה שהילדים יעשו במסך יהיה חינוכי, הם יכולים גם סתם להשתעשע ולהנות ולצפות בג'אנק. שם המשחק הוא איזון. תחשבו על זה כמו אוכל- נרצה שהילדים שלנו יאכלו בריא, אבל האם באמת לא ניתן להם לעולם לאכול גלידה או שוקולד? והאם זה שהם יאכלו מדי פעם גלידה או שוקולד יפגע בבריאות שלהם. משאירה לכן את זה כחומר למחשבה.


אז זהו קחו איתכן לדרך את ארבעת עמודי התווך, את ההמלצות שקיבלתן, אל תשכחו לבדוק כמו שצריך את האתר המעולה common sense media עם המדריך שהכנתי לכן והכי חשוב- תזכרו שאף אחד לא יודע טוב יותר מכן מה נכון עבור הילד שלכן. זה פשוט קל יותר כשיש עוגנים. 


אם נשארתן עם עוד מחשבות ושאלות בעקבות הפרק- אני כרגיל מזמינה אתכן לא להישאר איתן לבד. בתיאור הפרק צירפתי לכן קישור לדיון על הפרק בקבוצת הפייסבוק של מאמאדע, שם נוכל להמשיך לדבר ולחשוב יחד.

השארתי לכן בתיאור הפרק גם קישור לתמלול של הפרק למי שמעדיפה לקרוא, רשימה מלאה של המקורות המחקריים וגם קישור לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע כדי שתוכלו להישאר מעודכנות במדעי ההורות.

אשמח כמובן אם תדרגו את הפודקאסט בחמישה כוכבים כדי שנוכל להגיע לכמה שיותר הורים שזקוקים לידע מקצועי ומבוסס-מחקר.


תודה לאופק פרחי העורך של הפודקאסט

אנחנו סיימנו להיום, נתראה בפרק הבא


 

.....

מקורות מחקריים

המלצות משרד הבריאות על חשיפה למסכים:

https://me.health.gov.il/parenting/learn-more/growth-and-development/screen-time-child-health/


מטא אנליזה מ-2024 על חשיפה למסכים בגיל הרך והתפתחות קוגניטיבית ופסיכו-חברתית שמדגימה את חשיבות הקונטקסט- חשיבותה של שאלת ה"איך" על פני שאלת ה"כמה":

https://jamanetwork.com/journals/jamapediatrics/fullarticle/2821940


סקירה מחקרית שמדגימה גם היא את חשיבות הקונטקסט שבו נעשה השימוש במסך על התפתחות קוגניטיבית של ילדים צעירים:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36059724/


סקירה מקיפה על מסכים וילדים שכוללת פירוט מעמיק על ארבעת עמודי התווך ללמידה אפקטיבית כולל מימושם בהקשר של מסכים:

https://www.annualreviews.org/content/journals/10.1146/annurev-devpsych-060320-095612


המחקר המקורי שהגדיר את מערכת הקידוד להערכת האיכות של אפליקציות על בסיס ארבעת עמודי התווך ללמידה אפקטיבית: 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25985468/


המחקר שדירג 124 אפליקציות לילדים על בסיס ארבעת עמודי התווך ללמידה אפקטיבית:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35282402/


מחקר אחר שפיתח מערכת נוספת להערכת איכות אפליקציות (לטענתם מדובר בשיטה קלה יותר עבור הורים) אבל המחקר קטן ולכן לא נכנסתי אליו. השארתי כאן רפרנס למי שרוצה עוד להתעמק:

https://psycnet.apa.org/record/2020-96532-001


מחקר הקצאה אקראית שבו הילדים עברו "דיאטת מסכים" שלא עסקה בהפחתת זמן מסך אלא בטיוב התוכן, מתוכו הוצאתי את ההמלצות על סדרות טלוויזיה:

https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC3581844/



Comments

bottom of page