מהו הזמן “הנכון” לשלוח את הילד לגן?

ביום שבו תינוקת מגיעה אל העולם השעון מתחיל לתקתק. 15 שבועות. היכון, הכן, צא.

בין אם את רק מחכה שהזמן יחלוף ובין אם את לא רוצה שחופשת הלידה תיגמר לעולם, השבועות מתקצרים, המקומות בגן נתפסים ולך ולמשפחתך אין הרבה ברירה אלא להחליט- האם לשלוח את הילד לגן או לחכות עוד קצת שיגדל?

השאלה "מתי לשלוח את הילד למסגרת?" לא מעסיקה רק הורים כמונו אלא גם לא מעט חוקרים. אך הם ניגשים לשאלה הזו קצת אחרת. איך בדיוק? הם עוקבים אחרי ילדים שנכנסו לגן בגילאים שונים ובודקים מה קרה איתם כמה שנים אחר כך- איפה הם עומדים מבחינה קוגניטיבית, אקדמית, חברתית והתנהגותיות, בהשוואה לבני גילם שנשארו באותה תקופה בבית.

זה כן עניין של גיל

בואו נתחיל מהקטנטנים. לפי מחקרים רבים (אך לא כולם), ילדים שנכנסים לגן לפני גיל שנה מראים מיומנויות קוגניטיביות נמוכות יותר ובעיות התנהגות רבות יותר בהמשך. ובניגוד לכל הטענות שתינוק זקוק לגן כדי להתפתח חברתית, אין עדויות לשיפור במיומנויות חברתיות בקרב אותם ילדים שנכנסו לגן מוקדם (אם כבר, ההפך).

התמונה המחקרית בנוגע לילדים שנכנסים לגן בין הגילאים שנה עד שלוש קצת פחות עקבית. אבל אם בכל זאת ננסה לחלץ משהו מתוך המחקרים, עושה רושם שכניסה לגן בין הגילאים שנתיים עד שלוש היא התזמון הטוב ביותר בכל הנוגע להתפתחותן של מיומנויות קוגניטיביות (בהשוואה לכניסה מוקדמת יותר או מאוחרת יותר לגן). יחד עם זאת, לפי מחקרים, סביר שלילדים אלו יהיו יותר בעיות התנהגות כשיגיעו לבית ספר, בהשוואה לבני גילם שהיו באותה תקופה בבית.

והנה הגענו ל-holy grail: גיל שלוש. מחקרים מלמדים אותנו שהבחירה בגיל שלוש בתור סף (למשל לכניסה לגני עירייה) היא לא לגמרי שרירותית. עבור ילדים בני שלוש ומעלה, נמצא כי גני ילדים מעודדים מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות חברתיות בהמשך החיים.

כן, אבל...

רגע לפני שאתן מסכמות, שימו לב שהממצאים האלו נכונים עבור ילדים שנמצאים בגן 15-30 שעות בשבוע. ומה עם הילדים שנמצאים בגן יותר? ובכן, במישור הקוגניטיבי, לא נראה שלשהייה ממושכת בגן יש יתרון או חסרון, אך במישור ההתנהגותי, דווקא כן נראה שיש לכך אפקט שלילי- ילדים שמבלים בגן למעלה מ-30 שעות בשבוע מראים יותר בעיות התנהגות בבית הספר. ייתכן כי הגורם המתווך בין שהות ממושכת בגן לבין בעיות התנהגות בהמשך הוא הסטרס שילדים חווים במהלך היום בגן.

גורם חשוב נוסף שמשחק תפקיד מעבר לשעות הוא המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה: ילדים שמגיעים ממשפחות עם הכנסה נמוכה מרוויחים יותר מכניסה מוקדמת לגן, ואילו ילדים שמגיעים ממשפחות עם הכנסה גבוהה מרוויחים יותר דווקא מכניסה מאוחרת.

ובחלומי: גן איכותי

שאלה אחת שעדיין לא נגענו בה היא איכות הגן. בעוד שהעדויות להשפעות של גיל הכניסה לגן על התפתחות הילד אינן חד-משמעיות, אחד הממצאים העקביים ביותר במדעי ההתפתחות הוא ההשפעה החיובית של איכות המסגרת על התפתחות הילד. לפי הממצאים, בכוחו של חינוך איכותי להפחית את כל ההשפעות השליליות שהזכרנו קודם (אך לא בהכרח לבטל אותן) ולהגביר את ההשפעות חיוביות. אבל יש גם חדשות רעות- הסיכוי שתמצאו גן ילדים איכותי בישראל, לפי הסטנדרטים שעולים מהמחקר, הוא לא מאוד גדול.

זריקת הרגעה לסיום

מסגרות הן נקודה רגישה. רגישה מאוד. לפני שאתן מתמלאות באשמה, משנות את דעתכן או קופצות מאושר עד הגג אני רוצה להזכיר לכן שכל המחקרים שהתייחסתי אליהם מדברים על ממוצע. ואף ילד הוא לא ה-ממוצע. הרוב המוחלט של המחקרים הוא מתאמי, ולכן הפרדה בין ההשפעות של הגן לבין ההשפעות של מאפיינים ספציפיים של המשפחה והילד היא בכלל לא טריוויאלית. בנוסף, זה נכון שנמצאו הבדלים בין ילדים שנכנסו לגן בגילאים שונים, אך חשוב לדעת לא מדובר בהבדלים של שמיים וארץ. הבחירות ההוריות שלנו בהחלט משפיעות על הסיכויים של ילדינו, אך הן לא חורצות את גורלם. תזכרו את זה.

הערה: זה היה הפוסט המאתגר ביותר שיצא לי לכתוב עד היום. יש ה-מ-ו-ן מאמרים בנושא של מסגרות והתפתחות הילד והם מגיעים מדיסיפילנות שונות (פסיכולוגיה התפתחותית, סוציולוגיה, כלכלה וכו') ומתמקדים באספקטים שונים. עשיתי כמיטב יכולתי, אבל יותר מאשמח אם תבדקו אותי.

לדיון על הכתבה

ייתכן שיעניין אותך גם:

• סיפור המצאתו של גן הילדים

• מה גני ילדים עושים למערכת החיסון?

• על המאזניים: חינוך מונטסורי מול חינוך רגיל

קרדיט לתמונה: <a href='https://www.freepik.com/photos/baby-play'>Baby play photo created by rawpixel.com - www.freepik.com</a>