בפינה ”מפריכות“ עלתה השאלה הבאה: יש לי ספקות לגבי הטענה שהנקה תורמת להעלאת האיי.קיו כמו שכתוב בכתבה מ-ynet ואשמח לדעת אם זה נכון או לא.
הנה התשובה שלי:
הכתבה מ-Ynet מתארת באופן מדויק את המחקר הברזילאי, למעט שתי נקודות חשובות:
- הכותרת “הנקה מעלה את רמת ה-IQ” מצביעה על קשר סיבתי בין הנקה לציוני IQ גבוהים יותר. המחקר הראה מתאם שהוא קשר חלש יותר ויכול להיות מוסבר על ידי גורמים נוספים.
- המשפט הפותח “עוד הוכחה שההנקה בעלת תרומה מכרעת להתפתחות המוח” הוא שגוי. במדע מהסוג הזה אין הוכחות, אלא אישושים. לכל היותר יש עדויות חזקות לקשר בין הנקה לאינטליגנציה אבל אי אפשר לקרוא לזה הוכחה. ושוב הוא מטעה כשהוא מדבר על קשר סיבתי בין השניים.
תקציר המחקר: במחקר השתתפו 3493 בני 30, אשר המידע על ההנקה שלהם תועד בילדותם. נבדקים שינקו מעל שנה הראו ציוני IQ גבוהים יותר (ב-4 נקודות בערך), שנות לימודים רבות יותר ומשכורת חודשית גבוהה יותר, בהשוואה לנבדקים שינקו פחות מחודש. אפשר לראות את התוצאות בתמונה בתגובה השנייה לפוסט: ה-IQ הממוצע גדל ככל שמשך ההנקה מתארך (הצבעים הם בהתאם להכנסה של ההורים- ורוד הכי עשירים, ירוק הכי עניים). אפשר לראות שהמתאם לא מושפע מההכנסה- בכל המקרים רמת ה-IQ עולה עם משך ההנקה. אבל שוב- מדובר במתאם ולא בקשר סיבתי. ייתכן שהתוכן של החלב הוא זה שהשפיע וייתכן שאלו הגירויים הסביבתיים, טיב ההיקשרות בין האם לתינוק וכו’.
הסתכלתי גם קצת מעבר למאמר הזה ומצאתי מטא-אנליזה של 17 מחקרים שבדקו את הקשר בין הנקה לאינטילגנציה (במטא-אנליזה עושים סטטיסטיקות על הנתונים מכל המחקרים יחד ובמובן הזה הכוח הסטטיסטי שלה גדול יותר בהשוואה למחקרים בודדים). המטא-אנליזה גם הראתה מתאם חיובי בין הנקה ל-IQ (הבדל של
3.44 נקודות בממוצע בין IQ של אנשים שינקו לעומת אנשים שלא ינקו). גם כאשר לקחו בחשבון את ה-IQ של האם (במחקרים שמדדו אותו), עדיין נשאר מתאם חיובי אבל הוא היה חלש יותר (הבדל של 2.62 נקודות בממוצע בין IQ של אנשים שינקו לעומת אנשים שלא ינקו).
האם אח אחד שינק חכם יותר מאח אחר שאכל מבקבוק? מחקר אמריקאי בדק האם יש הבדל ביכולות אקדמיות (לא מבחני IQ) של אחים שקיבלו הזנה שונה כתינוקות (למשל: אח אחד ינק והשני קיבל בקבוק). כמו במחקרים אחרים, החוקרים מצאו הבדל ביכולות והישגים אקדמיים (לא מבחני IQ) בין ילדים שינקו לבין אלו שלא, לטובת היונקים (מדגם של 8237 ילדים בטווח הגילאים 4-14). אבל הנה החלק המעניין- כאשר החוקרים השאירו במדגם רק אחים שקיבלו הזנה שונה כתינוקות (1773 ילדים), ההבדלים בין היונקים ללא-יונקים פחתו משמעותית ואיבדו את המובהקות הסטטיסטית שלהם.
