השן הראשונה צומחת לרוב בין הגילאים 4-10 חודשים, כאשר סביב גיל שנתיים וחצי לרוב הילדים יש כבר 20 שיני חלב בפה. לאורך ההיסטוריה, הורים ואנשי מקצוע נטו להאשים את בקיעת השיניים במגוון סימפטומים כמו חום, ריור, שלשול, חוסר נחת וגם הפרעות בשינה. העדויות אגב לא עקביות.

מחקרים שבדקו האם זה נכון שתינוקות שמוציאים שיניים ישנים פחות טוב הסתמכו עד כה על מדדים סובייקטיבים, כלומר על דיווחי ההורים. ואני לא צריכה לספר לכן מה הבעיה במחקרים מסוג כזה- הורים לא תמיד יודעים מתי הילד קם ולכמה זמן וגם אי אפשר להתכחש לזה שתפיסות מקדימות כמו “אוי לא עכשיו יהיה לילה זוועה בגלל השיניים” משפיעות ככל הנראה על הדיווחים. בני אדם הננו, יצורים מוטים.

ומה עם קצת אובייקטיביות?

אז אני שמחה לבשר שסוף סוף מספר חוקרים החליטו לקחת את השאלה הזו ברצינות והפעם למדוד שינה בכלים אובייקטיבים ולא להתבסס רק על דיווחי ההורים. אחת מהן היא משלנו, פרופסור מיכל קהן, מאוניברסיטת תל אביב.

אז מה עשו במחקר?

במחקר תיעדו דפוסי שינה של 849 תינוקות בני 3 חודשים עד שנה וחצי באמצעות אחד הכלים הכי אמינים שבאמצעותם אפשר למדוד שינה: וידיאו-סומנוגרפיה. ולא בסינית? זה אומר שמצלמות מתעדות את התינוק בזמן השינה. או אז אלגוריתמים מיוחדים מנתחים את התנועות של התינוק במהלך הלילה “ומתרגמות” אותן לדפוסי שינה-עירות. כך החוקרים יכלו למדוד את משך השינה הכולל של התינוק, מספר היקיצות שלו ומספר הפעמים שההורים ביקרו אותו במהלך הלילה. במקביל, הורים דיווחו מתי השיניים של התינוק בוקעות, מה התסמינים ואיך הם מתנהלים עם השיניים הבוקעות.