אולי אחד הדברים שהכי קשה להורים להודות בו הוא שהם לא אוהבים את הילדים שלהם בדיוק אותו דבר. מחקרים רבים אמנם מלמדים אותנו עד כמה חשוב לתת מענה לצרכיו הייחודיים של כל ילד, אך מחקרים אחרים מגלים שלעיתים עשוי להיות לכך מחיר.
מה הכוונה? הבדלים בהתנהגות וביחס של ההורים כלפי ילד אחד בהשוואה לילד אחר, מה שנקרא בעגה המקצועית “יחס הורי מובחן” עשויים לגרום לילד לתפוס את עצמו כפחות מועדף. ומה הבעיה בזה? ילדים אשר תופסים את עצמם כפחות מועדפים על הוריהם מראים שכיחות גבוהה יותר של בעיות התנהגות, תסמינים דיכאוניים, דימוי עצמי נמוך וקונפליקטים בתוך המשפחה לאורך כל שלבי החיים. לעיתים, גם האח המועדף סובל. ואם תהיתן, ישנו קשר הדוק בין יחס הורי מובחן לבין יחסי אחים פחות טובים.
אבל רגע, למה שהורים יעדיפו ילד אחד יותר מהשני?
מטא-אנליזה שפורסמה לאחרונה חשפה ממצאים מעניינים. נמצא כי ככל שהפרש הגילאים בין האחים גדול יותר כך גדל הסיכוי ליחס הורי מובחן כלפי האחים, מה שלא מפתיע בהינתן הצרכים ההתפתחותיים השונים של ילדים בגילאים שונים (חשבו על הורות לילדים בני 15 ו-16 לעומת הורות לילדים בני 10 ו-16). באופן דומה, כאשר האחים ממין שונה הוריהם עשויים להאמין שיש להם צרכים שונים ולנהוג בכל ילד בהתאם לנורמות המגדריות הקיימות. מעבר לכך, הורים עשויים לחוש קרבה רבה יותר לילד מהמין שלהם או דווקא מהמין השני.
עדויות נוספות מלמדות אותנו שגם הטמפרמנט ומאפייני האישיות של הילד עשויים להשפיע על העדפות ההורים. באופן מעניין ואף מפתיע, לא נמצא קשר בין יחס הורי מובחן לבין מספר הילדים במשפחה. במילים אחרות, עושה רושם שהורים מתייחסים לאחים בצורה שונה מכיוון שהם שונים מלכתחילה. ומה שיכול להגדיל אפילו יותר את הפער ביחס ההורים לילדיהם הם דינמיקה זוגית פחות טובה בין ההורים ורמות גבוהות של סטרס הורי.
