“זה לא נכון שאני המצאתי את מה שנקרא שיטת מונטסורי. אני למדתי את הילד, לקחתי את מה שהילד נתן לי וביטאתי את זה. לזה אפשר לקרוא שיטת מונטסורי” (מריה מונטסורי)

מריה מונטסורי נולדה בשנת 1870 באיטליה. מונטסורי גדלה בתקופה שבה האפשרויות שהיו פתוחות בפני נשים היו מאוד מצומצמות. אך זה לא עצר בעדה. מונטסורי שברה את המוסכמות פעם אחר פעם- החל מהצטרפותה לבית ספר טכני לבנים בגיל 13 ועד הפיכתה לאחת הנשים הראשונות באיטליה שקיבלו תואר ד”ר לרפואה.

כרופאה, מונטסורי התמחתה בפסיכיאטריה וברפואת ילדים וטיפלה בין השאר גם בילדים עם מוגבלות שכלית. יום אחד היא שמה לב שהילדים האלו אוספים חתיכות לחם מהרצפה- לא כדי לאכול אלא כדי להרגיש אותן עם הידיים. מונטסורי טענה שהתשובה עבור הילדים האלה היא לא טיפול רפואי אלא חינוך.

מונטסורי קיבלה את ההזדמנות לפתח את התורה החינוכית שלה כאשר הפכה להיות מנהלת של בית ספר לילדים עם מוגבלות שכלית ברומא בשנת 1900. דרך משקפיים מדעיות, מונטסורי צפתה בילדים בבית ספרה במטרה להבין מה מסקרן אותם, מה הדרך שבה הם לומדים ומה היא יכולה לעשות כדי לעודד את התהליכים האלו. ואז הגיעה ההפתעה- אותם ילדים עם מוגבלות שכלית מבית ספרה קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחנים הארציים בהשוואה לילדים מבתי ספר רגילים.