האם פעוטות קטנטנים יכולים לקרוא מחשבות?

ניב ויובל הקטן משחקים יחד על משטח הפעילות. לפתע הדלת נפתחת. רותם נכנסת הביתה ומתיישבת על הספה. "אוף!" היא אומרת בייאוש. ניב מרים את יובל ושניהם מתיישבים לידה על הספה. "איך הלך לך בסמינר היום?" ניב שואל בקול רך ומניח את ידו על ידה. "אני לא יודעת. דיברתי ודיברתי ובכל פעם שהרמתי את הראש נראה היה שהם בכלל לא מקשיבים לי. בסוף אחד מהם אמר לי תודה, בטח סתם מנימוס. באמת שאין לי מושג אם הם אהבו את ההצעה שלי".

כמה זמן מחיינו אנחנו מקדישות לפענח מה אחרים חושבים או מרגישים. ואיזה קשה זה! ומה שקשה אפילו יותר זה לגלות שמה שאחרים חושבים או מרגישים הוא לא בדיוק מה שאנחנו חושבות ומרגישות. מתי למדנו לראות את העולם מנקודת מבטו של האחר, או לפחות לנסות? האם ילדים מסוגלים לזה? ואולי קודם- איך אפשר בכלל לשאול אותם? תינוקות, אחרי הכל, לא יודעים לדבר, ואם נשאל ילד בן 3 על מה הוא חושב, קרוב לוודאי שהוא יפצח במונולוג על סוסי פוני, נדנדות ופליימוביל.

ובכל זאת- איך אפשר לדעת אם ילדים מסוגלים לראות את העולם מעיניהם של אחרים?

שתי חוקרות מאוניברסיטת ברקלי חשבו על רעיון גאוני. כל פעוט שהגיע למעבדתן קיבל שתי קערות אוכל: קערה אחת מלאה בברוקולי לא מבושל וקערה שנייה מלאה בקרקרים טעימים. הרוב הגדול של הפעוטות העדיפו את הקרקרים על פני הברוקולי. אחרי שלב הטעימות, אחת החוקרות ניגשה אל הקערות ולקחה קצת מכל אחת. חצי מהפעוטות ראו אותה מתענגת על הקרקרים ונגעלת מהברוקולי, ואילו החצי השני ראו אותה עושה בדיוק ההפך- מתענגת על הברוקולי ונגעלת מהקרקרים (לחצו כאן לסרטון הדגמה).

ככה זה נראה: החוקרת לקחה ביס מהברוקולי ואמרה בקול מתענג "מממ... ברוקולי זה כל כך טעים... מממ...". לאחר מכן היא לקחה ביס מהקרקר, עיקמה את פרצופה בגועל ואמר "איכס! הקרקר הזה ממש מגעיל. איו!". כשסיימה לאכול, היא הושיטה את ידה אל הפעוט וביקשה- "תוכל לתת לי קצת?"

מה ייתן לה הפעוט? את האוכל שהוא אוהב או את האוכל שהיא אוהבת?

באופן מפתיע, פעוטות בני שנה וחצי, עדיין בקושי מדברים, נתנו לחוקרת בדיוק את מה שהיא אוהבת, בין אם זה היה הברוקולי ובין אם הקרקרים. לעומתם, פעוטות בני 14 חודשים בהו בחוקרת זמן ארוך בזמן שהתענגה על הברוקולי, כאילו לא הצליחו להבין איך זה טעים לה. ולמרות זאת, כאשר היא ביקשה מהם לחלוק איתה קצת מהאוכל, הם נתנו לה קרקרים- הרי כולם אוהבים קרקרים, לא?

המחקר הזה מלמד אותנו שפעוטות בני שנה וחצי כבר מבינים דבר או שניים על רצונות של אחרים- לא רק שהם מצליחים להבין שלא כולם רוצים אותו דבר כמוהם, הם אפילו עושים פעולה אקטיבית כדי לעזור לאחר לקבל את מבוקשו. וכל זה קרה תוך 4 חודשים בלבד.

קריירת קריאת המחשבות מתחילה מוקדם מהצפוי

לדיון על הכתבה