המחקר “פיגמליון בכיתה” אמנם סבל מלא מעט בעיות מתודולוגיות אך הוא היה פורץ דרך בכך שלקח תופעה משדה המחקר (הטיית נסיין- להשפעה הלא מודעת של הנסיין על הנבדק באופן שמטה את הנתונים לכיוון התוצאה המצופה) ובחן אותה בשדה יומיומי בהרבה- הכיתה. מחקר זה פתח את השער לתחום מחקרי חדש שנקרא “ציפיות המורה”.
כעבור 50 שנה, אלו הממצאים המוסכמים בתחום המחקר “ציפיות המורה”:
- הציפיות של מורים הן יחסית מדויקות, אך הם בכל זאת מראים העדפה לחלק מהתלמידים על פני אחרים. באופן ספציפי, מורים נוטים להעדיף תלמידים ממשפחות יותר מבוססות. בנוסף, למורים יש ציפיות נמוכות יותר ממה שמתבקש ביחס לתלמידים עם צרכים מיוחדים. הממצאים בנוגע לקשר בין ציפיות המורים לבין מגדר ומוצא התלמידים אינם עקביים
- הציפיות של המורים משפיעות על האופן שבו הם מלמדים. נמצא כי מורים מספקים יותר הזדמנויות ללמידה, שואלים שאלות מעשירות יותר ונותנים יותר פידבק ממוקד למידה לתלמידים שהם מצפים מהם ליותר.
- הציפיות של המורים עובדות כנבואה שמגשימה את עצמה. ציפיות המורים מנבאות את הביצועים, האינטליגנציה והמוטיבציה של התלמידים, לטוב ולרע. חשוב לציין כי גודל האפקט של אותו “אפקט פיגמליון” משתנה באופן ניכר בין סקירות ומטא-אנליזות שונות, אם כי כולם מצביעים באותו כיוון.
יציבות של אפט פגמליון בכיתה
במחקר נעשתה השוואה בין שלוש קבוצות של מורים
- מורים עם ציפיות-חס
- מורים עם ציפיות-יתר
- מורים עם ציפיות מדויקות
המחקר מצא שהציפיות של המורים השתנו באופן משמעותי בשלוש שנות המחקר. מורים שימרו את סדר הציפיות שלהם (כלומר המשיכו לצפות יותר ממי שציפו יותר בתחילת המחקר ולהפך), למרות שהתלמידים עצמם היו אחרים, מה שמעיד על יציבות בציפיות ברמת המורה מה שמוביל להופעתו של אפקט פיגמליון.
מחקר זה מצטרף למחקרים נוספים אשר יחד מדגישים שיש לגשת לשאלת ציפיות המורה מנקודת מבט יותר אקולוגית. כלומר, אין להתייחס להשפעות של ציפיות המורה באופן פשטני כמערכת יחסים דיאדית בין המורה לתלמיד, אלא לקחת בחשבון גם את הקונטקסט שבו המורה והתלמיד נמצאים באינטראקציה (למשל: אמונות פדגוגיות, דעות קדומות, שיטות לימוד וכו’). בנוסף, חלק מהתלמידים עשויים להיות יותר פגיעים לציפיות המורים (למשל, תלמידים ממשפחות ממעמד-נמוך או ממשפחות מיעוטים רגישים יותר להשפעות של “הנבואה שמגשימה את עצמה” בהשוואה לילדים אחרים). מעבר לכך, מאפיינים של הכיתה ושל בית הספר כמו מצב סוציו-אקונומי עשויים לשחק תפקיד. לפיכך, המחקר בתחום ציפיות המורים הוא מורכב ודורש התייחסות מכמה היבטים כמו התלמיד, המורה, בית הספר, המשפחה והקהילה.
מחקרי התערבות (סיבתיות)”
מחקרי התערבות בדקו כיצד מניפולציה על ציפיות המורים משפיעה על ביצועי התלמידים:
- שינוי התנהגות המורה
- העלאת מודעות להשפעות הציפיות
- התייחסות לאמונות שבסיס הציפיות
סקירה סיסטמטית שכללה 19 מחקרי התערבות מצאה כי ניתן להעלות את ציפיות המורים ובכך את ההישגים של התלמידים. היעילות הושפעה בעיקר מהנכונות של המורים להשתתף בהתערבות, ולאו דווקא בסוג ההתערבות עצמו.
ביקורת:
המחקר “פיגמליון בכיתה” עורר המון ביקורת, הן מדעית והן פוליטית. מבחינה פוליטית, חשיפה ההטיות של המורים אתגר את ההבטחה של החינוך ככוח של שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית (האפשרות לעבור ממעמד נמוך לגבוה). בנוסף, היו למחקר מספר בעיות מתודולוגיות, כמו שימוש במדד IQ לא מתוקף דיו. אפרט עכשיו ביקורת כללית על המחקרים בתחום “פיגמליון בכיתה” באופן כללי (כי בכל זאת עברו יותר מ-50 שנה מאז המחקר המקורי):
-
אין הסכמה בין מחקרים בנוגע להגדרה של ציפיות מה שיכול להסביר את ההבדלים בגודל האפקט בין מחקרים שנים.
-
תוקף אקולוגי– למרות שמחקרי “פיגמליון בכיתה” התבצעו בבתי ספר אמיתיים, התוקף האקולוגי שלהם (עד כמה הם משקפים את המציאות בחיי היומיום) מוטל בספק. מורים בבית הספר לרוב לא מקבלים מידע על תלמידים “בעלי פוטנציאל” מראש (ציפיות מדומות), אלא יוצרים ציפיות על סמך ההיכרות עם התלמידים (ציפיות אמיתיות). הסיכוי שמורה יקבל מידע מדומה על הפוטנציאל העתידי של תלמידים בכיתה שלו הוא קטן מאוד. לכן, מחקרי השדה עברו למחקר נטורליסטי שבוחן ציפיות אמיתיות של מורים מתלמידיהם.
-
גודל האפקט– כבר במחקר הראשון שחשף את אפקט הפיגמליון בכיתה לא אצל כל המורים הציפייה הגשימה את עצמה. מחקרים מאוחרים יותר ניסו להגדיר את התנאים, הפרוצדורות והמאפיינים האישיים של המורים אשר עשויים לנבא אפקט פיגמליון.
-
אפקט פיגמליון נבחן בעיקר בהיבט האינטלקטואלי- מדדי IQ והישגים לימודיים. לאורך השנים מחקרים מצאו שלגורמים אחרים כמו הרקע והיכולות של התלמיד ואיכות המורה משפיעים יותר על הישגים בהשוואה לציפיות המורה. עושה רושם שההשפעה של ציפיות המורים ניכרת בעיקר בהיבט הרגשי-חברתי- האקלים הכיתתי, הסיפוק של התלמידים, התגובה הרגשית שלהם למורים וכן הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלהם.
הייחודיות של המחקר “פיגמליון בכיתה” טמונה בשימוש בפרדיגמה ניסויית בתוך בית הספר, שיתוף פעולה של חוקר ומורה והמסר החיובי- להאמין ביכולת של הילדים שלנו לפרוח.
