.png)
שוו בדמיונכן חדר מלא אמהות. או אז נכנסת מנחה וזורקת לאוויר את השאלה הבאה "מתי הפסקת להניק?". קרוב לוודאי ששלל תשובות יזרקו לאוויר: החל מ"אפילו לא ניסיתי", דרך "חצי שנה הספיק לי ודי" ועד ל"מצדי מניקה עד הבקו"ם". אך האם תמיד היו הבדלים כל כך גדולים במשך ההנקה בין אישה לאישה או שמא מדובר בתוצר של התרבות המודרנית?
כדי לענות על השאלה הזו אני רוצה לקחת אתכן אל מעמקי יערות הגשם ברפובליקה המרכז-אפריקאית, שם שוכנים בני הבופי (Bofi), חברה של ציידים-לקטים. אמהות בופי מניקות את ילדיהן במשך תקופות זמן ארוכות כאשר תהליך הגמילה מהנקה מתרחש בקצב של הילדים, ללא סימני התנגדות ומצוקה, לרוב סביב הגילאים שלוש עד ארבע וחצי. כאשר אם בופי נשאלה בראיון "מתי תפסיקי להניק את בנך (בן ארבע)?" היא צחקה ואמרה "רק הוא יודע. שאל אותו. אני לא יכולה לדעת מה הוא חושב או מרגיש".
אה-הא! אז זו בעצם דרך הטבע? לא בדיוק. לא הרחק משם, בשולי יערות הגשם, שוכנים בני בופי אחרים שברבות הימים נטשו את היער והפכו להיות חקלאים. תתפלאו לשמוע שאצלם התמונה שונה לחלוטין- אמהות בופי אלו כופות את הפסקת ההנקה על הילדים. בתחילת התהליך הן צובעות את הפטמות שלהן בלק אדום או מכסות אותן בתחבושת שיראה כאילו יש להן פצע. כך, לשיטתן, הילד יירתע מלינוק. ישנן אף עדויות שחלקן נהגו למרוח פלפל חריף על הפטמות. בסופו של דבר, ילדי בופי מפסיקים לינוק לרוב סביב גיל שנה וחצי עד שנתיים, כאשר בכי והתנגדות מלווים את התהליך. ואם תשאלו אותם, הם מאמינים שגמילה מאוחרת מהנקה הופכת ילדים לעצלנים.
איך ייתכנו הבדלים כל כך גדולים בין שתי החברות הללו למרות שאנשיהן גרים באותה סביבה אקולוגית, מדברים באותה שפה ונמצאים באינטראקציה יומיומית אלו עם אלו? אז ככה, ציידים-לקטים אשר נודדים להם ממקום למקום, מעדיפים לסחוב כמה שפחות. ואם בילדים עסקינן, הם יעדיפו שלא להביא לעולם ילד חדש עד שהגדול כבר יכול ללכת בעצמו. לעומת זאת, בחברות חקלאיות יש צורך גדול בידיים עובדות. ככל שהאם מסיימת להניק מוקדם יותר, כך היא יכולה לעבוד ביעילות רבה יותר בשדות (נשמע מוכר?).
הדוגמא של בני הבופי מלמדת אותנו שאין באמת דבר כזה זמן "טבעי" או "אידיאלי" לגמול מהנקה, אלא בקונטקסט המאוד ספציפי שהילד נולד לתוכו- הנקודה שבה תרבות וביולוגיה נפגשות. הנה עוד סיבה טובה לחיות בשלום עם הבחירות שלנו ולהניח לבחירות של אחרות.
ייתכן שיעניין אותך גם...
למיטיבות לכת: הרחבות וביקורת
Comments