מערכת היחסים הייחודית בין תאומים מתחילה להתפתח כבר ברחם. אך למרות העדויות להשפעותיה של מערכת יחסים ייחודית זו על חיי התאומים – החל מבריאות נפשית ובעיות התנהגות, דרך איכות מערכות יחסים אחרות ועד להישגים אקדמיים – רק מעט מחקרים עקבו אחר התפתחותה לאורך הילדות.
עד אשר מעבדת מחקר אחת באוניברסיטה העברית בראשותו של פרופסור אריאל כנפו החליטה לקחת על עצמה את המשימה הגדולה. במחקר אורך רחב היקף שהשתתפו בו כ-1516 (!) זוגות תאומים, החוקרים עקבו אחר דפוסי התפתחותן של מערכות יחסים בין תאומים לאורך הילדות. החוקרים היו סקרנים לגלות כיצד הקרבה, התלות, הקונפליקט והיריבות בין התאומים משתנים בין הגילאים 3 עד 9 (על פי דיווחי ההורים).
כמה הם קרובים?
לאורך 6 שנות המחקר נצפתה ירידה בדפוסי התלות והקרבה בין תאומים לא-זהים. מה יכול להסביר זאת? ייתכן שככל שהתאומים גדלים כל אחד מהם מתחיל לפתח מערכות יחסים משמעותיות עם בני-גיל אחרים, מה שעשוי להוביל לירידה הדרגתית בקרבה ובתלות בין התאומים. באופן מעניין, דפוסי התלות והקרבה בין תאומים זהים כמעט ולא השתנו לאורך תקופת המחקר.
כמה הם רבים?
עוד גילו החוקרים כי היריבות בין תאומים, גם זהים וגם לא-זהים, הלכה ועלתה לאורך הילדות. וזה למה? ייתכן כי ככל שהתאומים גדלים הם נעשים יותר ויותר מודעים להשוואות ביניהם מה שמוביל לעליה ביריבות. מחקרים קודמים אכן מצאו כי ככל שהפרש הגילאים בין אחים קטן יותר, כך התחרותיות רבה יותר. ומה קטן יותר מהפרש הגילאים בין תאומים? ומה בנוגע לקונפליקט בין תאומים? במקרה הזה נצפתה עלייה רק אצל תאומים לא-זהים. לפני שאתן מתמלאות בחששות, שימו לב שהחוקרים לא מצאו קשר בין קונפליקט לבין קרבה ותלות. במילים אחרות, עושה רושם שריבים בין התאומים לא יקלקלו את הקרבה ביניהם.