"נו היא ישנה כבר לילה שלם?"- גרסת המאה ה-21

בכתבה "נו, היא ישנה כבר לילה שלם?" סיפרתי לכן כיצד מחקר אחד קטן נחקק עמוק עמוק בתודעה המערבית שלנו. על אף שהמחקר סבל מבעיות מתודולוגיות רבות, תוצאותיו הצליחו להכתיב באין מפריע מהי שנת תינוקות נורמלית- תינוקות בני 3 חודשים אמורים לישון כבר לילה שלם (לפי הגדרת החוקרים, בין השעות 12 בלילה ועד 5 בבוקר).

אבל, וזה אבל חשוב, פיסת המידע הזו חייבת להגיע עם דיסקליימר.

אין ספק, מבדר לראות כיצד ממצאים מדעיים יוצאים מפרופורציה, אבל חשוב לזכור שהם לא מספרים לנו ולו דבר על הציפייה שמדירה שינה מעינינו (ליטרלי) שהתינוקות שלנו כבר ישנו לילה שלם. אז כן, הרמתי לעצמי להנחתה ועל אף שלא תכננתי לעשות זאת, החלטתי בכל זאת לספר לכן לאן התקדם המדע מאז אותו מחקר רב-השפעה משנות ה-50.

בחרתי להציג לכן את תוצאותיה של סקירה סיסטמטית משנת 2012 אשר ניתחה כ-34 מחקרים ושמה לעצמה למטרה לקבוע מהם דפוסי שינה נורמליים בקרב ילדים בני מגיל לידה ועד גיל 12. באופן יוצא דופן, כותבי הסקירה הזו הכירו בכך שלא רק תינוקות מערביים ישנים, ולכן כללו גם מחקרים שהתבצעו במדינות לא מערביות כמו ערב הסעודית, רוסיה וסין. לפני שנצלול לפרטים, זכרו שאנחנו הולכות לדבר על ממוצעים וממוצעים מטבעם, ובפרט בסקירה זו, מסתירים שונות עצומה בין ילדים שונים ובין מחקרים שונים. אף ילד הוא לא ה-ממוצע.

שנתחיל?

כמה פעמים ילדים מתעוררים באמצע הלילה?

תציצו רגע בחלק העליון של התמונה המצורפת. אתן יכולות לראות בגרף משמאל שבממוצע מספר ההתעוררויות באמצע הלילה הולך ויורד מגיל לידה ועד גיל שנתיים, כאשר הירידה החדה ביותר מתרחשת בין הגילאים חודש עד חצי שנה. לאחר מכן, חלה האטה משמעותית בירידה. בטבלה עצמה תוכלו לראות את ממוצע ההתעוררויות בטווחי גילאים שונים. רגע, מה זה בכלל אומר להתעורר 1.7 פעמים בלילה? כפי שאמרתי קודם, אף ילד הוא לא הממוצע. בנוסף, הטווחים הגדולים סביב הממוצע (המספרים בסוגריים) מלמדים אותנו על ההבדלים הגדולים בין ילדים שונים ומחקרים שונים.

מהו פרק זמן השינה הרצוף הארוך ביותר?

תציצו רגע בחלק התחתון של התמונה המצורפת. אתן יכולות לראות שבממוצע פרק זמן השינה הרצוף הולך ומתארך לאורך ההתפתחות, כאשר ההתארכות המשמעותית ביותר מתרחשת בין הגילאים חודש עד חצי שנה ומאטה לאחר מכן. שימו לב שוב לטווחים הגדולים סביב הממוצע.

האם באמת התקדמנו?

מחקרים שנכנסים לתוך מאמר סקירה עוברים סלקציה בכניסה שמטרתה לשמור על איכות גבוהה של הנתונים ועל אחידות יחסית בין המחקרים השונים. למרות זאת, כמעט כל המחקרים שנכללו בסקירה סבלו מבעיות מתודולוגיות דומות לאלו שאפיינו את המחקר משנות ה-50 שדיברנו עליו בכתבה הקודמת. הם לא כללו מידע אודות תזונת התינוקות (הנקה/תמ"ל) ומיקום השינה שלהם (חדר נפרד/לינה משותפת), על אף שלשניהם יש השפעות ידועות על דפוסי השינה של תינוקות. וגם במחקרים הללו, הנתונים התבססו על דיווחי ההורים ולא על מדדים אובייקטיבים כמו שעוני שינה.

נראה שבמרדף אחר ממוצעים ונורמות שינה, חומק מאיתנו הפרט החשוב באמת- השונות.

אולי ההבדלים הגדולים בין ילד לילד שעולים במחקרים האלה, הם לא רעש במדגם אלא הסיפור עצמו.

לדיון על הכתבה