בשבועות האחרונים אני מרגישה כאילו האוויר שסביבי התחלף בדבש. כל דבר אפילו הקטן ביותר דורש מאמץ. אני איטית, נטולת אנרגיות ובעיקר- מאוד מאוד עייפה. אז לכבוד כל העייפות הזו, החלטתי לפתוח את פינת “מדעי ההריון” בניסיון לברר מה הסיפור- למה אנחנו כל כך עייפות בטרימסטר הראשון להיריון?
אנחנו לא צריכות מדע שיספר לנו מהי עייפות (fatigue, אין מילה טובה לזה בעברית). ובכל זאת, אני חושבת שיש משהו מנחם כשהתחושות שלנו מקבלות מילים. אז עייפות היא תחושה סובייקטיבית של תשישות שמקשה עלינו לתפקד ביום יום (בדרגות משתנות, כמובן). העייפוֹת שבינינו מסתובבת חסרות אנרגיה, תשושות מנטלית, עם סיבולת שריר מופחתת, מתקשות להתאושש אחרי מאמץ פיזי. ואפילו השינה לא תמיד מצליחה לעשות את העבודה בחידוש מאגרי הכוחות. ואם זה לא מספיק, עייפות היא לא רק תחושה לא נעימה, היא גם עשויה להוביל לירידה בביצועים קוגניטיביים וביכולת שלנו לטפל בעצמנו.
ובהיריון? ובכן, בין 60 ל-90 מהנשים ההרות מדווחות שהן חוות עייפות במהלך ההיריון. עייפות אף הצליחה להיכנס לרשימה של ארבעת התסמינים השכיחים ביותר לכל אורך ההיריון. בקיצור, צרת רבות, חצי נחמה, לא?
אבל למה ככה?
תחושה של עייפות תהומית היא לעיתים קרובות אחד התסמינים המוקדמים ביותר בהיריון. ואם תהיתן מדוע, השינויים ההורמונליים והעלייה בנפח הדם שנועדה לתמוך בהתפתחות השלייה והתעבות הרחם הם ככל הנראה הסיבה העיקרית לעייפות הקיצונית. נמצא גם קשר בין עייפות לבין רמות נמוכות של ברזל, המוגלובין ופריטין. אז הנה משהו ששווה לבדוק.
החדשות הטובות הן שהעייפות מעט נרגעת בטרימסטר השני (למרבה הצער, לא אצל כולן), ככל הנראה בשל ההתייצבות ההורמונלית. אך לא לזמן רב. בטרימסטר השלישי הדרישה ממערכות הגוף לעבוד יותר קשה כדי לספק את צרכיו של העובר וכמובן הבטן ההולכת וגדלה נותנים את אותותיהם. ומי חזרה? העייפות.
אבל אי אפשר להאשים רק את נפח הדם וההורמונים. סטרס וחרדה (שלא חסר מהם בהריון) מעוררים שינויים ביולוגיים שעשויים גם הם לתרום לעייפות. גורמים נוספים שכנראה משחקים תפקיד בכל הסיפור הזה של עייפות הם העומס של מטלות הבית ומספר הילדים. התמודדות עם ילדים בזמן ההיריון עשויה היא להוביל לעלייה בסטרס ובעייפות (תראו מופתעות). ועושה רושם שגם תסמינים דיכאוניים תורמים את תרומתם לעייפות.
