בפינה ”מפריכות“ עלתה השאלה מה הבסיס המדעי להמלצת ה-CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן) לפיה הימנעות משתיית אכלוהול בהנקה היא האופציה הבטוחה ביותר, אך צריכה מתונה של אלכוהול (עד כמשקה אחד ביום) לא נמצאה כמזיקה לתינוק.
הנה התשובה שלי:
אלו הממצאים העיקריים ממאמר סקירה משנת 2014 אשר סקר 41 מחקרים שעסקו בקשר בין הנקה ואלכוהול:
- בערך 50 אחוז מהנשים המניקות בעולם המערבי צורכות אלכוהול בצורה זו או אחרת.
- לאלכוהול יש השפעה מעכבת על אוקסיטוצין ולכן הוא מעכב את רפלקס זרימת החלב (let down reflex)-רפלקס שמופעל בתחילת כל יניקה על ידי התינוק (לפעמים גם באופן ספונטני) ומשחרר חלב מהצינוריות על ידי כיווץ שרירים בחזה. לעיכוב הזה יש אפקט עקיף בירידה זמנית בייצור החלב (מנגנון משוב שלילי).
- אלכוהול משפיע גם על פרולקטין, עוד הורמון שמעורב בהנקה, אבל ההשלכות של זה לא ברורות.
- ריכוז האלכוהול בחלב אם דומה לזה שבדם האם.
- ריכוז האלכוהול בדם של היונק הוא בערך: ריכוז האלכוהול בדם של האם * משקל התינוק/משקל האם * 0.06. גם אם האמא שותה בטירוף שלה, כמות האלכוהול בדם של התינוק לא מגיעה לרמה מסוכנת קלינית אקוטית (השפעות טווח קצר הכוונה).
- ניובורנס מפרקים אלכוהול בקצב נמוך פי שניים מזה של מבוגרים.
- דווחו השפעות התנהגותיות מיידיות על תינוקות ששתו חלב אם המכיל אלכוהול, אבל יש עדויות לכאן ולשם.
- השלכות ארוכות טווח לגבי ילדים לאמהות מכורות לאלכוהול עדיין לא ברורות.
- אין עדויות משכנעות לכך ששתיית אלכוהול מפעם לפעם בתקופת ההנקה גורמת נזק לילד.
כותב המאמר טוען שאין עדויות מספקות שתומכות בהמלצות לנשים מיניקות להימנע מאלכוהול. ההמלצות הן בעיקרן “better safe than sorry”.
כמה הערות:
אין הרבה מחקרים בנושא ומסיבות אתיות אי אפשר לערוך מחקר מבוקר על השפעת אלכוהול בחלב אם על תינוקות. המדגם ברוב המחקרים הוא קטן יחסית, מה שמגביל את התוקף של הממצאים לאוכלוסייה הכללית. בהקשר של ילדים לאמהות מכורות לאלכוהול- קשה להפריד בין ההשפעה של האלכוהול לשאר ההשפעות של לגדול לאמא מכורה.
