התפתחות מגדרית: השנתיים הראשונות

ילדים לומדים על מגדר כמעט מהרגע שבו הם נולדים. לא, הכוונה היא לא ללמידה על איברי המין הזכריים והנקביים (מה שנקרא "מין") אלא על המשמעות החברתית שלהם בעולם שלנו (מה שנקרא "מגדר"). השנתיים הראשונות לחיים הן תקופה יוצאת דופן שמתרחשים בה הישגים התפתחותיים אדירים. במהלכה, בין השאר, ילדים לומדים לעבד מידע חברתי במהירות מרשימה. בהינתן הפוקוס שהחברה שלנו שמה על מגדר עוד לפני שהילד מגיע לעולם, לא פלא שתשומת הלב של הקטנטנים שלנו למגדר מתחילה מוקדם מאוד בחיים. הרבה יותר מוקדם משנדמה לנו.

השנה הראשונה: חלוקה מגדרית ראשונית

כבר בגיל שלושה-ארבעה חודשים תינוקות מצליחים להבחין בין פרצופים של נשים לבין פרצופים של גברים. ונחשו על אילו פרצופים הם מעדיפים להביט? ובכן, פרצופים שתואמים למגדר של המטפל.ת העיקרי.ת שלהם*. ובטח לא תופתעו לשמוע שברוב המקרים מדובר בפרצוף של אישה.

רגע, איך אפשר לדעת מה יודעת תינוקת שעוד לא למדה להתהפך? שאלה טובה. דרך אחת היא להראות לתינוקת סדרה של פרצופים גבריים עד שהיא מתחילה להשתעמם ומסיטה את מבטה מהמסך. או אז מגיע החלק המעניין- על המסך מופיע פרצוף מקטגוריה מגדרית חדשה: פרצוף של אישה. אם התינוקת מפגינה עניין מחודש בפרצוף הנשי, יש לנו יסוד סביר להאמין שהיא מצליחה להבחין בין קטגוריות של נשים וגברים. גאוני, לא?

באמצעות טריקים דומים, חוקרים גילו שסביב גיל חצי שנה תינוקות מצליחים לעשות הבחנה מגדרית לא רק בין פרצופים אלא גם בין קולות של נשים וגברים. כמה חודשים אחר כך, בגיל תשעה חודשים, קורה משהו מסקרן- תינוקות מצליחים להתאים בין פרצוף נשי לבין קול נשי, אך יקחו להם עוד כמה חודשים טובים עד שיצליחו לעשות התאמה דומה במקרה של גברים (סביב גיל שנה וחצי). עדויות ממחקרים שונים מתכנסות יחד למסקנה מעניינת- תינוקות מעבדים פרצופים וקולות של נשים טוב יותר מפרצופים וקולות של גברים, מה שאולי לא כל כך מפתיע בהינתן העובדה שנשים הן לרוב המטפלות העיקריות.

השנה השנייה: דריסת רגלם של סטריאוטיפים מגדריים

בערך באמצע השנה השנייה לחיים, פעוטות מתחילים להפנים אסוציאציות וסטריאוטיפים תרבותיים הקשורים למגדר. כבר סביב גיל שנה וחצי הם מצליחים לקשר בין אובייקט מגדרי-סטריאוטיפי כמו פטיש או קסדה של כבאי לבין פרצופים של בנים (מסתכלים יותר זמן על פרצוף גברי מאשר על פרצוף נשי אחרי שראו תמונה של פטיש). באופן מעניין, בנות בגיל הזה, אך לא בנים, מסוגלות לקשר צעצועים מגדריים-סטראוטיפית לפרצופים של בנים או בנות (בובה לפרצוף של בת, משאית לפרצוף של בן וכו').

מתישהו בין גיל שנה וחצי לשנתיים וחצי פעוטות מצליחים לזהות את המגדר של עצמם, יכולים להתאים תווית מגדרית כמו "בן", "בת", "דודה" או "אדון" לפרצופים של נקבות או זכרים ואפילו מסוגלים לסדר תמונות של זכרים ונקבות בשתי ערמות נפרדות. בערך באותו זמן, כאשר התחדדותה של יכולת ההבחנה המגדרית חוברת לפרץ התפתחות השפה, פעוטות מתחילים לדבר מגדרית (תוויות מגדריות, הטיות תואמות מגדר וכו'). ושוב- הבנות קודם. עם רכישת השפה המגדרית, פעוטות מתחילים להראות העדפה לצעצועים מגדריים שתואמים למגדר שלהם.

ומה החלק שלנו בסיפור?

שמות מגדריים כמו "נועה ו"איתמר", חדרי שינה כחולים עם תמונות של טרקטורים ומשאיות, בגדים ורדרדים עם חדי קרן וסרטים לראש נטול שערות- כל אלו, סביר להניח, נקלטים היטב בחושיהם המחודדים של הקטנטנים שלנו. מעבר לכך, מחקרים מלמדים אותנו שהורים נוטים לדבר יותר עם בנות מאשר עם בנים, במיוחד בחודשים הראשונים לחיים. מחקר אחד אף מצא שכשהורים מתבקשים ללמד תינוקות לשים קובייה בתוך ספל, הם משתמשים יותר במשפטים מצווים וביקורתיים כלפי בנותיהם. גם הציפיות שלנו מהילדים עשויות להשתנות כתלות במגדר. למשל, לפי מחקר אחר, על אף שלא נמצאו הבדלים ביכולת הזחילה של בנים ובנות בגיל אחד עשר חודשים, אמהות העריכו את יכולת הזחילה של בנים יתר על המידה, ואילו המעיטו בערכה במקרה של בנות. ומי יודע מה תהיה ההשפעה של ציפיות כאלה על המשך חייהם.

ומה קורה אחרי גיל שנתיים? כל זאת ועוד בפרק הבא: התפתחות מגדרית בילדות המוקדמת

* העדפה זו נעלמת בגיל תשעה חודשים

דיון על הכתבה

ייתכן שיעניין אותך גם...

• כיצד ורוד הפך לצבע של בנות?

• האם המין של התינוק משפיע על האופן שבו אנחנו מתנהגות אליו?

• על בנים ועל בנות: אחים ומגדר