החודש יצאה מטא-אנליזה מטורפת, הכי גדולה אי פעם, על מסכים וילדים בגיל הרך.
הנה הממצאים על קצה המזלג:
מה עשו במטא-אנליזה?
אל המטא-אנליזה נכנסו 100 מחקרים שבדקו את הקשר בין שימוש במסכים לבין התפתחות רגשית וקוגניטיבית אצל ילדים בני 0-6. בסך הכל 176,742 ילדים מ-30 מדינות שונות.
- שימוש במסך: שימוש בכל סוג של מכשיר אלקטרוני כמו טלוויזיה, טבלט, מחשבים, סמארטפונים, אפליקציות, משחקי מחשב, רשתות חברתיות, אינטרנט וכו’.
- התפתחות קוגניטיבית: שפה, תפקודים ניהוליים ומיומנויות אקדמיות.
- התפתחות פסיכו-חברתית– מיומנויות חברתיות-רגשיות, בעיות החצנה (תוקפנות) ובעיות הפנמה (חרדה, דיכאון).
והממצאים?
- תוכן תואם-גיל: ככל שילדים חשופים יותר לתוכן *לא* תואם גיל כך הם מראים תוצאות פסיכו-חברתיות יותר נמוכות. מחקרי הקצאה אקראית הראו שכאשר ילדים התחילו לצפות בתוכן תואם-גיל (במקום תוכן לא-תואם גיל שצפו בו קודם לכם) ניכר אצלם שיפור במדדים של התפתחות חברתית-רגשית והתנהגות. ממליצה תמיד על האתר Common Sense Media לסקירות על תוכן דיגיטלי תואם גיל.
- תוכן “מהיר מדי”: האמת שכאן המחקרים לא ממש סגורים על עצמם, חלק מצאו אפקט חיובי וחלק מצאו אפקט שלילי. כך שנראה שבעיקר חשוב לבחור תוכן תואם גיל באיכות גבוהה, ואולי פחות לדאוג מהקצב של התוכן.
- סוג מסך: ככל שילדים צופים ביותר תוכניות (טלוויזיה, וידיאו או סרטים), כך הם מראים תוצאות קוגניטיביות ופסיכו-חברתיות נמוכות יותר. קשר שלא נמצא בשימוש באפליקציות או משחקי מחשב.
- צפייה משותפת: צפייה משותפת של ההורה יחד עם הילד מקושרת למדדי התפתחות קוגניטיבית טובים יותר, כמו התפתחות שפה ותפקודים ניהוליים.
- שימוש הורי בטלפון: ככל שהורים נמצאים יותר במסך בזמן אינטראקציות עם הילדים (כולל בזמנים של משחק וארוחות), כך הילדים מראים תוצאות פסיכו-חברתיות יותר נמוכות.
- טלוויזיה ברקע: טלוויזה פועלת ברקע נמצאה קשורה למדדי התפתחות קוגניטיבית נמוכים יותר- כנראה כי ילדים מתקשים יותר להתרכז במה שהם עושים. מחקרים מעטים שבדקו זאת מצאו קשר בין טלוויזיה ברקע לבין ויסות התנהגותי נמוך יותר.
הקונטקסט שבו הילדים שלנו חשופים למסך הוא זה שמשנה.
