שיחות על הגן מתחילות עוד אפילו לפני שהילד נולד- מהו הגיל הנכון לשלוח את הילד לגן? לאיזה גן כדאי לרשום אותו? כיצד אפשר לעזור לו להסתגל אל הגן? בבסיס כל ההתחבטויות הללו עומדת עובדה אחת שאין עליה עוררין והיא עצם קיומו של גן ילדים. אך האם היה זה כך מאז ומעולם? ובכן, לא.
הנה סיפורו של גן הילדים הראשון
זרעים של גן
מזלו של הילד פרידיך פרובל לא שפר עליו. הוא נולד בגרמניה בשנת 1782 והתייתם מאמו עוד לפני יום הולדתו הראשון. במהלך ילדותו אביו היה עסוק בענייני הכמורה ומי שהופקד על חינוכו של פרובל הצעיר היו המשרתים. כנער, הוא עבר תכופות בין מוסד למוסד ולא הצליח להתמיד בתפקידי השולייה השונים שניתנו לו, אך במהלך לימודיו האקדמיים חלה תפנית.
אוסף של צירופי מקרים לא מתוכנן הביא אותו אל מוסד חינוכי פרוגרסיבי בשוויץ, שם החל לעבוד תחת הנחייתו של המחנך והוגה הדעות המפורסם יוהאן פסטלוצי. פסטלוצי האמין כי ילדים הם טובים וסקרנים מטבעם וכי חינוך משמעו פיתוח הכוחות הטמונים בכל ילד וילד. אלו היו רעיונות רדיקליים. באותם ימים האמונה הרווחת הייתה שיש לנהוג בילדים ביד קשה כדי לגרום להם לציית. פרובל הושפע עמוקות מרעיונותיו של פסטלוצי והרגיש כי מצא את ייעודו בחיים- חינוך והוראה. לא היה לו מושג כיצד אותו ייעוד הולך לשנות את חייהם של ילדים בכל העולם.
הקמתו של גן הילדים הראשון
עם שחרורו מהצבא הפרוסי, פרובל החליט לקפוץ למים וליישם את תורתו החינוכית של פסטלוצי הלכה למעשה אך עם נגיעות ושיפורים משלו. בשנת 1816 הוא פתח מוסד חינוכי ניסיוני בגרמניה ולקוחותיו הראשונים היו, איך לא, חמשת אחייניו. אך עד מהרה המקום עשה לו שם ומספר הילדים במוסד הלך וגדל בהדרגה. אבל לא כולם היו מרוצים. הגישה של פרובל לילדים ושיטות החינוך שנקט הרגיזו חוגים שמרניים-דתיים בעיר שפעלו ביתר שאת כדי להביא לסגירת מוסדותיו. ולצערו של פרובל והילדים, הם גם הצליחו.
אך פרובל לא אמר את מילתו אחרונה. הוא עקר לעיר אחרת והמשיך לפתח את תורתו החינוכית. באותם ימים, ילדים נהגו ללכת לבית הספר רק בגיל 7, אך פרובל הגיע למסקנה כי חינוך צריך להתחיל הרבה קודם. וכך, בשנת 1837 הוא הקים את גן הילדים הראשון בעולם וקרא לו “המוסד למשחק ולפעילות”*. לימים, הוא המציא שם חדש – גן ילדים (kindergarten) – כמקום שיגדלו בו ילדים “כצמחים בגינה שיד גננים מנוסים ומבינים מטפלת בהם לפי טבעם”. פרובל סבר כי נשים הן המתאימות ביותר להיות “גננות” בגני הילדים שלו ובהמשך הקים מוסדות הכשרה לגננות. למעשה, פרובל יצר מקצוע נשי חדש והיה הראשון להציע קריירה משמעותית לנשים מחוץ לבית.
גן ילדים: גרסה 1.0
שגרת היומיום בגני הילדים של פרובל כללה פעילויות כמו שירים, ריקודים, עבודות בגינה ומשחק חופשי שנקרא בפיו Frei-Arbeit. בניגוד למבוגרים אחרים בני זמנו שראו במשחק בזבוז של זמן, פרובל סבר שמשחק הוא הוא הדרך שבה ילדים לומדים בצורה הטובה ביותר. הוא ראה במשחק מתנה שאלוהים העניק לילדים ואף התנגד לשימוש בצעצועים ריאליסטיים משוכללים בטענה שמדובר במוצר מוגמר שאינו מניח לילד להפעיל את הדמיון ולבטא את עולמו הפנימי. במקום, הוא יצר סט משחקים שכלל צורות גיאומטריות מעץ כמו כדור, קובייה וגליל (“המתנות” של פרובל).
מרכיבים משמעותיים נוספים בתכנית החינוכית של גן הילדים היו מוזיקה ועבודת הגינה. פרובל שוטט בין כפרים ואסף שירים שאמהות שרו לתינוקות ובשנת 1843 פרסם ספר שירי משחק שכלל 50 שירים ומשחקי אצבעות ושימש בין כותלי הגן. בגינה של גן הילדים הוקצתה לכל ילד ערוגה משלו לגידול פרחים וירקות. ואפילו את רעיון הישיבה במעגל ניתן לזקוף לזכותו.
