זה כן כואב!

בשנה הראשונה שלי להתמחות הפחד הכי גדול שלי היה לקחת בדיקות דם לילדים. על הקושי הטכני מתגברים תוך חודשים ספורים, אבל המועקה בלב נשארת. אם יש משפט אחד שלי בתור רופאת ילדים מאוד קשה לשמוע - זה הורה שאומר לילד "זה לא כואב" רגע לפני שאני דוקרת את הילד עם מחט. זה כן כואב. זה אולי לא מאוד כואב וזה לרב חולף מהר, אבל עדין – זה כואב, וזה גם מפחיד.

כואב להם כבר מהרגע הראשון

פעם סברו שתינוקות לא חווים כאב. היום יותר ויותר מחקרים מראים שלא רק שתינוקות צעירים מאוד ואף פגים חווים כאב, אלא גם שההערכה והטיפול בכאב בגיל הזה צריכה להיות שונה מאשר בילדים גדולים יותר. ראשית, לתינוקות אין שפה מילולית ולכן יש להתאים את הדרך בה אנו מודדים כאב. למשל גם תינוק שאינו בוכה חווה כאב כפי שניתן לראות משינויי בסימנים החיוניים ובגלי המוח [1] ולכן צריך להתייחס להבעות הפנים ולתנועות הגפיים שלו ולא רק לצליל הבכי. שנית, יש להתאים את הטיפול התרופתי לתינוקות. מעבר להתאמת מינונים למשקל ולחילוף החומרים של ילדים קטנים יש גם שיקולים נוספים. למשל מי סוכר משככים כאב בתינוקות קטנים אך לא יעילים בהמשך [2] בעוד שריסוס "ספריי קרח", טכניקה מקובלת להפחתת כאב מדקירה, מתאימה לשימוש רק מגיל 4-5 שנים [3].

למה זה חשוב להפחית כאב?

לשינויים בפעילות המוחית בעקבות כאב בגיל צעיר עשויות להיות השפעות ארוכות-טווח על התפיסה החושית. כאשר השוו בין פגים שעברו ניתוח לבין פגים שלא עברו ניתוח ראו כי לפגים שחוו ניתוח הייתה רגישות מופחתת לגירוי תרמי באיזורים שונים בגוף [4]. מחקר קטן על 87 ילדים הראה שבנים שעברו ברית מילה ללא אלחוש ונבדקו בזמן מתן חיסון בגיל 4-6 חודשים הפגינו אי נוחות רבה יותר ובכי ממושך יותר בתגובה לחיסון ביחס לקבוצת הביקורת [5]. מחקרים בפגים הראו קשר בין כאב משמעותי כדוגמת ניתוח לבין שינויים במבנה והתפתחות המוח [6,7].

רבע מהמבוגרים מדווחים על חרדה מזריקות ו10% נמנעים מחיסונים או בדיקות בשל כך [8]. האם יכול להיות שהתייחסות טובה יותר לכאב בגיל צעיר הייתה יכולה להקטין את האחוזים האלו?

מה אנחנו יכולות לעשות כדי להקל על הכאב של הילדים בזמן חיסונים ובדיקות דם? [8,9,10]

קודם כל, מומלץ להחזיק את התינוק בתנוחה נוחה ולא להשכיב אותו בכוח. אם יש לכן אפשרות להניק תוך כדי חיסון, כדאי לעשות זאת שכן ישנן עדויות לכך שהנקה יכולה להקל על הכאב. אך גם במקרה שהנקה היא לא אופציה, מעט תמיסה מתוקה עשויה גם היא לעזור בתינוקות קטנים. פעולות נוספות שיכולות להקל על הילד הן שפשוף האזור בסמוך לחיסון או שימוש במשכך כאבים מקומי כמו אמלה במקרה של בדיקות דם.

ומה למדע יש להגיד על "תראה תראה הנה ציפור"? מחקרים רבים בדקו את השפעתן של שלל הסחות דעת, החל ממשחק עם כדור לחץ ועד למציאות מדומה, על חווית הכאב של ילדים. לא כל המחקרים הצליחו למצוא השפעה חיובית של הסחות הדעת על הילד, אבל כן עלה מהם ממצא מעניין - נראה שככל שהילד מעורב יותר בבחירת הפעילות ובפעילות עצמה, כך הסחת הדעת יעילה יותר. מה הכוונה? אם ניתן לילד לבחור באיזה משחק מחשב לשחק בזמן החיסון ככל הנראה יהיה לו קל יותר להתמודד עם הכאב מאשר שנבחר עבורו סרטון ביוטיוב בו יצפה באופן פאסיבי.

טריק נחמד ולא מוכר שניתן ליישם אצל ילדים גדולים שמשתפים פעולה הוא פשוט לבקש מהם להשתעל תוך כדי החיסון. מנגנון הפעולה לא לחלוטין ברור אבל ייתכן שמקורו בשילוב של עליה בלחץ דם, הסחת דעת ו"דריסה" של תחושות הכאב בדרך למוח (מנגנון שנקרא sensory gating).

האם לספר לילד שבוע מראש ולהכין אותו לקראת חיסון או בדיקה יועילו? אתן מכירות את הילדים שלכן הכי טוב. לעיתים, הפחד מהאירוע גרוע מהאירוע עצמו. אולי דווקא הכנה זמן קצר לפני הביקור במרפאה תעשה עבודה טובה ותמנע חרדה ממושכת? מחקרים מצאו שהכנה של הילד זמן קצר לפני הפעולה בעזרת סרטון או ספרון תמונות הורידו את החרדה כפי שדווחה על ידי הילד, ההורים והצוות וכן כפי שנמדדה על ידי שינוי בדופק בזמן הבדיקה [11,12]. לא מצאתי מחקרים שהשוו בין הכנה הרבה זמן מראש לבין הכנה זמן קצר לפני האירוע.

לא מוכח, אבל חשוב - יש ילדים שאוהבים לראות את הדם זורם, אני יודעת כי אני הייתי הילדה הזאת. הפחד מהלא נודע, מזה שמישהו נוגע בך ואת לא יכולה לראות, הוא לעיתים יותר גדול מהפחד לראות פס אדום דקיק ממלא מבחנה. אם הילד שלכם מבקש להסתכל – זה אולי לא רעיון כל כך גרוע.

ומילה אחרונה לסיום

בין אם זה חיסון, בדיקת דם או כל פעולה כואבת אחרת - תזכרו שזה כן כואב. תבחרו את המלווה המתאים, אם אתם בעצמכם חרדים מדם ובדיקות – אולי אתם לא המלווה המתאים. תהיו ברורים לגבי נחיצות הבדיקה ואל תמתחו את הזמן לפני הדקירה כי זה לרב רק מחמיר את המצב. תהיו שם עם הילד ברגע הקשה שלו, תחזיקו חזק, תחבקו ותנחמו. אל תכעסו עליו ואל תגידו לו להפסיק לבכות. אל תגידו "זה לא כואב".

לדיון על הכתבה

תוכן הכתבה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי וכל מטרתו לספק מידע ובשום מקרה אינו בגדר המלצה או עצה רפואית. אין לראות בו תחליף להתייעצות עם רופא/ה.