.png)
בפרק הקודם גילינו שילדים לומדים על מגדר כמעט מהרגע שבו הם נולדים. אך ככל שעוברות השנים, עם התפתחותן של עוד ועוד יכולות, הבנתם המגדרית הולכת ומעמיקה. עדויות ממחקרים מצביעות על כך שרוב הילדים מזהים את המגדר שלהם כבר בגיל שנתיים, ומאוחר יותר תופסים את עצמם כדומים יותר לילדים מאותו מגדר מאשר לילדים מהמגדר השני. באופן מעניין, עובדה זו נכונה גם עבור ילדים שמזדהים עם המגדר שקיבלו בלידתם וגם עבור ילדים טרנסג'נדרים שמזדהים עם מגדר שונה מזה שקיבלו בלידתם.
סטריאוטיפים, סטריאוטיפים בכל מקום
בין הגילאים שנתיים לשלוש ילדים ממשיכים לאמץ יותר ויותר סטריאוטיפים מגדריים. מחקר קלאסי שהתפרסם בסוף שנות ה-70 הצביע על מצב עניינים מטריד במיוחד. ילדים בני שלוש בלבד האמינו כי בנות אוהבות לשחק בבובות, אוהבת לעזור לאמא, אוהבות לנקות ולבשל, מדברות המון ולעולם לא מרביצות. מנגד, אותם בני שלוש האמינו כי בנים אוהבים לשחק במכוניות ולבנות דברים ואוהבים לעזור לאבא.
ומה, לא התקדמנו מאז? עושה רושם שלא. מחקרים עכשוויים מצביעים על מגמות דומות. למשל, במחקר שנערך בארה"ב ילדים התבקשו לסדר צעצועים כמו כדור, חצאית טוטו, אופנוע או בובת תינוק בשתי ערמות נפרדות: "צעצועי בנות" ו-"צעצועי בנים". בגיל שלוש 92% מהילדים סידרו את הערמות בדיוק לפי הסטריאוטיפ המגדרי המצופה, ושנתיים מאוחר יותר בגיל חמש האחוזים טיפסו ל-98%. וההעדפות לצעצועים? בהתאם.
מגדר אחד ולתמיד: קביעות מגדרית
סביב גיל שלוש ילדים מתחילים להבין שבנים יגדלו להיות גברים ובנות יגדלו להיות נשים, מה שנקרא בעגה המקצועית "יציבות מגדרית". התפתחות זו מגיעה למלואה סביב גיל חמש, או אז ילדים מפתחים תחושה כללית יותר של "קביעות מגדרית". במילים אחרות, הם מאמינים כי מגדר נותר יציב לאורך זמן ובסיטואציות שונות. באופן מעניין, תוך כדי תהליך ההתהוות של קביעות מגדרית, הסטריאוטיפים המגדריים שהילדים מחזיקים בהם הולכים ונהיים יותר ויותר נוקשים, אך מרגע שמושגת קביעות מגדרית הם הופכים להיות יותר גמישים.
קביעות מגדרית היא אכן אבן דרך התפתחותית חשובה, אך ילדים טרנסג'נדרים מציבים בפניה אתגר. מה הכוונה? אף על פי שההתפתחות המגדרית של ילדים טרנסג'נדרים זהה כמעט בכל מובן אפשרי לזו של ילדים סיסג'נדרים, לעיתים קרובות ילדים טרנסג'נדרים מדווחים שהיה להם מגדר שונה כשהיו תינוקות, מה שפחות עקבי עם הקונספט "קביעות מגדרית". ויותר מזה, אפילו אחים של ילדים טרנסג'נדרים מראים הבנה יותר פלואידית של קביעות מגדרית (למשל, מאמינים שיש אנשים שמשנים את המגדר שלהם מהילדות לבגרות), בהשוואה לילדים ללא אחים טרנסג'נדרים.
מראה, מראה שעל הקיר, מי הכי ורודה בעיר?
גיל שנתיים הידוע לשמצה בכינויו "גיל שנתיים הנורא" מבשר על הופעתם של העדפות, כוונות ורצונות חזקים במיוחד מצד האנשים הקטנים האלו שרק לפני רגע היו תינוקות. ונראה שיש להם say גם בתחום של ביטוי מגדרי. למשל, בין הגילאים שלוש עד שש יותר ממחצית מהבנות נכנסות במלוא עוזן לתקופת "שמלות המלמלה הורודות" (מושג אקדמי. אמיתי.). בתקופה זו, ילדות, שללא ספק הפנימו שוורוד זה צבע של בנות, מראות העדפה קיצונית לבגדים או לכל דבר אחר בצבע ורוד (ואם תהיתן כיצד ורוד הפך לצבע של בנות, לחצו כאן). גם בנים מראים העדפה לבגדים של בנים, אך במידה פחותה בהשוואה לבנות. וקצת דיכאון לסיום: מחקר אמריקאי מלמד אותנו שבנות מתעסקות במראה החיצוני שלהן כבר בגיל 4 (!). רבות מהן בוחנות את עצמן במראה, מבקשות פידבק כמו "הבגד הזה נראה עלי טוב?" או "האם אני יפה?" ומעירות הערות שליליות על המראה שלהן כמו "אני לא אוהבת את האף שלי" או "אני לא יפה".
ומה התפקיד שלנו בסיפור? הרבה יותר ממה שפוסט אחד יכול להכיל.
ייתכן שיעניין אותך גם...
Comments