ימים ראשונים של קיץ. השלג נמס וחושף באיטיות רבה את האדמה הטרשית שתחתיו. הילדים במחנה משחקים מחוץ לאוהלי הקנבס, כאשר קולות עליזים המגיעים ממרחק מסיחים את דעתם. חבורת גברים מהמחנה יצאה הבוקר סוף סוף לצוד והנה היא חוזרת עם שלל – שני כלבי ים! הילדים אחוזי התרגשות חודלים ממעשיהם ורצים במהירות אל החבורה המתקרבת. צ’אבי מאטה, פעוטה בת שלוש שזה עתה נולד לה אח חדש, מסתובבת בין רגלי הציידים, יחד עם הילדים האחרים, מצחקקת ושרה.
“היי מאטה!” עוצר אותה אחד הציידים בחיוך ואז ממשיך בקול מתגרה,
“למה את לא הורגת את אחיך התינוק?”
איסומאקסאיוק (Isummaksaiyuq) הוא עיקרון מרכזי בחינוכם של ילדי אינואיט*, אסקימואים החיים בחוג הארקטי, שכל מטרתו הוא לגרום להם לחשוב. הרעיון הוא פשוט: מבוגרים מציגים לילדים בעיות שמפעילות את עולמם הרגשי בעוצמה, כך שהילדים לא יכולים פשוט להתעלם מהן.
“אמא שלך הולכת למות – תראה, היא חתכה את האצבע – האם את רוצה לבוא לגור איתי?”
“למה אתה לא מת, כך שאוכל לקבל את החולצה החדשה שלך?”
שאלות בסגנון הזה מוצגות לילדים קטנים, לרוב בין הגילאים שנתיים עד ארבע, באינטראקציות בינם לבין מבוגרים באופן תדיר וחוזר. השאלות שוזרות את המורכבות והסתירות שבחיים במטרה לבחון, לאתגר ולגרות את מחשבתם של הילדים. לא פחות חשוב מכך, שאלות אלו מספקות מרחב בטוח עבור הילדים לבטא את החששות והפחדים שיושבים על לבם (ולפעמים גם את אלו של המבוגרים), ובכך להקל עליהם, ולו במעט. לכן, לא מפתיע שרבות מהשאלות עוסקות במעברים ובמשברים ידועים שילדים צעירים נאלצים להתמודד איתם כמו גמילה מחיתולים, לידת אח או פרידה סופית מהמנשא.
