הכנה למעבר בין מסגרות חינוך בגיל הרך
ימים מרגשים עוברים על רבות מאיתנו.
בין אם את נמנית על קבוצת הממתינות בציפייה שתתחיל כבר השנה, צמאה לשגרה ולזמנים של שקט לעצמך, ובין אם יש לך צביטה קטנה בלב שכבר נגמר כי קיווית לעוד קצת זמן של יחד- אני מתארת לעצמי, שכל מי שבחרה להכניס את הילד שלה למסגרת, מרגישה איך פרפרים מתעופפים להם בלב או בבטן. וקרוב לוודאי שלהקת הפרפרים מתעופפת לה גם בגופם של ילדינו.
שאלת מיליון הדולר: איך מתכוננים?
מחקר מקסים שנערך ב-214 גנים בארה”ב והשתתפו בו 722 ילדים (!) , בחן את האסטרטגיות שבהן משתמשות גננות כדי לאפשר לילדים מעבר “חלק” מגן טרום-חובה לגן חובה. החוקרים חילקו את האסטרטגיות השונות לשתי משפחות עיקריות: משפחה אחת של אסטרטגיות מתייחסת לקשר בין מסגרות החינוך השונות, כלומר הקשר בין גן טרום-חובה לגן חובה, ואילו המשפחה השנייה כוללת אסטרטגיות שעוסקות בקשר בין השחקנים הראשיים בתהליך: הגננת, ההורה והילד.
איך יוצרים קשר בין המסגרת הקודמת למסגרת החדשה?
סל האסטרטגיות במשפחה הזו כולל פעולות שעושות הגננות- הגננת של גן טרום חובה מעדכנת את הגננת של גן חובה בנעשה עד כה. היא מעבירה מידע כללי לגבי התכנים ותוכנית הלימודים ולגבי התקדמותו והתפתחותו האישית של כל ילד בגן, וכותבת דוחות סיכום אישיים. בנוסף, בתוך הסל הזה, נכללים גם ביקורים הדדיים של הגננות, כלומר גננת גן החובה מגיעה לגן טרום חובה ולהיפך.
איך יוצרים את הקשר בין הגננת, ההורים והילד?
כדי ליצור קשר עם הילדים, הגננות משתמשות באסטרטגיות שכוללות אינטראקציה ישירה עם הילדים- ביקורים מקדימים של הילדים בגן החובה, סיור אוריינטציה ומפגש משותף של כל ילדי החינוך הצעיר (גן טרום-חובה וגן חובה). לצד זאת, הגננות משתמשות גם באסטרטגיות ליצירת קשר בינן לבין ההורים באמצעות פגישות אישיות וסיור במתחם הגן.
למה זה כל כך חשוב והאם זה באמת עובד?
החוקרים גילו שככל שגננות השתמשו במספר רב יותר של אסטרטגיות מעבר, כך הסתגלותו של הילד למסגרת הייתה טובה יותר (לפי דיווחי הגננות), במיוחד בקרב ילדים בסיכון. באופן מעניין, האסטרטגיה שהראתה את הקשר החזק ביותר להסתגלות טובה הייתה הקשר בין הגננות בגן הקודם לבין הגננות בגן החדש- התקשורת ביניהן בנוגע להיבטים אקדמיים והתפתחותיים הן של כל קבוצת הילדים בכללותה והן של כל ילד בפני עצמו.