“עזבי אותך מהנקה מה את צריכה את התלות הזו?”
“אה, הנקת רק שלושה חודשים?”
“אני בשוק שאת עדיין מניקה, היא עוד רגע בת 3“
178 מיליון שנים עברו מאז הופיע היונק הראשון על פני כדור הארץ. והנה אנחנו כאן, אחרי כל השנים האלו, עדיין שואלות את עצמנו מתי “טבעי” להפסיק להניק. חלב אם נוצר בגופינו במהלך ההיריון, אם נרצה או לא נרצה, אך מה נחליט לעשות איתו- זו כבר שאלה תרבותית.
ומה אם היינו מצליחות לבטל את ההשפעה התרבותית- כיצד אז היו נראים דפוסי ההנקה והגמילה? לחזור אחורה בזמן אל הסוואנה האפריקנית כדי לערוך תצפיות על בני האדם הראשונים זו לא ממש אופציה, אבל אולי נוכל ללמוד דבר או שניים אם נגלה מה עושות קרובות משפחתינו הקופות.
אז קבלו אותם- כללי אצבע לגמילה מהנקה באדיבותן של הקופות:
- משקל הגוף של הילד גדול פי 4 ממשקל הלידה– תינוקות לרוב משלשים את משקל לידתם לקראת סוף השנה הראשונה לחייהם. עם זאת במהלך השנה השנייה הצמיחה מאטה דרמטית וסביר שתידרש לפחות עוד שנה כדי להגיע ליעד, מה שאומר גמילה סביב גיל 3.
- משקל הגוף של הילד מגיע לשליש ממשקל של בוגר– ילד מערבי יגיע לנקודה זו סביב גיל 7, בעוד שילדה מערבית תגיע לשם קצת לפני גיל 6.
- משקל האם– על בסיס נתונים של 135 מיני קופים החוקרים פיתחו נוסחה שמחשבת את גיל הגמילה על בסיס משקל האם:
גיל גמילה (בימים) = 2.71 * משקל האם (בגרמים)^0.56 אם המשקל הממוצע של אישה ישראלית הוא 64, גיל הגמילה הוא 3.5 שנים. - הופעתה של השן הקבועה הראשונה– השן הקבועה הראשונה אשר מופיעה סביב גיל 5.5-7 מבשרת על העצמאות התזונתית של הילד שאינו זקוק עוד לחלב אמו.
- הפסקת ייצור האנזים שמפרק לקטוז– יונקים מצליחים לעכל את חלב אמם הודות לאנזים הזה. במהלך ההתפתחות הייצור של האנזים הולך יורד ולבסוף נפסק לחלוטין. משמעות הדבר היא שהצאצא לא יכול עוד לעכל חלב ומטבע הדברים ההנקה נפסקת. אמנם אחוז ניכר (75%) מבני האדם פיתח עמידות ללקטוז, אך אצל אלו שלא הירידה בייצור האנזים מתחילה סביב גיל שנתיים ובגיל 10 כבר לא נותר לה זכר.
