ברוכות הבאות לסדרה החדשה “איך גדלת” שבמהלכה נקבל הצצה אל תהליכי הגדילה מעוררי ההשתאות של הקטנטנים שלנו. אם המשקל הגבוה של הילד מטריד את מנוחתכן, או שמא הילדה שלכן נמוכה יותר מכל הילדים בגן – תישארו איתנו ויחד נברר אם יש בכלל סיבה דאגה ואם כן מה כדאי לעשות בעניין. שנתחיל?

אם משווים תינוק בן יומו לתינוק בן שנה ההבדל הוא בלתי נתפס. גם מבחינת ההתפתחות וגם מבחינת מדדי הגדילה, אין עוד שום שלב בחיים שמתאפיין בשינויים כל כך משמעותיים בזמן כל כך קצר.

לידתן של עקומות הגדילה

המושג גדילה מתייחס לשינויים בגודל איברים שניתנים למדידה בקילוגרמים או בסנטימטרים כמו אורך התינוק, משקל התינוק או היקף הראש. היסטורית, מדידת ילדים היא עניין חדש. הניסיונות הראשונים לתעד גובה של ילדים נעשו רק במאה ה-18, ואילו הקונספט של עקומות הגדילה שוודאי מוכרות לכן מהביקורים בטיפת חלב הוא בן פחות ממאה שנה.

עקומות הגדילה מלמדות אותנו איך ילדים צומחים. כדי ליצור אותן לקחו קבוצה גדולה מאוד של ילדים, מדדו את הגובה, המשקל והיקף הראש שלהם אחת לתקופה, שמו על גרף והופ – קיבלנו עקומות גדילה. בבחינה מקרוב התגלה שלא כל הילדים גדלים באותו קצב – חלק מהר יותר, חלק לאט יותר – אך יחד הם הגדירו טווח רחב יחסית של מה שאנחנו מתייחסות אליו כיום כגדילה נורמלית.

אחוזונים ונהנים

כשאתן מגיעות לביקור בטיפת חלב האחות משווה את הגדילה של התינוק שלכן לקבוצת הילדים הזו שנקראת “רפרנס”. כשתינוק נמצא באחוזון 50 זה אומר שחצי מהתינוקות מאוכלוסיית הרפרנס יותר גדולים ממנו ואילו החצי השני יותר קטנים ממנו. כשתינוקת נמצאת באחוזון 90 זה אומר ש-90% מהתינוקות באותה אוכלוסיית רפרנס יותר קטנות ממנה ו-10% יותר גדולות ממנה (עקומות גדילה באתר משרד הבריאות ואפליקציה מומלצת לחישוב אחוזונים).

באופן כללי, כל מדד שנופל בין אחוזון 3 לאחוזון 97 נחשב תקין, אם כי יש התייחסות נפרדת להשמנה ועל זה נדבר באחד הפוסטים הבאים. חשוב לציין שלאוכלוסיות מיוחדות כמו פגים או ילדים עם תסמונות שונות יש עקומות גדילה מיוחדות משלהן.