בעולם שבו כנות היא ערך עליון, אין פלא שהורים רבים מתמלאים דאגה כאשר הילד או הילדה שלהם מתחילים לשקר. אך האם באמת יש סיבה לדאגה? בואו נשאל את המדע!
מתי ילדים מתחילים לשקר?
דמיינו את התרחיש הבא. ילד מגיע אל המעבדה ומולו מונחת ערמת קלפים הפוכים. נסיינית שנמצאת בחדר מבקשת מהילד לנחש מה המספרים שעל הקלפים ומבטיחה לו פרס גדול אם ינחש נכון. באיזשהו שלב הנסיינית ממציאה תירוץ כלשהו ויוצאת מהחדר, לא לפני שהיא מזהירה את הילד “לא להציץ בקלפים”. מה שהילד לא יודע הוא שהחדר מרושת במצלמות אשר מתעדות כל דבר ודבר שהוא עושה. למרות אזהרת הנסיינית, נמצא כי 90% (!) מהילדים מציצים בקלפים ברגע שהם נשארים לבד בחדר (ממצא זה שוחזר במחקרים שונים שהשתמשו בפרדיגמות דומות).
אבל השאלה המעניינת באמת היא מה יקרה כשהנסיינית תחזור לחדר ותשאל את הילד האם הוא הציץ בקלפים. האם הוא יתוודה או יכחיש? נשמו עמוק והקשיבו לממצאים. בגיל שנתיים כ-30% מהילדים משקרים, בגיל 3 קצת יותר מ-50% מהילדים משקרים, בגיל 4 קרוב ל-80% מהילדים משקרים ולאחר מכן כמעט כל הילדים משקרים. ממצאים אלו מלמדים אותנו ששקרים הם חלק נורמלי ותקין בתהליך ההתפתחות של ילדים.
מדוע ילדים משקרים?
מחקרים שניסו למצוא הסבר לשקרים גילו שילדים משקרים בלי קשר למגדר שלהם, לסגנון ההורות, לדת, למדינה שהם חיים בה, לטמפרמנט שלהם ואפילו לא לאייקיו. אז מה כן? מסתבר שכדי לשקר בצורה טובה ילדים צריכים לפתח שתי יכולות חשובות: תיאוריה של התודעה (theory of mind) ותפקודים ניהוליים.
תיאוריה של התודעה היא למעשה היכולת שלנו “לקרוא מחשבות”, להבין שלאנשים שונים יש מחשבות, רגשות, ידע ואמונות שונים משלנו ולהצליח להפריד בין מה שאני יודעת לבין מה שאתה יודע. ולמה צריך תיאוריה של תודעה כדי לשקר? מפני שהבסיס של השקר הוא זה: אני יודעת מה שאתה לא יודע שאני יודעת (קחו רגע לעכל את המשפט), ולכן אני יכולה לשקר לך. לא פלא ששיעור השקרים קופץ לשמיים סביב גיל ארבע, תקופה של התפתחות משמעותית בתיאוריה של תודעה.
היכולת החשובה השנייה היא תפקודים ניהוליים. בגדול, מדובר ביכולת של הילד להיות “המנהל” של עצמו- לתכנן תוכניות, לפתור בעיות, לא להגיד בקול רם כל מה שעובר לו בראש, להבחין בין עיקר לטפל, להתמיד, ליזום והרשימה עוד ארוכה. בפרט, היכולת לשליטה עצמית- היכולת לשלוט בדיבור, בהבעות הפנים ובשפת הגוף, כך שנוכל לשקר באופן משכנע.
מטא-אנליזה משנת 2021 שניתחה כ-47 מחקרים (5099 נבדקים בני 2-19) מצאה כי ילדים עם יכולות “קריאת מחשבות” ושליטה עצמית גבוהות יותר, מתחילים לשקר מוקדם יותר והם גם שקרנים מתוחכמים יותר (אם כי גדלי האפקט לא היו מאוד גדולים). האם זו סיבה לדאגה? בדיוק ההפך! אותם “תנאים מקדימים” שמאפשרים לילד לשקר מקושרים לשלל השלכות חיוביות, כך שאם הילד שלכן מצליח לשקר זה הזמן לפתוח שמפניה 😊
לפחות ילדים הם שקרנים גרועים, לא?
מחקרים חושפים בפנינו אמת מטרידה- מבוגרים ממש אבל ממש גרועים בלזהות מתי ילדים משקרים. במחקרים שבהם הציגו למבוגרים מספר סרטוני וידיאו של ילדים, כאשר חצי מהם משקרים וחצי מהם דוברי אמת, המבוגרים הצליחו לזהות נכון רק ב-50% מהפעמים, מה ששקול לניחוש ותו לא. סטודנטים לתואר ראשון, סטודנטים למשפטים, עובדות סוציאליות, עורכי דין שעוסקים בילדים, מבוגרים שמתעסקים עם שקרנים על בסיס יומי כמו שופטים, פקידי מכס, שוטרים ואפילו הורים- כולם היו גרועים באותה מידה. ואם זה לא מספיק מדכא אז הנה: הורים לא מצליחים אפילו לזהות מתי הילד שלהם עצמם משקר, אם כי הם מאוד בטוחים שהם כן.
