המחקרים שהצגתי בפוסט הם לא המחקרים היחידים שהשוו בין מסגרות מונטסוריות למסגרות אחרות. מחקרים אחרים שנעשו לפני 2005 הראו תוצאות לכאן ולכאן ולקו בבעיות מתודולוגיות קשות (המחקרים מתוארים במאמר הסקירה במקורות). על הקהילה המונטסורית הופעל לחץ לאסוף עדויות אמפיריות לטענותיה בדבר היתרונות של הגישה המונטסורית להתפתחות הילד. מאז 2005 חל שיפור מסוים במתודולוגיה הניסויית, אך הממצאים כיום עדיין רחוקים מלהיות חד משמעיים בדבר עליונותה של הגישה המונטסורית על פני גישות חינוכיות אחרות. לשם כך, דרושים הרבה יותר ילדים ממגוון רקעים ואחידות במדדים שבודקים יכולות קוגניטיביות/אקדמיות/חברתיות של הילדים (כרגע כל מחקר משתמש במדדים שונים).
הנה עוד פרטים וביקורת על המחקרים שתיארתי בפוסט (לפי סדר הצגתם): המחקר מ-Science: הדרך האופטימלית לענות על השאלה “האם יש הבדל בהישגים של ילדים שלמדו במסגרות מונטסוריות לעומת מסגרות אחרות?” היא לקחת קבוצה גדולה של ילדים בני אותו גיל, ולהחליט בהטלת מטבע מי ילך לגן מונטסורי ומי לגן רגיל, כך שבסופו של דבר חצי מהם נמצאים בגן מונטסורי והחצי השני בגן רגיל. המשמעות של זה היא לגזול מההורים את ההחלטה לגבי עתיד ילדיהם, ולכן כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר כזה. המחקר שפורסם ב-Science מצא דרך מקורית ומתוחכמת להתגבר על המכשול הזה. החוקרות ניצלו את הגרלת הגנים שנערכת גם ככה במילווקי- מתוך כל המועמדים למסגרת מונטסורית, רק חצי מהם עלו בגורל ונכנסו למסגרת מונטסורית (הקבוצה המונטסורית במחקר) ואילו השאר נכנסו למסגרות רגילות (קבוצת הביקורת במחקר). זו אמנם לא הדרך האופטימלית לגשת לשאלה המחקרית, אבל זה הכי קרוב שאפשר בהתחשב במגבלות. על אף הפתרון היצירתי, המחקר עדיין לוקה בכמה בעיות: מספר הילדים שהשתתפו במחקר הוא קטן; כל הילדים המונטסורים היו מאותו בית ספר מה שמגביל את היכולת להכליל את הממצאים לכל מסגרת מונטסורית שהיא. עם זאת, המסגרת המונטסורית במילווקי כן דבקה בהנחיות של ה-AMI (האיגוד המונטסורית הבינלאומי) ולכן ניתן לטעון שיש מקום להכללה; בדקו את הילדים רק בנקודת זמן אחת וייתכן שההבדלים ביניהם היו קיימים עוד לפני שהצטרפו למסגרת המונטסורית (ההגרלה אמורה לכפר על זה, אבל זו עדיין מגבלה של מחקר רוחבי). מעבר למגבלות המתודולוגיות, ראוי לציון שלא נמצאו הבדלים בהישגים האקדמיים של בני ה-12, מה שמעורר שאלות לגבי האפקטיביות של חינוך מונטסורי לאורך זמן.
מחקר האורך: גם כאן החוקרות השתמשו ביתרונות של שיטת ההגרלה ובנוסף הצליחו להתגבר על חלק מהבעיות המתודולוגיות שאפיינו את המחקר מ-Science: המדגם היה גדול יותר (171 ילדים בני 3-6), הילדים המונטסורים הגיעו משני בתי ספר שונים מה שמשפר בקצת את יכולת ההכללה והכי משמעותי- החוקרים תיעדו את הביצועים של הילדים ב-4 נקודות זמן שונות לאורך 3 שנים, מה שאפשר לעקוב אחר ההתפתחות הילדים במסגרות השונות. הממצאים במחקר אשר הראו שהישגיהם של הילדים המונטסורים גבוהים יותר מחזקים את הממצאים של המחקר מ-Science, בייחוד לאור השיפור במתודולוגיה. ממצא מעניין נוסף שעלה במחקר הוא שהפער בין ילדים במסגרת מונטסורית שמגיעים מבית עם הכנסה נמוכה לבין ילדים במסגרות רגילות שמגיעים מבית עם הכנסה גבוהה הלך וקטן ונעלם לחלוטין כעבור 3 שנים. במילים אחרות, נראה שלחינוך המונטסורי יש פוטנציאל בגישור פערים חברתיים.
המחקר שלא מצא יתרון לחינוך המונטסורי: המחקר הזה אמנם כלל מדגם גדול יחסית (291 ילדים בכיתה ד’, ו-252 ילדים בכיתה ז’), אך לא הייתה שום אקראיות בבחירת המשתתפים במחקר- הם פשוט השוו בין ילדים שהיו כבר במסגרת מונטסורית עם ילדים שהיו כבר במסגרות אחרות. כדי להתגבר על המגבלה הזו החוקרים התאימו בין הילדים בשתי הקבוצות לפי מין, מוצא ומצב סוציואקונומי. מגבלות נוספות של המחקר: כל הילדים המונטסורים הגיעו מאותו בית ספר מה שמקשה על היכולת להכליל לבתי ספר מונטסורים אחרים; המחקר לא כלל פרטים על משך הזמן שהילדים נמצאים במסגרת (אם הילד נמצא במסגרת מונטסורית שנה או 5 שנים למשל) ועל איכות היישום של הגישה המונטסורית בבית הספר (עד כמה בית הספר המונטסורי באמת מונטסורי לפי הספר). כמו שכתבתי בפוסט, בבירור מאוחר יותר התגלה שבית הספר שהשתתף במחקר הוא לא בדיוק מונטסורי לפי הספר שכן הוא כלל גם שיעורי בית, מבחנים ופעילות לא-מונטסורית. מבחינת הממצאים, מתוך 12 המדדים, המונטסורים היו טובים יותר רק במדד אחד, פחות טובים בארבעה מדדים ולא שונים מהילדים האחרים בכל שבעת המדדים הנותרים. באותה נשימה, אציין מחקר נוסף שמצא שדיבור עצמי (ילד שמדבר לעצמו- נמצא כתורם להתפתחות הילד) היה מפותח פחות אצל ילדים מונטסורים בהשוואה לילדים ממסגרות רגילות.
המחקר שהשווה בין מסגרות מונטסוריות קלאסיות, מונטסוריות-חלקיות ומסגרות רגילות: גם במחקר הזה לא הייתה הקצאה אקראית של הילדים לגנים השונים, אבל כן נעשתה התאמה בין הילדים בשלוש הקבוצות לפי משכורת, השכלת ההורים ומוצא. בנוסף, כל הילדים במחקר היו ממעמד בינוני-גבוה ולכן קשה להכליל מהם לאוכלוסייה הכללית.
המחקר שהוציא עזרים לא-מונטסורים מהכיתה: המחקר הזה כלל מדגם קטן (52 ילדים בלבד בכל שלוש הכיתות), טווח הגילאים של הילדים היה יחסית מצומצם והם בדקו את השינוי כעבור זמן קצר יחסית- רק ארבעה חודשים. לא נמצאו הבדלים בין הילדים באוצר מילים, מתמטיקה, theory of mind ופתרון בעיות חברתיות- ייתכן שהסיבה לכך היא הזמן הקצר יחסית בין הבדיקות. המחקר הזה הוא יותר כמו פיילוט שמראה את הכיוון אבל התוקף של הממצאים לא מספיק חזק כדי להסיק מסקנות חד משמעיות.
והערה אחרונה- בכל המחקרים מלבד זה שלא מצא יתרון לחינוך המונטסורי הייתה מעורבת אותה חוקרת. משהו לחשוב עליו.
