למקרה שמישהי לא יודעת מזה מיטחברת: מדובר בסוג של עריסה אשר צד אחד שלה פתוח ומחובר למיטת ההורים. מיטה כזאת מאפשרת להורים גישה ישירה לתינוק (בדומה ללינה משותפת), תוך שמירה על משטח שינה נפרד עבור התינוק. עבור הורים רבים, מיטחברת מהווה מעין פשרה בין הרצון שלהם להיות קרובים לתינוק במהלך הלילה לבין החשש לחשוף אותו לסכנות הכרוכות בלינה משותפת. אך נכון להיום, אין בסיס מדעי לכך שאכן מדובר באלטרנטיבה בטוחה יותר.

נתחיל מההמלצות לשינה בטוחה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP- עדכון אחרון מ-2016): לדבריהם, אין נתונים שבחנו את הקשר בין השימוש במיטחברת (co-sleeper) או נסט (in-sleeper) לבין תסמונת המוות בעריסה או כל פגיעה או מוות ברשלנות, כמו חנק. לכן, ה-AAP לא יכול להמליץ בעד או נגד שימוש במיטחברת.

הצלחתי למצוא מאמר אחד בלבד מ-2016 בלבד אשר אפיין 26 מקרים של מוות או פגיעה (6 מקרי מוות, 20 מקרי פגיעה) בקרב תינוקות שישנו במיטחברת. המידע אודות המקרים הללו מתבסס על דיווחים שנאספו על ידי מכון התקנים האמריקאי.

ממוצע הגילאים של התינוקות שמתו היה 3.1 חודשים, והחציון היה 2.3 חודשים. 5 מהתינוקות נפטרו מחנק ותינוק אחד מתסמונת המוות בעריסה. 4 מתוך מקרי המוות נמצאו קשורים לגורמי סיכון מוכרים של תסמונת המוות בעריסה, כמו לינה על הבטן או כלי מיטה רכים ומשוחררים בסביבת השינה. נוסף על כך, באחד ממקרי הפגיעה המדווחים הכרית של האב כיסתה את התינוק.