האם המיקום הכרונולוגי של הילד בתוך המערך המשפחתי משפיע על מי שהוא יגדל להיות?
השאלה הזו מרתקת את הקהילה המדעית כבר למעלה ממאה שנים. הכל התחיל בשנת 1874 שבה מדען אנגלי בשם פרנסיס גלטון שם לב שרוב עמיתיו המדענים הם אחים בכורים. גלטון, הצעיר מבין 9 אחים, שיער שהטיפול הבלעדי שהילד הראשון זוכה לו תורם לפריחתו האינטלקטואלית. חצי מאה מאוחר יותר, רופא יהודי אוסטרי בשם אלפרד אדלר (כן, כן, אותו אחד משיטת אדלר) לקח את הרעיונות של גלטון כמה צעדים קדימה וטען שהמיקום המשפחתי לא רק משפיע על האינטלקט אלא גם מעצב את אישיותו של האדם (למשל: בכורים נוטים להיות מנהיגים מטבעם, מרצים ומאורגנים ואילו בני הזקונים נוטים להיות יצירתיים, תחרותיים ומרוכזים בעצמם).
ומה יש למדע להגיד על זה?
בשנת 1973 פורסם בכתב העת היוקרתי Science מחקר שטלטל את הקהילה המדעית. המחקר אשר כלל מדגם עצום בגודלו של כמעט 400,000 בחורים הולנדים בני 19 סיפק עדות חזקה לתצפיותיו של גלטון מהמאה הקודמת, כשמצא ירידה קבועה ברמת ה-IQ עם כל אח חדש שהצטרף למשפחה. “סדר הלידה” הפך לאחד הנושאים הכי “חמים” בעולם הפסיכולוגיה והשפעתו נחקרה מכל זווית אפשרית החל מאינטליגנציה ועד לנטייה מינית.
אבל בואו נתעכב רגע על אינטליגנציה…
מאז אותו מחקר רב-השפעה משנות ה-70, הקשר בין סדר הלידה לאינטליגנציה שוחזר פעם אחר פעם במחקרים רבים נוספים. עם זאת, חשוב לזכור שלא מדובר בהבדל של שמיים וארץ, אלא בכמה נקודות IQ בודדות. ובכל זאת, מה יכול להסביר את התופעה המשונה הזו? יש שחשבו כמו גלטון שהשנים הראשונות שבהן זוכה הבכור לתשומת לב בלעדית הן שמעניקות לו את היתרון, ועייפות החומר עם כל אח חדש שמצטרף למשפחה גורמת לירידה העקבית באינטליגנציה. אחרים טענו שהסיבה לכך היא בכלל ביולוגית: הנוגדנים שמייצר גופה של האם בעקבות ההיריון (בכל זאת גוף זר חי בתוכה 9 חודשים) מצטברים מהיריון להיריון וייתכן שפוגעים בהתפתחות מוחו של העובר*.
