אחת ממחלות החום החמורות ביותר היא דלקת קרום המוח. הבעיה איתה היא שבהתחלה הסימנים הם לא ספציפים: חום, כאבי ראש, תחושת חולי כללית. סימנים שאנחנו רואות במחלות רבות אחרות. אם יש חום המלווה בכאבי ראש חזקים ובמיוחד אם יש סימנים מדאיגים נוספים כגון הקאות חוזרות, פריחה, כאבי רגליים וקושי להיות בחדר מואר (פוטופוביה) יש לפנות לבדיקה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3002609/
בקרב תינוקות מתחת לגיל 3 חודשים, שכיחות זיהום חיידקי חמור הינה גבוהה יחסית, בנוסף הסימנים הקליניים שבדרך כלל עוזרים לנו להבדיל בין מחלה ויראלית קלה לזיהום משמעותי הינם דלים ביותר ובלתי אמינים. מסיבה זאת חשוב לפנות לבדיקה גם אם התינוק נראה לנו טוב, לעיתים קרובות ובמיוחד מתחת לגיל חודשיים, נזדקק לבדיקות נוספות כמו בדיקות דם ובדיקות שתן על מנת להחליט על סוג הטיפול.
https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_94_baby3months.pdf?fbclid=IwAR2QAo9UO47A6ouRZO_ODwVZEiq8Qfp3kw3XYNkNUzd2z1-mApAo_ymrzaI
כפי שסקרנו בפרק הראשון בסדרה, אין מספר מדויק שמעליו אפשר להגיד שזה חום של “חיידק” ומתחתיו זה חום של “וירוס”. אך סטטיסטית ככל שהחום גבוה יותר כך עולה הסבירות שמדובר בזיהום משמעותי שדורש טיפול. מחקרים שונים נותנים מספרים שונים כ”קו פרשת המים”: יש שמגדירים חום גבוה במיוחד (“היפרפירקסיה”) כחום מעל 40 ויש כאלו ששמים את האצבע על 41, יש אחרים שבכלל משתמשים בפרנהייט, אבל בסופו של דבר אם החום גבוה במיוחד ולא משהו שאנו רגילים לראות בילד שלנו – מומלץ לפנות ליעוץ.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8156722/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5615271/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4145646/
הדעות חלוקות בנוגע למשמעות של צמרמורות אצל ילדים עם חום. חלק מהמחקרים מראים שאין הבדל בשכיחות זיהום חיידקי משמעותי אצל ילדים עם או בלי צמרמורות, מחקרים אחרים מראים שצמרמורת יכולה להצביע על זיהום חיידקי. לעיתים קשה להגדיר מהי צמרמורת “אמיתית”, ופעמים רבות ילדים מצטמררים בזמן עליית חום מהירה או כאשר מנסים להוריד את החום ברחצה (כפי שראינו בפרק השני בסדרה).
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28890205/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9208242/
כאשר יש הקאות חוזרות, שלשולים מרובים ו/או מיעוט במתן שתן חשוב לפנות לבדיקה על מנת לקבוע האם יש התייבשות ובאיזו דרגה. ההחלטה מתבססת על סדרה של מאפיינים בבדיקה הגופנית. לפי מצב הילד או הילדה יוחלט על המשך הטיפול. השיטה מועדפת להחזרת נוזלים היא דרך הפה, ורק כאשר היא אינה מתאפשרת יש מקום לשקול החזרת נוזלים דרך הוריד. אם יש דם בצואה בשילוב עם חום גבוה עולה האפשרות של דיזנטריה, כלומר זיהום חיידקי של המעי. במצב זה יש מקום לפנות למרפאה על מנת לשקול תרבית צואה וטיפול אנטיביוטי.
https://www.ima.org.il/userfiles/image/clinical_49_gastro.pdf?fbclid=IwAR2_Dh-OlKbK4dX_dZr24ru_lRQ21zKy0W9p9mklpZVJbt2FdEsAuh6CW74
כאשר מגיעים ביממה הראשונה לחום, לעיתים התמונה עוד לא מלאה והבדיקה שלנו מוגבלת. סימנים שיובילו לאבחנה ולטיפול הנכון לעיתים מופיעים רק בהמשך. זו הסיבה שאם אין דגלים אדומים והילד נראה טוב מומלץ לא להקדים להגיע לבדיקה. אם הגענו לבדיקה ביממה הראשונה לחום ונאמר לנו ש”הכל בסדר” חשוב להבין כי ייתכן שיתפתחו דברים בהמשך וכדאי תמיד להיות עם היד על דופק. אני מכירה מקרים רבים של ילדים שהגיעו אחרי כמה ימי חום והתברר שיש להם דלקת ריאות או דלקת אוזניים שלא אובחנה בהתחלה. ההורים עשויים לחשוב שהרופאה שבדקה את הילד “פספסה” את האבחנה, אך לרב היא לא פספסה. ביממה הראשונה או השניה של החום ככל הנראה באמת היה מדובר בזיהום ויראלי פשוט שרק בהמשך התפתח לדלקת ריאות או דלקת אוזניים.
https://www.jabfm.org/content/26/4/445.long
