בשבוע שעבר התחלתי לקבל מכן צילומי מסך של כתבה שהתפרסמה במאקו “פגיעה בקשר עם התינוק ודיכאון אחרי לידה: מחקר חדש על השפעת לידה ללא אפידורל“. הדבר הראשון שעשיתי היה להיכנס לפרופיל של ד”ר לנה שגיא-דאין, רופאת נשים וגנטיקאית, הידועה בחושי האנטי-חרטא המפותחים שלה. הבנתי שיש לי אחריות להתייחס למחקר הזה, וקיוויתי שהיא עשתה את העבודה במקומי. לנה לא כתבה על המחקר שום דבר, אז החלטתי לכתוב לה ישירות. מפה לשם, קבענו שכל אחת תקרא את המאמר ואחר כך נדבר. סיימתי לקרוא את המאמר בטיסה חזרה מבודפשט לישראל והתקשרתי ללנה איך שנחתי, עוד לפני ביקורת דרכונים (בסוף דיברנו רק למחרת, אבל למה להרוס את הדרמה?).
אז הנה תמצית החשיבה המשותפת שלנו על המחקר עצמו ועל הפרסומים המטעים שלו באתרי החדשות.
כמה מילים על המחקר לפני שנתחיל
בשיא הגל הראשון של הקורונה (מרץ-מאי 2020) חוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה גייסו כ-234 נשים יום עד שלושה ימים לאחר הלידה וביקשו מהן למלא שני שאלונים. שאלון אחד העריך את הבונדינג בין האם לתינוק שבו נשים התבקשו לדרג משפטים כמו “אני מרגישה קרובה לתינוק” או “הלוואי שיחזרו הימים שבהם לא היה לי תינוק” ושאלון שני העריך את הימצאותם של תסמיני דיכאון אחרי-לידה. 126 מהנשים במחקר ילדו עם אפידורל, ואילו 108 נשים ילדו ללא אפידורל. החוקרים רצו לגלות האם היה הבדל בין שתי קבוצות הנשים במדדי הבונדינג ותסמיני הדיכאון אחרי-לידה.
ממצאי המחקר הראו ציונים נמוכים יותר בשאלון הבונדינג בקרב הנשים שילדו ללא אפידורל, בהשוואה לנשים שילדו עם אפידורל (ממצא זה נשמר גם כששלטו במשתנים מתערבים כמו גיל האם, השכלתה, מצב משפחתי, סיבוכים בהיריון ואחרי הלידה, הנקה/תמ”ל/שילוב והזמן בין הגעתה למחלקת נשים ועד למילוי השאלון). ושימו לב לנקודה החשובה ביותר לענייננו- לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הנשים בכל הנוגע לתסמינים של דיכאון אחרי-לידה.
פייק ניוז, קווים לדמותו
אז מבלי לדבר על המחקר עצמו, אפשר לומר בבירור שהפרסומים בעיתונות היו שקריים לחלוטין. נשים שילדו ללא אפידורל לא סובלות יותר מדיכאון אחרי לידה. לא לפי המחקר הזה וגם לא לפי סקירה סיסטמטית עדכנית של 11 מחקרים שבדקו את הקשר בין מתן אפידורל לדיכאון אחרי לידה. בנוסף, גם אם היה נמצא קשר כזה מדובר לכל היותר בקשר מתאמי ולא בקשר סיבתי (כלומר “לידה ללא אפידורל ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון אחרי לידה נוטות לקרות ביחד” ולא “לידה ללא אפידורל גורמת לדיכאון אחרי לידה”).
אחרי שסגרנו את הפינה הזו, בואו נבחן את המחקר עצמו בעיניים ביקורתיות
- תזמון שאלון הבונדינג– בונדינג הוא התהליך שבו האם מפתחת קשר רגשי כלפי התינוק שלה ומתמלאת מוטיבציה לתת מענה לצרכיו (בשונה מהתקשרות שמתארת את התהליך שבו הילד בונה מערכת יחסים עם המטפל.ת העיקרי.ת). בונדינג מתאר את הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של המטפל העיקרי כלפי התינוק. במחקר המדובר, החוקרים בחרו להעריך בונדינג באמצעות כלי מדידה מתוקף – יעני, כלי שקיימת לגביו אינדיקציה שהוא אכן בודק את מה שהוא נועד לבדוק (יש כל מיני דרכים לעשות זאת, נדבר על זה בהזדמנות אחרת). כל זה טוב יפה אבל השאלון בונדינג הזה לא תוקף עבור התקופה המיידית שלאחר הלידה, שזה בדיוק הזמן שבו נמדד בונדינג במחקר הנוכחי. בונדינג עשוי להיות מושפע ממגוון גורמים שלאו דווקא באים לידי ביטוי ימים ספורים לאחר הלידה כמו המצב הנפשי של האם, הטמפרמנט של הילד וחסך מצטבר בשעות שינה. בקיצור, גם אם נמצאו הבדלים בבונדינג בין אמהות שלקחו אפידורל לבין אלו שלא, אנחנו לא יכולות להיות בטוחות בכך שהשאלון אכן בדק את מה שהוא נועד לבדוק. אגב, אותה ביקורת רלוונטית גם למדד שהחוקרים השתמשו בו כדי להעריך דיכאון אחרי לידה.
- משתנים מתערבים– יש שאלה אחת חשובה שהחוקרים כלל לא בדקו- למה נשים ילדו ללא אפידורל? האם זו הייתה כוונתן מלכתחילה? האם הן לא יכלו לקחת אפידורל מסיבות רפואיות? או אולי רצו אפידורל אך לא הספיקו? במילים אחרות, המשתנה “לא לקחו אפידורל” כולל בתוכו מגוון מצבים, ובכלל לא בטוח שניתוח סטטיסטי שייקח את האפשרויות האלו בחשבון יניב תוצאות מובהקות. ויותר מזה, מחקר אורך שנערך גם בארץ וכלל 1497 מצא כי נשים שרצו אפידורל אך לא קיבלו הראו תסמינים רבים יותר לדיכאון אחרי לידה, כפי שנמדדו באמצעות שאלון שישה שבועות לאחר הלידה. גורמים נוספים שיכולים לשחק תפקיד בקשר בין אפידורל/לא-אפידורל לבין בונדינג שלא נלקחו בחשבון במחקר הם זירוזים, אורך הלידה, מידת הכאב של הנשים במהלך הלידה, החרדה שלהן מכאב ועוד.
