“העצה שלי לאמהות היא לא לפספס אף הזדמנות להפגין אהבה לתינוק שלהן” (מרי איינסוורת’)
מרי איינסוורת’ היא אחת הדמויות החשובות ביותר בעולם הפסיכולוגיה.
אם ג’ון בולבי מזוהה כאבא של תיאוריית ההיקשרות, אז איינסוורת’ היא ללא ספק האמא.
איינסוורת’ נולדה באוהיו בשנת 1913, אך זמן קצר לאחר מכן היא ומשפחתה עברו לקנדה. כשהייתה בת 16, היא נרשמה ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו, וכעבור עשור כבר אחזה בדוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית. פחות או יותר באותו זמן שאיינסוורת’ סיימה את לימודי הדוקטורט שלה, ג’ון בולבי הניח את היסודות הראשונים לתיאורית ההיקשרות. אך רק עשר שנים מאוחר יותר, כאשר איינסוורת’ עברה עם בן זוגה ללונדון, דרכיהם סוף סוף הצטלבו.
המפגש בין איינסוורת’ לבולבי הוליד מערכת יחסי עבודה ענפים אשר נפרשו על פני עשורים. במהלכם, המשיכו השניים ללטש, לזקק ולספק עדויות לתיאוריית ההיקשרות, אחת התיאוריות הפסיכולוגיות המשפיעות ביותר במאה ה-20. היסוד המרכזי של התיאוריה הוא שתינוק מגיע לעולם עם צורך מולד ליצור קשר בטוח עם מטפל מרכזי אחד לפחות. מטפל עיקרי אשר נענה לצרכיו של התינוק יוצר עבורו בסיס בטוח לחקור את העולם, וטיב הקשר ביניהם משפיע על התפתחותו הרגשית והחברתית.
אחרי שנים ארוכות שבהן צפתה באינטראקציות טבעיות בין האם לתינוק, איינסורת’ פיתחה את הפרדיגמה פורצת-הדרך “סיטואציית הזר”, אחת מתרומותיה החשובות ביותר לתיאוריית ההיקשרות. בסיטואציית הזר, החוקרים צופים מרחוק בפעוטות אשר משחקים בסביבה לא-מוכרת לצד אחד ההורים, ובוחנים את תגובתם לסיטואציות שונות כמו הופעתו של אדם זר, עזיבה פתאומית של ההורה את החדר וחזרתו זמן קצר לאחר מכן (סרטון שווה צפייה במקורות). על פי התנהגותו ותגובותיו של התינוק, נקבע דפוס ההיקשרות שלו לדמות המטפלת. לא בכל יום מישהו מוצא דרך למדוד בכלים ניסויים מערכת יחסים כל כך מורכבת.
