תעסוקה אמהית (maternal employment) מוגדרת כתעסוקה של נשים במהלך שנות הילדות של בניהן ובנותיהן. באירופה, למשל, תעסוקה אמהית נמצאת מתחת לרמות המומלצות על ידי האיחוד האירופי. אבות מועסקים יותר מגברים ללא ילדים, אך אמהות לילדים מתחת לגיל 12 מועסקות בשיעור של 10% פחות בהשוואה לנשים ללא ילדים.
תעסוקה אמהית מקושרת באופן הדוק לאמונות שלפיהן התפתחות הילדים מושפעת באופן שלילי מהשתתפותן של אמהות בשוק העבודה. אין הסכמה גורפת בספרות המחקרית בנוגע לקשר בין תעסוקה אמהית לבין השלכות עתידיות בילדות ובגיל ההתבגרות. מצב זה הוא שהוביל להתעניינות הולכת וגוברת בהשלכות ארוכות-טווח של תעסוקה אמהית כפי שהן מתבטאות בבגרות.
במחקר הנוכחי נאספו נתונים מיותר ממאה אלף נשים וגברים בין הגילאים 18-60 מצפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה, אירופה, אסירה והמזרח התיכון. ההגדרה של אם עובדת במחקר הייתה אם שעבדה בשכר במשך שנה לפחות מהלידה של הילד ועד שמלאו לו 14 או אם עבדה כשהילד היה בן 15.
גישות מגדריות של אמהות וילדים נמצאות במתאם חיובי אפילו כשהן נמדדות במרחק של 25 שנים. מבוגרים שגדלו עם אמהות עובדות מחזיקים בתפיסות יותר שוויוניות מגדרית, למשל תומכים במעורבות של נשים בשוק העבודה ובחלוקה הוגנת של מטלות הבית בין נשים וגברים. במחקר הנוכחי, נמצא קשר בין הגישות המגדריות של הנבדקים לבין המצב התעסוקתי של האם (ילדים לאמהות עובדות החזיקו בתפיסות יותר שוויוניות), וגישות אלו בתורן הסבירו באופן חלקי את הקשרים הנצפים בין תעסוקה אמהית לבין השתלבותם של הילדים בשוק העבודה והתנהלותם בבית. ממצאים אלו מצביעים על כך שתעסוקה אמהית מעצבת את התפיסות המגדריות של הילדים.
מעבר לעיצוב התפיסות המגדריות של הילדים, אמהות מספקות מודלים התנהגותיים שילדיהן עשויים לחקות. לפי תיאוריית הלמידה החברתית, ההשפעה של חשיפה להתנהגויות ההורים רבה יותר מדוגמאות של חברים, מורים ומבוגרים רלוונטיים אחרים. לפי מחקרים, הבחירות התעסוקתיות של ההורים לרוב משוחזרות על ידי ילדיהם, כאשר הבחירה התעסוקתית של הורה מאותו מין כמו הילד היא המנבא החזק יותר. בנוסף, חלוקת התפקידים של ההורים בבית גם משתקפת במעורבות בבית של הילדים כשהם הופכים להורים בעצמם. איך אפשר למצוא עדות ללמידה חברתית במחקר הנוכחי? אם הרפרטואר ההתנהגותי של הילדה בבגרותה מתבסס על כישורים שלמדה דרך חשיפה לאם עובדת, נצפה שהקשר בין תעסוקה אמהית לבין התעסוקה של הילדה יהיה חזק יותר כאשר הילדה תהפוך לאמא בעצמה (מעל ומעבר לגישות מגדריות). ואכן, החוקרות מצאו כי הקשר החיובי בין תעסוקה אמהית לבין תעסוקה של הילדות בבגרותן חזק יותר ועקבי יותר עבור נשים עם ילדים בבית.
תעסוקה אמהית, כמו כל תעסוקה אחרת, מייצגת את המעמד הסוציו-אקונומי של המשפחה. לפיכך, השפעות המיוחסות לתעסוקה אמהית עשויות להיות מוסברות על ידי המעמד החברתי ולא על ידי ההשתתפות של אמהות בכוח העבודה. למשל, לאם שעובדת כעורכת דין ולאם שעובדת בשתי עבודות בשכר מינימום יש מגבלות דומות על מספר השעות שכל אחת מהן יכולה לבלות עם הילדים, אך משאבים אחרים מעבר לזמן עשויים להשתנות באופן דרמטי בין בית לבית. במחקר הנוכחי נמצא כי לנשים שגדלו עם אמהות עובדות הייתה סבירות גבוהה יותר להיות מועסקות בעצמן ללא קשר למצב הסוציו-אקונומי (השכלת האם, סוג העבודה של האם). אבל הסטטוס התעסוקתי שלהן- תפקידים ניהוליים, גובה הכנסה – שיקף את ההשכלה וסוג העבודה של האם.
היבט נוסף שהחוקרות לקחו בחשבון הוא הקונטקסט החברתי, שכן השתתפות נשים בכוח העבודה משתנה באופן ניכר בין מדינות ובין תקופות. מודלים חברתיים של תעסוקה נשית הנצפים על ידי ילדים וילדות עשויים לשמש כהשלמה או כחלופה למודל שמספק המצב התעסוקתי של אמא שלהם. ואכן במחקר הנוכחי נמצא כי הקשר החיובי בין תעסוקה אמהית לבין הסבירות של הבנות להיות בתפקידים ניהוליים והקשר השלילי בין תעסוקה אמהית לבין מספר השעות שנשים מקדישות למטלות הבית היו הכי חזקים עבור נשים שגדלו בתקופות שבהן מעט נשים השתתפו בשוק העבודה, ואילו חלשים או לא קיימים עבור נשים שנחשפו לנשים עובדות רבות במהלך ילדותן. במקרה של הבנים, חשיפה להשתתפות גבוהה של נשים בשוק העבודה תרמה להשפעה החיובית של תעסוקה אמהית על השעות שגברים מבלים בטיפול במשפחה. במילים אחרות, עבור נשים המודל החברתי החליף את המודל האמהי, ואילו עבור גברים המודל החברתי חיזק את המודל האמהי (אפקט משלים).
ביקורת:
הנתונים אמנם נאספו ממספר גדול של אנשים ממדינות רבות ומתקופות זמן שונות, אך ברמת המדינה-שנה המדגמים היו די קטנים וכללו מעט פרטים על המעורבות של האם בבית. בנוסף, אף מדד של תעסוקה אמהית לא הבחין בין עבודה חלקית ועבודה במשרה מלאה או בצורת העבודה (עבודה מהבית/ עבודה מהמשרד) וההתייחסות לתעסוקה אמהית הייתה רק בנקודות ספציפיות בילדות- עד גיל 14 או בגיל 15. לפיכך, נתונים אלו מגבילים את היכולת שלנו להיכנס לרזולוציות יותר נמוכות בשאלת ההשפעה של תעסוקה אמהית על העתיד התעסוקתי של הילדים. מעבר לכך, המצב התעסוקתי של האב כלל לא נבדק, כמו גם השפעתם של מעגלים חברתיים-משפחתיים מעבר למשפחה הגרעינית, ייצוגים תעסוקתיים-מגדריים במדיה ומדיניות הרווחה במקום מגוריהם של המשתתפים במחקר.
הסבר אלטרנטיבי לממצאי המחקר הוא שתעסוקה אמהית משפיעה לרעה על הבנים ולטובה על הבנות (ולא שבנים לא מושפעים). אך החוקרות לא מצאו קשר בין תעסוקה אמהית לבין רמות האושר כפי שדווחו על ידי הנשים והגברים במחקר. בנוסף, הן נשים והן גברים שגדלו עם אמהות עובדות היו משכילים יותר בהשוואה לגברים ונשים שגדלו עם אמהות לא-עובדות. בקיצור, לא נראה שהבנות מרוויחות והבנים מפסידים מאמא עובדת.
כפי שראינו, גברים שגדלו עם אמהות עובדות היו מעורבים יותר בטיפול בבני משפחה. אך ייתכן שהסיבה לכך היא שהם פשוט התחתנו עם נשים עובדות, כלומר שמעורבותם בנעשה בבית מושפעת מהמצב התעסוקתי של הנשים שלהן ולא מזה של אמא שלהן. כדי לבדוק זאת החוקרות שלטו במצב התעסוקתי של בת הזוג ותעסוקה אמהית נותרה מנבא מובהק של מעורבות הגברים בטיפול בבני משפחה.
