"זכרת לסיים את שיעורי הבית בחשבון?"
"מה שוב לא הורדת את המים בשירותים?"
"אל תשכחי להחזיר את הטושים למקום, טוב?"
בני אדם כל הזמן חושבים על העתיד. היכולת שלנו לחשוב, לצפות ולתכנן את העתיד היא אחת מאותן יכולות ייחודיות שמבחינות בינינו לבין בעלי חיים אחרים. ויותר מזה, היכולת לחשוב על העתיד היא קריטית לתפקוד היומיומי שלנו- אחרת איך היינו מצליחות ללמוד למבחן במקום ללכת למסיבה? לחסוך כסף לקניית בית? או לא לשכוח להגיע לפגישה?
מי שעומדת מאחורי היכולות הלכאורה פשוטות האלו היא פונקציית זיכרון מיוחדת במינה- זיכרון עתידי (prospective memory). זיכרון עתידי הוא למעשה היכולת שלנו לזכור מה אנחנו צריכות לעשות ובאמת לעשות את זה. ואם תחשבו על זה רגע תוכלו להסכים שזיכרון עתידי הוא הוא המפתח לעצמאות בחיים.
אבל ילדים לא נולדים איתו.
ניצנים ראשונים של זיכרון עתידי מתחילים להופיע בשנה השנייה לחיים, אך גם בגיל שנתיים רוב הילדים שוכחים להוציא לפועל את כוונותיהם העתידיות. איך יודעים זאת? שאלה טובה. במחקרים שבודקים זיכרון עתידי ילדים מגיעים למעבדה ומתבקשים לבצע פעולה ספציפית בכל פעם שמופיע סימן מתאים, למשל לצלצל בפעמון בכל פעם שמופיע עיגול אדום על המסך. תוך כדי שהילדים עסוקים במטלה אחרת, למשל משיימים תמונות שרצות על המסך, עליהם לשים לב מתי מופיע עיגול אדום ואז לצלצל בפעמון.
והנה קצת פרופורציות- לפי מחקרים, עד גיל שלוש רק 30% מהילדים בכלל מצליחים לזכור מה ביקשו מהם לעשות מלכתחילה (למשל, לצלצל בפעמון בכל פעם שמופיע עיגול אדום). בשנה הרביעית לחיים, לעומת זאת, חל שיפור משמעותי, כאשר 78% מהילדים מצליחים לזכור מה הם היו אמורים לעשות. אבל, וזה אבל חשוב, הדרך בין לזכור מה צריך לעשות לבין באמת לעשות את זה היא עדיין ארוכה ועלינו להמתין בסבלנות עד גיל ארבע לפחות. הקפיצה המשמעותית ביכולות הזיכרון העתידי מתרחשת בגילאי הגן ובית הספר. ככל שהילד גדל, כך יכולות הזיכרון העתידי שלו משתכללות, כאשר השיא מגיע רק בגיל ההתבגרות המאוחר או אפילו בבגרות המוקדמת.
ומה עם לעשות דברים בזמן?
נכון, יש עוד סוג של זיכרון עתידי וחשוב במיוחד שעדיין לא הזכרנו- זיכרון עתידי מבוסס-זמן. בלעדיו לא היינו מצליחות לזכור לכבות את התנור תוך חצי שעה כדי שהעוגיות לא ישרפו או להגיע בזמן ליום הורים. אך בשביל לזכור לעשות דברים בזמן צריך תפיסת זמן וזו מתפתחת רק בילדות האמצעית. מחקר שנערך בקנדה מדגים את זה יפה. במחקר, 80 ילדים בני 6-12 התבקשו לנהוג במכונית (במשחק מחשב, כן?) ובכל דקה לעצור למלא דלק. והתוצאות? ככל שהילדים היו גדולים יותר, כך מיכל הדלק שלהם התרוקן כליל פחות פעמים. מחקר אחר שהשתמש במתודולוגיה דומה הבחין שילדים גם מתחילים לפתח אסטרטגיות עם הגיל, למשל בודקים מה מצב מיכל הדלק לעיתים קרובות יותר ככל שזמן היעד מתקרב. אז יש תקווה, רק צריך לחכות בסבלנות.
ומה יכול לעזור?
מחקרים שבדקו מה משפיע על ביצועי הזיכרון העתידי של ילדים גילו כי הביצועים טובים יותר כאשר לילדים יש מוטיבציה. כלומר, יש סיכוי טוב יותר שהילדה תזכיר לנו לקנות לה את הגלידה שהבטחנו מאשר להוציא את הכביסה מהמכונה. באופן מעניין, מחקרים שנערכו במעבדה מצאו כי פרסים או תמריצים לא משפרים את הביצועים, לפחות במקרה של בני 3-5. במילים אחרות, נראה שמוטיבציה פנימית היא שם המשחק.
מחקרים שנערכו במעבדה מצאו כי תזכורות ויזואליות בהחלט יכולות לעזור, בפרט בגילאים הצעירים. למשל, במחקר קלאסי שנערך בשנות ה-80 ילדים התבקשו להזכיר לנסיין לפתוח קופסת הפתעה בתום 7 דקות של ראיון או משחק משותף. החוקרים מצאו כי נוכחותה של בובת ליצן על השולחן שיפרה את היכולת של ילדים בני 6-8 להזכיר לנסיין לפתוח את הקופסה. דוגמאות לתזכורות ויזואליות בחיים שבמחוץ למעבדה כוללות שימוש בטבלאות, לוח שנה, תמונות או שעון מעורר. גם להניח את התיק מול הדלת כדי שהילד לא ישכח לקחת אותו כשהוא יוצא מהבית זו דוגמא לתזכורת ויזואלית.
לעומת זאת, המחקרים הבודדים שבדקו את השפעתן של תזכורות מילוליות כמו "זכרי שבכל פעם שמופיעה חיה על המסך, שימי את הקופסה מאחורייך" גילו שהן לא כל כך יעילות בממוצע (יעילותן הייתה תלויה בהבדלים אינדיבידואליים בין הילדים, ראו הרחבות). ממצא מעניין בהינתן העובדה שהורים ומורים משתמשים בתזכורות מילוליות באופן יומיומי. בקיצור, עושה רושם שתזכורות ויזואליות יותר יעילות מתזכורות מילוליות, אך אף מחקר לא השווה ביניהן באופן ישיר. בנוסף, חשוב לזכור שאלו מחקרים שנערכו במעבדה וכדי להסיק מה יעבוד בחיים האמיתיים נצטרך להמתין בסבלנות למחקרים נוספים.
אם נסכם, היכולת של הילדים לזכור מה הם צריכים לעשות מתפתחת לאט ובהדרגתיות, ועד אז הם בהחלט זקוקים לפיגומים שלנו.
ייתכן שיעניין אותך גם...
קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/surprise-man'>Surprise man photo created by master1305 - www.freepik.com</a>
Comments