ללא ספק, ניתוח קיסרי הוא הליך מציל חיים, אך לפי הערכות הוא נדרש רק עבור 10-15% מהלידות (https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26331389/). עם זאת, ניתוח קיסרי בימינו נמצא בשימוש-יתר, כאשר באזורים מסוימים בעולם אחוזי הניתוחים הקיסריים מתוך כלל הלידות הם מעל ל-40% (https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26849801/). הנתונים האלו מעלים את השאלה האם יש השלכות לניתוחים קיסריים לא-הכרחיים שכדאי לקחת בחשבון. במחקר שבו עקבו אחר הרכב המיקרוביוטה של תינוקות בשבועות הראשונים לחיים (בגילאים 4, 7 ו-21 ימים) נאספו דגימות צואה מ-596 תינוקות ומ-175 אמהות של חלק מאותם תינוקות. הרכב המיקרוביוטה אופיין באמצעות ריצוף גנטי ותרביות על בסיס דגימות הצואה. 282 מהתינוקות נולדו בניתוח קיסרי ו-314 מהם נולדו בלידה נרתיקית. החוקרים המשיכו לעקוב אחרי המיקרוביוטה של חלק מהתינוקות (302) עד גיל שנה.
שכיחותם הגבוהה של חיידקי בית החולים במעיים של תינוקות שנולדו בלידה קיסרית ככל הנראה נעוצה בעובדה שתינוקות אלו נמצאים זמן ארוך יותר בבית החולים ומקבלים חלב אם עשיר בחיידקים מאוחר יותר, בהשוואה לתינוקות שנולדים בלידה נרתיקית. החיידקים שנמצאו במעיים של תינוקות קיסריים אינם גורמים לזיהומים כשהם בתוך המעיים, אך אם הם מגיעים במקרה למקום הלא נכון או אם המערכת החיסונית כושלת, נוכחותם עלולה להיות מסוכנת. עדות נוספת לכך שמדובר בחיידקים מזיקים ולא בחיידקים טובים מגיעה מהתגובה החיסונית החזקה יותר אצל תינוקות שנולדו בלידה קיסרית, בהשוואה לאלו שנולדו בלידה נרתיקית. מעניין לציין שנוכחות חיידקי הנרתיק של האם במעיים של התינוקות לא הייתה שונה כתלות בסוג הלידה. כפי שכתבתי בפוסט, ההבדלים בהרכב המיקרוביוטה הצטמצמו עם הזמן וההבדל היחיד שנמצא כעבור שנה היה היעדרו של זן מסוים של חיידקים (bacteroides) שלפי מחקרים אחרים משפיע על מערכת החיסון.
נשים שעוברות ניתוח קיסרי מקבלות אנטיביוטיקה כדי להימנע מזיהומים. לפיכך, הסבר חלופי להבדלים במיקרוביוטה של התינוקות הוא מתן האנטיביוטיקה אשר מגיעה אל העובר דרך השלייה. כדי לבדוק זאת צריך לברר מהן ההשלכות על המיקרוביוטה של תינוקות שנולדו בלידה נרתיקית שבמהלכה היולדת קיבלה אנטיביוטיקה. החוקרים מצאו שבמקרים האלו, נוכחות חיידקי המעיים של האם במיקרוביוטה של התינוקות הייתה נמוכה יותר, ואילו נוכחות חיידקי בית החולים הייתה גבוהה יותר. המצב היה דומה גם בקרב תינוקות שלא ינקו בימים הראשונים לחיים. אז נראה שהאנטיביוטיקה כן משחקת תפקיד, עם זאת האפקט היה חלש בהשוואה למיקרוביוטה של תינוקות שנולדו בלידה קיסרית. מחקר אחר בודד את השפעת האנטיביוטיקה והשפעת דרך הלידה- האנטיביוטיקה ניתנה רק אחרי חסימת חבל הטבור בקרב 74 נשים שילדו נרתיקית ו-46 שילדו קיסרית. וגם ללא אנטיביוטיקה, נמצאו הבדלים במיקרוביוטה של התינוקות במהלך השנה הראשונה החיים כתלות בדרך הלידה (https://www.nature.com/articles/s41467-019-13014-7). ממצאים אלו מעידים על כך שדרך הלידה מהווה פקטור משמעותי בהרכב המיקרוביוטה במהלך השנה הראשונה לחיים (לא היה הבדל מבחינה זו בין קיסרי חירום וקיסרי אלקטיבי). לאור תוצאות המחקר, מעניין לבדוק אם חוקן לפני הלידה משפיע על הרכב המיקרוביוטה.
במחקר על האסתמה אפיינו את הרכב המיקרוביוטה של 319 תינוקות בגיל 3 חודשים ובגיל שנה. אצל 22 תינוקות אשר הוגדרו בסיכון לאסתמה (חרחורי נשימה + אסתמה של העור) נמצאו חוסרים בזני חיידקי מסוימים במעיים בהשוואה לתינוקות האחרים. בדומה למחקר הקודם, ההבדלים בהרכב המיקרוביוטה הצטמצמו סביב גיל שנה, ועדיין אותם 22 תינוקות אובחנו עם אסתמה בגיל 3. חשוב לציין שבמחקר זה לא התייחסו לדרך הלידה. ממצאים אלו מעידים על כך שיש חשיבות להרכב המיקרוביוטה בתחילת החיים, ולכן שווה להשקיע במציאת טיפול מתאים להעשרת המיקרוביוטה כמה שיותר מוקדם. וכרגע נראה שהקקי של אמא הוא כיוון מבטיח 😊
