top of page

האם צעצועים על בטריה תורמים להתפתחות?



המהפכה הטכנולוגית הגיעה בעשורים האחרונים גם אל שוק הצעצועים. צעצועים קלאסיים כמו רעשנים, בובות או קוביות נדחקו הצידה לטובת צעצועי הדור הבא: החל מבובות שמשמיעות קולות של חיות, דרך טלפון נייד לתינוק ועד למובייל שמדקלם את כל האלפבי"ת ומקרין את האותיות על התקרה. בקיצור, כל אותם צעצועים מצפצפים, מנגנים, שרים ומדברים המשווקים תחת השם המפוצץ והמפתה במיוחד: "צעצועי התפתחות".


האם צעצועים אלקטרוניים באמת טובים להתפתחות?


לתת לצעצועים לדבר במקומנו

חוקרת אמריקאית הייתה סקרנית לגלות האם התקשורת בין ההורה לילד משתנה כאשר הם משחקים עם צעצועים אלקטרוניים. במחקר שערכה 26 תינוקות ופעוטות בני 10 עד 16 חודשים שיחקו עם הוריהם בסביבתם הטבעית- בבית - בכל אחד משלושה סוגי משחקים: משחקים אלקטרוניים, משחקים רגילים וספרים. כדי להעריך את האינטראקציות השפתיות בין הילד לבין ההורה תוך כדי משחק עם הצעצועים, הונח מכשיר הקלטה בכיס של כל ילד אשר תיעד את הכל.


מוכנות לשמוע מה היא גילתה? בזמן משחק עם צעצועים אלקטרוניים ההורים אמרו פחות מילים והגיבו במידה מופחתת לביטויים השפתיים של ילדיהם. בנוסף, נרשמו פחות חילופי שיחה בין ההורים לילדים, והילדים עצמם השמיעו פחות קולות שפתיים תוך כדי משחק. במילים אחרות, נמצא קשר בין משחק עם צעצועים אלקטרוניים לבין ירידה באיכות ובכמות של האינטראקציות השפתיות בין ההורה לילד, בהשוואה למשחק עם צעצועים רגילים או ספרים. מחקר אחר הגיע לממצאים דומים גם בקרב פעוטות בני שנתיים. היכולת השפתית של הילדים במחקרים הללו אמנם לא נבדקה, אך מחקרים קודמים ביססו קשר הדוק בין איכות האינטראקציות השפתיות לבין התפתחות שפה, כך שאולי זה לא רעיון כל כך טוב לתת לצעצועים לדבר במקומנו.


ללכת אחרי הצעצועים במקום אחרי הילד

בשנים הראשונות הורים ומבוגרים אחרים הם הפרטנרים המועדפים למשחק מכיוון שביכולתם להבנות אותו באופן מותאם לשלב ההתפתחותי ולעניין של הילד. האם כל זה מתאפשר כאשר צעצועים אלקטרוניים נמצאים בתמונה? בואו נברר.


במחקר שנערך בקנדה 25 פעוטות בני 16 עד 24 חודשים תועדו בוידיאו משחקים בביתם יחד עם אמא שלהם. החוקרים גילו כי האמהות היו פחות רגישות ותגובתיות לילדיהן בזמן משחק עם צעצועים אלקטרוניים בהשוואה לצעצועים רגילים. מה הכוונה? האמהות פחות התאימו את עצמן אל הקצב של הילד ואל העדפותיו והראו פחות גמישות במקרים שבהם הילד איבד ריכוז או רצה לשחק במשהו אחר. בנוסף, הן לימדו את הילדים פחות ועודדו אותם פחות לאוטונומיה ויצירתיות. מחקר זה מצטרף למחקרים נוספים אשר יחד מצביעים על כך שאיכות האינטראקציות בין ההורה לילד עשויה להיפגע כאשר הורים וילדים משחקים בצעצועים אלקטרוניים.


מה הבעיה בעצם?

ובכן, צעצועים אלקטרוניים מציעים טווח אפשרויות שימוש די מצומצם (למשל, כמספר הכפתורים), מה שעשוי להגביל את היכולת גם של הילד וגם שלנו לשחק עם הצעצועים הללו בדרכים חדשות ויצירתיות. ויותר מזה, העובדה שיש דרך "מוגדרת מראש" כיצד אמורים לשחק עם הצעצוע עשויה להוביל אותנו למצב שבו אנחנו עסוקות בכך שהילד ישחק עם הצעצוע בדרך "הנכונה" במקום לאפשר לו להוביל את המשחק. וכפי שכבר הזכרנו קודם, צעצועים אלקטרוניים עשויים גם לבוא על חשבון האינטראקציות השפתיות בינינו לבין הילד.


אז למה בכל זאת אנחנו מתפתות לקנות אותם?

שאלה טובה. מחקר שבדק זאת גילה כי הסיבה לכך היא שיווקית- כאשר צעצוע אלקטרוני משווק כצעצוע בעל יתרונות התפתחותיים הורים נוטים יותר לרכוש אותו. כאלה אנחנו ההורים, טרף קל.


אז מה, להחרים את כל הצעצועים האלקטרוניים לאלתר?

לא חובה. החכמה היא להבין מה הנקודות החלשות של משחקים אלקטרוניים ופשוט לפצות עליהן- להדגים לילד כיצד אפשר לשחק בהם בצורה יותר יצירתית מעבר לאפשרויות המובנות, לשים לב שאנחנו מספקות לילד סביבה שפתית עשירה תוך כדי משחק ושאנחנו לא עסוקות יותר מדי במה צריך לעשות, אלא במה שכיף.


ייתכן שיעניין אותך גם...





Comments


bottom of page