.png)
שיחה אחת על כוס קפה עם סבתא מספיקה כדי להבין אילו שינויים חסרי תקדים חלו במעמד האישה תוך כמה עשורים ספורים בלבד. לעיתים נדמה כאילו אנחנו חיות בעולם פוסט-פמיניסטי, כאילו אנחנו יכולות לעשות הכל ואין דבר העומד בדרכינו. ואז אנחנו נכנסות להיריון. אידיליית השוויון המגדרי עוברת טלטלה ואין לנו ברירה אלא לפתוח מחדש את חוזה חלוקת התפקידים המגדרית.
אחת השאלות שנוחתת עלינו די מוקדם היא איך אפשר להיות גם האמא שאני רוצה להיות (וגם מצפים ממני שאהיה) וגם אשת הקריירה שאני רוצה להיות (וגם מצפים ממני שאהיה)? איך הדברים האלה מסתדרים ביחד? אל מול רגשות האשם שמתעוררים בעקבות קולות שטוענים כי לא טוב לילד להיות רחוק מאמא, מתעוררת גם השאלה "אבל אם אשאר בבית, איזו מין דוגמא אתן לילדים שלי? האם הבחירה להישאר בבית לא תעביר להם את המסר שאִמָּהוּת היא תמצית הנשיות ומקומה של האישה הוא בבית?"
זו בדיוק השאלה שהעסיקה חוקרת מהרווארד אשר חברה לשתי חוקרות נוספות ויחד הן יצאו לחפש לה תשובה מדעית. לשם כך, החוקרות אספו נתונים מיותר ממאה אלף (!) נשים וגברים מ-29 (!) מדינות (כולל ישראל) כדי לבדוק האם המצב התעסוקתי של אמא כשהילדים עדיין קטנים משפיע על המצב התעסוקתי של אותם ילדים בבגרותם.
החוקרות גילו כי הסבירות של נשים להיות חלק משוק העבודה גבוהה יותר בקרב נשים שאמא שלהן עבדה בילדותן, בהשוואה לנשים שאמא שלהן לא עבדה בתקופה זו* (פי 1.2). ויותר מזה, מבין כל הנשים העובדות, הנשים שאמא שלהן עבדה בילדותן היו אלו שהועסקו בתפקידים שדורשים יותר אחריות, עבדו יותר שעות וגם הרוויחו יותר.
ואיפה הגברים בסיפור? באופן מעניין, נראה שבכל הנוגע לשוק העבודה הגברים לא הושפעו כלל מהמצב התעסוקתי של אמא שלהם (בממוצע, כן?). אבל שוק העבודה הוא בהחלט לא כל הסיפור. הצצה אל המתרחש בין כותלי הבית חשפה כי גברים שגדלו עם אמהות עובדות השקיעו זמן רב יותר בטיפול בבני המשפחה, ואילו נשים שגדלו עם אמהות עובדות בילו פחות זמן בעבודות הבית.
איך זה קורה? החוקרות מצאו עדויות לקיומם של שני מנגנונים. מנגנון אחד שככל הנראה משחק תפקיד הוא עיצוב התפיסות המגדריות של הילדים. כלומר, הסטטוס התעסוקתי של אמא מלמד את הילדים מהם התפקידים הרצויים עבור נשים וגברים מחוץ לבית ובתוך הבית. מנגנון נוסף שנכנס לתמונה הוא למידה מחיקוי. כלומר, הבנות לומדות מצפייה באמא שלהן כיצד לתמרן עבודה וטיפול בילדים ועושות בכך שימוש כשהן בעצמן הופכות לאמהות.
אך כמו תמיד, המציאות מורכבות יותר מטרנדים סטטיסטיים. במבט מקרוב, החוקרות חשפו את הממצא המעניין הבא: אם נשים נחשפות בילדותן לנשים רבות שלוקחות חלק בשוק העבודה, אפשר להסיר קצת אחריות מהכתפיים של אמא. כלומר, בכוחו של המודל החברתי להחליף את המודל האמהי. ובמקרה של גברים, נראה שחשיפה לנשים עובדות במהלך הילדות רק מגבירה את מעורבותם בטיפול במשפחה.
אם נסכם, נראה שבכוחו של המצב התעסוקתי של אמא להשפיע על העתיד התעסוקתי של הילדים אך כפי שראינו הוא בהחלט לא חורץ את גורלם (מוטיב חוזר, מישהי?).
* אמהות לא עובדות נחשבו אמהות שלא עבדו יותר משנה ברצף עד שמלאו לילד 14, או שלא עבדו כאשר הילד היה בן 15.
ייתכן שיעניין אותך גם:
Comentarios