לחץ חברתי בקונטקסט אבולוציוני:
אין אף חיה בטבע שמראה שונות שדומה אפילו במקצת לשונות הקיימת בין אוכלוסיות של בני אדם (חשבו רגע על ההבדלים בין ישראלים, יפנים, שבטים באמזונס או לקטים-ציידים בקונגו). קופי האדם (שהם לא אנחנו), בני דודינו הקרובים ביותר, מראים רק מספר קטן של הבדלים התנהגותיים יציבים בין אוכלוסיות שונות. העובדה הזו מדהימה אפילו יותר כאשר לוקחים בחשבון שבני אדם מראים שונות גנטית הרבה יותר קטנה בהשוואה למינים אחרים של קופי אדם. השונות האקולוגית (יעני, הסביבה שבה בני אדם חיים) ובמידה מסוימת גם השונות הגנטית מסבירות באופן חלקי את ההבדלים ההתנהגותיים בין אוכלוסיות שונות של בני אדם. אך חוקרים מציעים שמקורו העיקרי של הגיוון הבין-תרבותי בקרב המין האנושי הוא תוצאה של סט מאפיינים אשר מחווטים אותנו כבר מגיל מאוד צעיר להתאים את עצמנו באופן גמיש לתנאים החברתיים-תרבותיים שאליהם הם נולדים. כפי שראינו, ממצאים מחקריים מראים שילדים בני 4 בלבד לא רק נתונים להשפעת מבוגרים (שבקלות יכולה לנבוע מתוך פחד או כבוד) אלא גם ללחץ חברתי מצד בני גילם. כלומר הם מראים כבר מגיל צעיר מאוד נטיות קונפורמיסטיות אשר ככל הנראה מהוות חלק מהיסודות של הגיוון התרבותי האנושי.
ההבדלים בין-תרבותיים בנטייה לקונפורמיזם חברתי:
באחד המחקרים שהזכרתי בפוסט השתתפו ילדי גן (3-5) הן מסין והן מספרד. הילדים במחקר חולקו לשתי קבוצות. כל הילדים שהשתתפו במחקר התבקשו להעריך סיטואציות חברתיות שונות, כאשר קבוצה אחת ראתה וידיאו של שלוש מורות אנשים שהעריכו את הסיטואציה באותה צורה, ואילו קבוצה שנייה ראתה שלוש מורות שהעריכו את הסיטואציה באותה צורה ומורה רביעית שהתנגדה להם. באופן כללי, נמצא כי הילדים משתי התרבויות נטו להתאים את עצמם לדעת הרוב במידה רבה יותר במקרים שבהם היו אדישים או לא בטוחים בנוגע לסיטואציה, בהשוואה למקרים שבהם כבר היו להם אמונות חזקות בעניין. עוד נמצא כי נוכחותה של מתנגדת אחת לדעת הרוב הפחיתה את רצונם של הילדים להתאים את עצמם לרוב.
כאשר הרוב נתן את הסכמתו להחרמה של אחד הילדים ומורה אחת התנגדה, רוב הילדים, גם הספרדים וגם הסינים, לקחו את הצד של המתנגדת. והנה מגיע החלק המעניין. כאשר הרוב נתן את הסכמתו להחרמה של אחד הילדים ללא השמעת התנגדות, הילדים הספרדים שוב הביעו התנגדות לדעת הרוב בעוד שהילדים הסינים דווקא הביעו תמיכה. חשוב להדגיש שגם הילדים הסינים וגם הילדים הספרדים התנגדו להחרמה של חבר. ייתכן כי ממצאים אלו מצביעים על הבדלים בין-תרבותיים. עושה רושם שילדים סינים תלויים יותר בנוכחותו של מתנגד שנמצא בצד שלהם כדי לעמוד על דעתם, בעוד שילדים ספרדים עומדים על דעתם בלי קשר למידת ההסכמה בין האנשים שהופיעו בוידיאו.
כמה הרחבות על המחקר הגרמני:
ילדים רוכשים את הרפרטואר ההתנהגותי של הקבוצה שאליה הם משתייכים החל מגיל צעיר. ילדים לומדים מיומנויות במהירות על ידי צפייה במבוגרים כמודל. מחקרים הראו שכאשר ילדים ניצבים מול מספר מודלים מבוגרים אשר מציגים מידע סותר, ילדי גן נוטים לסמוך על המבוגרים שנראים להם יותר קונפורמיסטיים בהשוואה למבוגרים האחרים. בנוסף, נמצא כי כאשר ילדי גן ניצבים בפני מודלים מבוגרים שמציגים מידע שעומד בסתירה למידע שלהם, הם מתאימים את עצמם לעמדת המבוגר. משמעות הדבר היא שכבר בגיל צעיר ילדים רגישים למידע שמגיע ממבוגרים, כאשר הם משקללים מוטיבציות, הקשר חברתי וסמכות. לעומת זאת, הרבה פחות ידוע כיצד ילדים מתמודדים עם מידע שמגיע מבני גילם.
הספרים שקיבלו הילדים כללו ציורים של חיות. בכל פעם שהילדים העבירו דף הם ראו בעמוד השמאלי ציורים של אותה חיה בשלושה גדלים שונים, ובעמוד הימני ציור של אותה חיה באחד מבין שלושת הגדלים. הילדים התבקשו לקבוע האם החיה בעמוד הימני היא אמא, אבא או תינוק. בעוד שכל הספרים היו זהים בסדר החיות, ספר אחד היה שונה בגודל החיה שהופיעה בעמוד הימני בחלק מהעמודים. בדרך זו יצרו החוקרים את הקונפליקט שבו ילד אחד מתמודד עם דעת הרוב של שלושה ילדים אחרים בני גילו.
כל הילדים נבחנו במטלה לפני ואחרי שעשו זאת בנוכחותם של שלושה ילדים אחרים, והצליחו מצוין. ההבדלים בביצועים הופיעו רק כאשר דעת הרוב לא תאמה לדעת המיעוט. רק הילדים עם הספר השונה (קבוצת המיעוט) הראו ירידה הן בדיוק והן במהירות הביצועים כאשר התבקשו לענות באופן פומבי בניגוד לדעת הרוב, מה שמצביע על כך שלחץ חברתי משחק תפקיד. ועדיין, כמו בממצאים אצל מבוגרים, הילדים דיווחו לעיתים קרובות יותר על מה שבאמת ראו. לפיכך, ניתן לומר שלמציאות השפעה חזקה יותר על תגובותיהם של ילדי גן ביחס ללחץ חברתי. אך שימו לב- בעוד שזה היה נכון לבנים, בנות התאימו את עצמן לדעת הרוב יותר מאשר סיפקו תשובות שתואמות למציאות.
באופן מעניין, הקונפורמיות של הילדים עם הספר השונה לדעת הרוב הלכה ודעכה ככל שהניסוי התקדם, מה שאולי משקף חוסר אמון הולך וגדל כלפי הרוב או לחילופין היעדר השלכות שליליות לתגובות שאינן תואמות לדעת הרוב. בנוסף, מתוך 22 הילדים שנשאל האם הבינו שהספר שלהם היה שונה לאחר שתם הניסוי, רק 5 ענו בחיוב. למרות שלא נערך מבחן סטטיסטי, בגלל המדגם הקטן, עושה רושם שהילדים ששמו לב שהספר שונה פחות התאימו את עצמם לדעת הרוב.
בסט השני של הניסויים החקרו רצו להבין מה המוטיבציה שעומדת בבסיס הקונפורמיות לדעת הרוב- האם המוטיבציה לאמץ את דעת הרוב נובעת מכך שהיא נחשבת כמקור מהימן למידע בנוגע למציאות אובייקטיבית משותפת (informational conformity) או שמא מדובר באימוץ עמדת הרוב בגלל יתרונות חברתיים כמו הימנעות מקונפליקט חברתי וערך גבוה יותר של הפרט בעיני הקבוצה (אל תשכחו שמדובר בילדים שמכירים זה את זה מהגן). כדי לברר זאת, החוקרים ביקשו מהילדים שכבר נחשפו לדעת הרוב לענות על השאלה מול כולם או בפרטיות. בעוד שמוטיבציה מסוג informational conformity מצופה להשפיע על שני המקרים – דיווח באופן פומבי או ציבורי – באופן דומה, מוטיבציה חברתית מצופה להשפיע רק כאשר הילד מתבקש לענות באופן פומבי. בחלק זה של המחקר השתתפה קבוצת ילדים אחרת והממצאים הראו כי הביצועים משתפרים כאשר הילדים מתבקשים לענות בפרטי, מה שתומך בכך שהמוטיבציה היא חברתית, יעני לחץ חברתי.
לסיכום, ראינו שילדים לעיתים קרבות מתאימים את עצמם לדעת הרוב של שלושה ילדים אחרים בני גילם למרות שהם יודעים טוב יותר בעצמם, בעיקר מתוך מוטיבציה חברתית. בעוד שהילדים עם הספר השונה ענו נכונה ברוב המקרים, הם בכל זאת התאימו את עצמם לחבריהם יותר משליש מהפעמים בשני הניסויים יחד.
למה זה כך? ניתן לטעון שילדים מתאימים את עצמם לדעת הרוב כדרך לנהל את האופן שבו האחר מעריך את העצמי הציבורי שלהם. אך התנהגות זו לא נמצאה בשימוש לפני גיל 8 (ולרובם היא אף לא מובנת). אז אם נהיה קצת יותר זהירות, ניתן לטעון שילדים מבינים על בסיס חוויות עבר את הקונפליקט הפוטנציאלי שעשוי להתעורר בעקבות סיטואציה שבה הם עומדים לבד מול רוב. ייתכן כי הם גם זוכרים מחוויות עבר שהדרך הטובה ביותר להימנע מקונפליקט היא להגיד מה שכולם אומרים.
