בימים לא מאוד רחוקים נשים יולדות קיבלו תמיכה מנשים אחרות לאורך כל הלידה. עם המעבר של הלידות מהבית אל בית החולים במהלך המאה ה-20 תמיכה רצופה לאורך כל הלידה לא רק שהפסיקה להיות הנורמה, אלא הפכה להיות היוצא מן הכלל. אך זה לא מצא חן בעיני כולם- אט אט החלו להישמע עוד ועוד קולות שקראו להחזיר עטרה ליושנה ולספק ליולדת תמיכה רצופה אחת-על-אחת לאורך כל הלידה.
וכך נולד מקצוע הדולה בגלגולו המודרני.
דולה, נעים להכיר!
דולה מוגדרת כמלווה בלידה אשר תומכת באישה היולדת במהלך הלידה. תפקידה המרכזי של הדולה הוא לספק תמיכה רצופה לאורך הלידה, לא משנה אילו החלטות מקבלת היולדת, מה האג’נדה שלה ומה דרך הלידה. במילים אחרות, האחריות הראשונית של הדולה היא מול אישה היולדת ולא מול בית החולים או הצוות.
הכשרתה של הדולה מציידת אותה בכלים לספק ליולדת תמיכה פיזית במהלך הלידה כמו מגע מרגיע, יצירת סביבה מרגיעה או עזרה במקלחת, לצד תמיכה רגשית כמו עידוד וחיזוקים, הרגעה, שיקוף החוויות הרגשיות של היולדת ועוד. תפקיד נוסף וחשוב של הדולה הוא לספק ליולדת ולמלוויה מידע: להסביר להם מה קורה במהלך הלידה, להציע טכניקות להקלה על כאב כמו נשימות או תנוחות, לעזור למלווים להבין מה קורה ליולדת במהלך הלידה (למה היא צורחת ככה?) ובמקרה הצורך להסביר על תהליכים רפואיים לפני שהם קורים.
תפקיד נוסף וקצת יותר שנוי במחלוקת הוא תמיכה של הדולה בזכותה של היולדת לעמוד על שלה מול המערכת- לעודד את היולדת לשאול שאלות ולבטא את העדפותיה, לשאול אותה מה היא רוצה, לאפשר לה מרחב לקבל החלטות ללא הפעלת לחץ ולתמוך בהחלטותיה, כמו גם לעודד את התקשורת בין היולדת לצוות הרפואי. חשוב להדגיש שדולות הן לא חלק מהצוות הרפואי ולכן הן לא מבצעות פרוצדורות רפואיות כמו בדיקת פתיחה או מוניטור עוברי וגם לא נותנות עצות רפואיות או מאבחנות את מצב היולדת והתינוק.
אז למה לי דולה? הזווית המדעית
בשנת 2017 התפרסמה סקירה מחקרית מקיפה מבית קוקריין (המקור המהימן והמקיף ביותר לרפואה מבוססת-מחקר) אודות השפעתה של תמיכה רציפה ביולדת לאורך הלידה על הלידה עצמה, על היולדת ועל התינוק. הסקירה כללה כ-26 מחקרים מ-17 מדינות (קרוב ל-16 אלף יולדות), כאשר בכל מחקר כזה נשים שהגיעו ללדת בבית חולים הוקצו בהטלת מטבע לאחת משתי קבוצות: קבלת תמיכה רציפה לאורך הלידה (על ידי מיילדת, אחות, דולה, בן זוג, חברה או אם היולדת) או טיפול רגיל.
ממצאי הסקירה חשפו כי בקרב יולדות שקיבלו תמיכה רציפה לאורך הלידה, שכיחות הלידות הוגינליות הייתה גבוהה יותר ואילו שכיחות הלידות המכשירניות (ואקום או מלקחיים) והלידות הקיסריות הייתה נמוכה יותר. בנוסף, יולדות שקיבלו תמיכה רציפה השתמשו פחות במשככי כאבים ובאפידורל, לידתן הייתה קצרה יותר ב-40 דקות והתינוקות שלהן קיבלו ציוני אפגר (מדד לבריאות התינוק מיד אחרי הלידה) גבוהים יותר. וחשוב לא פחות, חוויית הלידה שלהן הייתה חיובית יותר. אם תהיתן, לא נמצאה עדות מחקרית לכך שלתמיכה רציפה ביולדת יש השלכות שליליות.
