אמל”ק: אמהות שישנות עם התינוק באותו חדר (גם בלינה משותפת וגם בחדר נפרד), ישנות פחות טוב.
באחד המחקרים של פרופסור ג’יימס מקאנה השתתפו כ-35 זוגות של אמהות ותינוקות בני 11-15 שבועות, 20 מהם ישנו בלינה משותפת באופן קבוע מאז הלידה, ואילו שאר התינוקות ישנו בחדר נפרד. במהלך הניסוי, האמהות והתינוקות ישנו 3 ימים במעבדה- לילה ראשון להסתגלות, לילה שני בחדר נפרד ולילה נוסף יחד עם אמא (בסדר משתנה). בזמן שישנו נאסף מידע על דפוסי השינה של התינוקות והאמהות באמצעות EEG- יקיצות קצרות וארוכות ושלבי שינה. החוקרים לא מצאו הבדלים במשך השינה הכולל של האם בין הלילה שישנה עם התינוק לבין הלילה שישנה לבדה, אך כן נמצאו הבדלים בהרכב השינה: שלבי השינה העמוקים של האמהות היו קצרים יותר בלילה שישנו יחד עם תינוקותיהן, בהשוואה ללילה שישנו בנפרד. בנוסף, הן התעוררו יותר במהלך הלילה אך בעיקר בשלבי השינה העמוקים.
המדדים במחקר הזה נאספו בשני לילות בלבד כאשר האמהות והתינוקות ישנו במעבדה ולא בביתם. בנוסף המטרה המרכזית של המחקר הייתה לבחון את ההשערה לפיה לינה משותפת מספקת הגנה מפני תסמונת המוות בעריסה. לכן, היכולת להסיק מהמחקר מסקנות לגבי איכות השינה של אמהות בלינה משותפת היא מוגבלת.
שלושה מחקרים חדשים יותר בדקו את הקשר בין שינה באותו חדר (לינה משותפת או מיטה נפרדת באותו חדר) לבין איכות השינה של אמהות לאורך זמן:
מחקר אורך ישראלי מהמעבדה של פרופסור ליאת טיקוצקי (שהרצתה לקבוצה בעבר) בדק את איכות השינה של 153 אמהות ותינוקות כתלות בסידור השינה (אותו חדר/חדר נפרד) שלושה חודשים וחצי שנה אחרי הלידה. מדובר באמהות לילד ראשון. נתונים אודות דפוסי השינה נאספו באמצעות שעון שינה ויומני שינה במשך 5 ימים רצופים בשלוש נקודות זמן: לפני הלידה, בגיל 3 חודשים ובגיל חצי שנה. ראו גרף מהמאמר שמראה את ההבדלים בפרמטרים שונים של שנת האם כתלות במיקום השינה (חדר ההורים- אפור, חדר נפרד- שחור).
אמהות שישנו עם התינוק באותו חדר הראו יותר הפרעות שינה (יקיצות ליליות תכופות וארוכות יותר, פרקי זמן שינה רצופה קצרים יותר וכו’) גם במדדים האובייקטיבים וגם במדדים הסובייקטיבים, בהשוואה לאמהות שתינוקותיהן ישנו בחדר נפרד. בנוסף, שינה פחות טובה בהיריון ושלושה חודשים אחרי הלידה ניבאו סיכוי גבוה יותר לשינה באותו חדר עם התינוק גם בגיל חצי שנה. נקודה מעניינת שעלתה במחקר היא שאמהות אשר ישנו עם התינוק באותו חדר הראו הפרעות שינה כבר בהיריון. ייתכן שאמהות אלו מלכתחילה היו יותר רגישות ליקיצות ולהתנהגות התינוק בלילה, אבל זו רק ספקולציה.
