חיוך מתוק חסר שיניים. צחוק מתגלגל. צעדים ראשונים. קול מתוק שאומר “אבא” או “אמא” בפעם הראשונה. הבן שלך ששואל “אמא את רוצה שאביא לך כוס מים?” כשאת שוכבת תשושה על הספה בסלון. הבטן שלה שעולה מעלה ומטה כשהיא ישנה והבעה מלאכית על פניה. והרגע הזה שבנך מסתכל עליך עמוק בעיניים ואומר “אבא, אני אוהב אותך”. אחים משחקים בחול בהרמוניה. היום הראשון של כיתה א’. סיום התיכון.
הילדים שלנו הם מקור בלתי נדלה לרגעים של אושר צרוף.
לא פלא, אם כן, ש-85% מהמבוגרים בטווח הגילאים 25-40 הופכים להורים (לפחות בארה”ב). הורים מדווחים בעצמם שהרגע שבו הפכו להורים היה החיובי ביותר בחייהם, ו-94% מתוך קרוב ל-13 אלף הורים מצהירים בכל פה שעל אף המחיר זה לגמרי שווה את זה.
אז מה סוד הקסם?
משימות ההורות היומיומיות- הבישולים, הדאגות, ההסעות, החיבוקים- כמו מעניקות משמעות לחיינו. אלו לא סתם מילים גדולות. למשל, מחקר אחד שכלל קרוב ל-7000 משתתפים מצא כי הורים חושבים על משמעות החיים בתדירות גבוהה יותר בהשוואה לאנשים ללא ילדים. הם גם מדווחים על יותר רגעים בעלי משמעות במשך יום, ובאופן כללי חווים יותר משמעות בחיים, במיוחד כאשר הם נמצאים עם הילדים. מחקר אחר מצא שככל שהורים מבלים זמן רב יותר עם הילדים, כך יש להם יותר משמעות בחיים (אך לאו דווקא אושר).
ילדים גם מכניסים לחיינו רגשות עמוקים של שמחה וגאווה- פגשתן פעם הורה שלא מתרגש ומתלהב להראות סרטונים ותמונות של הילדים שלו? ולפעמים הם פשוט כל כך מצחיקים ומתוקים ותמימים שהלב מתפוצץ (עיינו ערך ילדים הם התסריטאים הכי טובים בעולם). ולרומנטיקה הזו יש אפילו בסיס מחקרי- במחקר שהוזכר בפסקה הקודמת הורים דיווחו שהם חווים יותר רגשות חיוביים ביומיום כאשר הם עם הילדים, בהשוואה לכל פעילות אחרת. מחקר אחר מצא שאירועים משמחים מעוררים באמהות יותר רגשות חיוביים כאשר הן נמצאות עם ילדיהן (מגיל 17 ומעלה), מאשר שהן בלעדיהם. ואתן לא צריכות מדע בשביל לדעת שכל עוד הילדים בסביבה, אף פעם לא משעמם!
הורות היא צורך אנושי!
תיאורטיקנים אבולוציוניים מודרניים ממקמים את ההורות בקצה הפירמידה של הצרכים האנושיים, לא רק מעל לצרכים פיזיולוגיים אלא גם מעל צרכים כמו השתייכות, הערכה וזוגיות. אי אפשר לומר שלאבולוציה אכפת מכמה טוב לנו בחיים, אבל מיקסום ה-well-being שלנו הוא טריק אבולוציוני לא רע אם המטרה היא לעורר בנו מוטיבציה למלא בהצלחה את הצורך האנושי הבסיסי- להיות הורים. וכפועל יוצא, להגדיל את הסיכוי שהגנים שלנו יעברו הלאה אל הדורות הבאים.
אבל רגע, איפה בדיוק נמצא ה-well-being כשהתינוק מתעורר בפעם המי יודע כמה בלילה או כשהפעוטה משתטחת על הרצפה באמצע הסופר? ובכן, גם בריחה מנמר היא לא בדיוק מהנה פסיכולוגית אבל ההצלחה לברוח ממנו- בהחלט כן. באותה מידה, גם הרבה פעולות שמקושרות לגידול ילדים אינן מתגמלות בפני עצמן, אבל התממשות המטרות ההוריות, החל מצעדים ראשונים ועד ללידת הנכדים- בהחלט כן! עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון הוא שאם הצרכים הבסיסיים שלנו כמו רעב ובטחון אינם מסופקים, סביר שלא נרגיש מאושרים לא משנה עד כמה ילדינו משגשגים.
הורות היא צורך פסיכולוגי!
אחת מהתיאוריות הפסיכולוגיות המובילות (self-determination theory) מניחה כי לאנשים יש שלושה צרכים בסיסיים: אוטונומיה (תחושה של שליטה על הבחירות שלנו), חיבור (תחושה של קרבה וחיבור לאחר) ומסוגלות. לפי התיאוריה, ברגע שצרכים אלו מקבלים מענה, well-being מצטרף לחגיגה.
