כאנשים מבוגרים אנחנו מעריכים אחרים באופן מהיר ואוטומטי על בסיס מאפיינים התנהגותיים ופיזיים. המחקרים שהדגימו את קיומה של הערכה חברתית בשלב כה מוקדם בינקות מצביעים על כך שהערכת אינדיבידואלים על בסיס האינטראקציות שלהם עם אחרים הינה מרכזית לעיבוד העולם החברתי, גם מבחינה אבולוציונית וגם מבחינה התפתחותית. ניתן לראות ביכולת להערכה חברתית כאדפטציה ביולוגית: התנהגויות שיתופיות כמו ציד בקבוצה, חלוקת מזון או מאמץ מלחמתי עשויות להועיל לאינדיבידואלים בקבוצה אך יכולות להתפתח רק אם אינדיבידואלים מסוגלים להבחין בין מי שמוכן לשתף פעולה לבין מי שרוכב על גבם של אחרים. המחקרים שתוארו בפוסט מצביעים על כך שאפילו תינוקות מבחינים בכך. היכולת להעריך אחרים על בסיס הפעולות החברתיות שלהם עשויה לשמש כבסיס למערכת מתפתחת של קוגניציה מוסרית.
ההערכות המוסריות של התינוקות במחקרים שתוארו בפוסט מתבססות על ההעדפה של תינוקות לדמויות פרו-חברתיות על פני דמויות אנטי-חברתיות או ניטרליות (כאשר מבקשים מהם לבחור אחת משתי דמויות שהופיעו באירועים שצפו בהם). מה יכול לשכנע אותנו שאותן העדפות אכן חושפות הערכות מוסריות-חברתיות אשר שקולות לאלו של ילדים גדולים יותר או מבוגרים שמסוגלים להצדיק את השיפוטים שלהם? הנה כמה מאפיינים של הבחירות של התינוקות, כפי שנמצאו במחקרים, אשר מספקים עדות לכך שההערכות שלהם מתבססות על היבטים מוסריים של האירוע ולא על רמזים תפיסתיים או חברתיים פשוטים:
– הערכות חברתיות-מוסריות של תינוקות באות לידי בידי אך ורק בהקשרים חברתיים אשר כוללים דמויות שהן agent, ולא אובייקטים “נטולי חיים” (inanimate).
– הערכות חברתיות-מוסריות של תינוקות לא תקפות רק לסיטואציות שבהן עוזרים או מפריעים לילד עצמו, אלא גם לסיטואציות שבהן הוא צופה מן הצד, כך שאין כאן אינטרס אישי שעלול לפגוע בהערכה.
– הערכות חברתיות-מוסריות של תינוקות מתבססות על הבנת הכוונות והרצונות של הדמויות.
– הערכות חברתיות-מוסריות של תינוקות מקושרות לתהליכים של שכר ועונש של הדמות.
כמה מילים על מתודולוגיה:
ניתן להעריך קוגניציה מוסרית-חברתית של תינוקות בשתי דרכים:
1. מטלות קשב- התינוק נדרש לצפות בסדרה של אירועים והחוקרים מודדים את משך הזמן שבו הוא מסתכל על האירועים שמוצגים בפניו. הבסיס של מטלות אלו הוא פרדיגמת “הפרת הציפייה” אשר נשענת על ההנחה שתינוקות נוטים להסתכל יותר זמן על אירועים שמפרים את הציפיות שלהם, בהשוואה לאירועים שמאששים את הציפיות שלהם. מטלות קשב מספקות גם שני מדדים נוספים: חוקרים מעריכים את הציפיות של התינוק על בסיס האזור שעליו הוא מסתכל קודם, כאילו הוא מצפה שהפעולה תתרחש שם; חוקרים מעריכים את ההעדפות של התינוק על בסיס משך הזמן שבו הוא מסתכל על משהו אחד בהשוואה למשהו אחר (זמן ארוך יתר = העדפה).
2. מטלות ידניות (manual)- מטלות אלו דורשות מהתינוק לפעול על ידי בחירה, הצבעה או עזרה. כמו המטלות שתוארו בפוסט.
ביקורת על המחקר מ-Nature:
אחת הביקורות על המחקר מ-Nature שהעיגול שניסה להגיע לפסגה קפץ כשהגיע לשם לאחר שקיבל עזרה, אך לא עשה זאת כשהגיע לתחתית הפסגה לאחר שנדחף מטה. מחקר אחר ניסה לבדוק האם זה משנה ומצא כי תינוקות העדיפו את הדמות העוזרת כאשר העיגול קפץ בקצה הפסגה, אך העדיפו את הדמות המפריעה כאשר העיגול קפץ בתחתית הפסגה. תשובתה של החוקרת מהמאמר המקורי הייתה ששחזור ממצאיו לא צלח מכיוון שהיו הבדלים קטנים אך קריטיים במופעי הבובות שהוצגו לתינוקות (למשל המהירות שבה הדמויות עלו וירדו בגבעה). חמישה מחקרים נוספים לא הצליחו למצוא העדפה לדמות פרו-חברתית על פני דמות אנטי-חברתית, כולל מחקרים שיצאו מהמעבדה של מי שכתבה את המאמר המקורי. וכמו תמיד, קרוב לוודאי שנעשו מחקרים שלא מצאו הבדלים אך לא פורסמו בגלל קושי לפרסם תוצאות שליליות או שחזורים (מה שנקרא הטיית פרסום). ובכל זאת, מחקרים אחרים כן הצליחו לשחזר את הממצאים ומטא-אנליזה משנת 2018 שסיכמה את המחקרים שנערכו בתחום הגיעה למסקנה שכתבתי בפוסט: 68% מהתינוקות והפעוטות מעדיפים דמות פרו-חברתית על פני דמות אנטי-חברתית. כך שנראה שיש דברים בגו.
כמה מילים על המטא-אנליזה:
המטא-אנליזה שפורסמה ב-2018 כללה 26 מחקרים שעשו שימוש במטלות ידניות למדידת ההערכות החברתיות-מוסריות של תינוקות ופעוטות בני 4.5-32 חודשים. כאשר חוקרים לקחו בחשבון הטיית פרסום (שנובעת מהקושי לפרסם תוצאות שליליות ושחזורים) נמצא כי 64% מהתינוקות מעדיפים דמות פרו-חברתית על פני דמויות אנטי-חברתיות (בהשוואה ל-68% כאשר הטיית פרסום לא נלקחה בחשבון). במטא-אנליזה לא נמצא אפקט לגיל, כלומר לא נראה שגיל משפיע על היכולת לבטא העדפות חברתיות-מוסריות לפחות במטלות ידניות שנעשה בהן שימוש במחקר. אמנם טווח הגילאים במחקרים שנכללו במטא-אנליזה היה 4.5-32 חודשים, אך רוב המחקרים עסקו בתינוקות מתחת לגיל שנה. כך שלא ניתן לקבוע בוודאות שגיל לא משחק תפקיד.
ביקורת כללית על המחקרים בתחום:
רוב המחקרים שבדקו את ההערכות החברתיות של תינוקות כללו מדגם קטן של תינוקות ורבים מהם יצאו מאותה מעבדה (המעבדה של אותה דוקטורנטית שפרסמה את המחקר המקורי ב-2007) שבינתיים הפכה לראשת מעבדה). מדגמים קטנים פוגעים בדיוק של המבחנים הסטטיסטיים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמחקרי תינוקות מהסוג הזה הם די מאתגרים ודורשים המון משאבי זמן. בנוסף, רובם המוחלט של התינוקות במחקרים הללו מגיע ממשפחות לבנות ממעמד הביניים (WEIRD- white, educated, industrialized, religious and democratic), מה שמגביל את פוטנציאל ההכללה. עוד גורם שמגביל את פוטנציאל ההכללה הוא המתודולוגיה והגירויים הדומים במחקרים השונים, ומעניין יהיה לראות האם הממצאים שורדים גם עם גירויים מסוג אחר.
