על הקשר בין מסכים בגיל הרך ל-ADHD

בשנת 2004 התפרסם מחקר שעשה הרבה רעש כשמצא מתאם חיובי בין שעות הצפייה בטלוויזיה בגיל שנה ובגיל שלוש לבין בעיות קשב בגיל 7.

לפני שמפלס הלחץ עולה, הנה כמה דברים לקחת בחשבון:

• המתאם היה מובהק רק עבור 10% מהמשתתפים, אלו שצפו בטלוויזיה יותר מ-7 שעות ביום.

• במחקר המשך אותם חוקרים מצאו שהמתאם היה מובהק רק כאשר התוכן היה אלים (ולא למשל, חינוכי). הסבר מוצע לממצאים הוא שהקצב המהיר של הצליל והתמונה בתוכן אלים אינם טבעיים.

• באותו מחקר החוקרים לא מצאו מתאם בין צפייה בטלוויזיה בקרב ילדים בני 4-5 לבעיות קשב בגיל מאוחר יותר, מה שעשוי להעיד על כך שהאפקט שנמצא אצל הקטנטנים הוא אפקט חולף.

• מחקרים אחרים לא הצליחו למצוא מתאם כזה (זה, זה וזה). עם זאת הילדים שהשתתפו במחקרים האלו היו מעל גיל שנתיים, מה שעקבי עם הטענה שיש תקופת רגישות בגילאים צעירים יותר.

• מכיוון שמדובר במתאם ולא בקשר סיבתי, אנחנו לא יודעים מה הכיווניות של הקשר. ייתכן שהורים לילדים עם הפרעות קשב הושיבו אותם יותר מול הטלוויזיה, ולא שהצפייה בטלוויזיה גרמה להפרעות קשב.

• ישנן עדויות חזקות לכך שבעיות קשב משמעותיות מקורן בגורמים גנטיים ונוירולוגיים, ופחות בחשיפה מזיקה.

• ואם עדיין לא השתכנעתן, מחקר שהתפרסם השנה ניתח מחדש את אותם נתונים מהמחקר מ-2004, אך בדרך שונה. ונחשו מה? לא נמצא אפקט מובהק (הטענה היא שאם האפקט אמיתי נראה אותו גם אם נשתמש בניתוחים סטטיסטיים שונים).

בקיצור, העדויות לקשר בין זמן מסך בגיל הרך לבין הפרעות קשב הן לא מספיק משכנעות. אבל רגע לפני שאתן משחררות את הרסן, חשוב לזכור שהקשר בין מסכים להתפתחות לא מסתכם בהפרעות קשב, וקיימות לא מעט עדויות לנזקים פוטנציאליים בחשיפה למסכים בגיל הרך. בנוסף, התייחסתי אך ורק לממצאים שרלוונטים לגיל הרך ולא לממצאים העוסקים בגילאים גדולים יותר. בקיצור, לפני שאתן מגבשות לעצמכן מדיניות מסכים בבית, ממליצה לכן ללכת ולקרוא את הסקירה המקיפה שכתבתי "מסכים לפני גיל שנתיים- למה לא בעצם?" ולהציץ בהנחיות של גופי בריאות בארץ ובעולם.

לדיון על הכתבה

ייתכן שיעניין אותך גם...

• האם מסכים יכולים ללמד?

• אור כחול, לילה לבן

• האם מסכים משפיעים על המוח של הילד?