כותבת אורחת: ד”ר יערה אנדולט-שפירא, חוקרת התפתחות חברתית ושפתית בתינוקות.
קודם כל, בואו נכיר
היי לכן, אני ד”ר יערה אנדולט-שפירא ,חוקרת התפתחות חברתית ושפתית בתינוקות ואמא לשני ילדים (שהם כבר לא כל כך תינוקות) והיום אני רוצה לספר לכן על המחקר שלי.
את המסע של בעולם המחקר בכלל התחלתי עם השאלה כיצד ריחות גוף משפיעים על אינטראקציות חברתיות בבני אדם בוגרים. הממצאים בבני אדם בוגרים היו ממש מרתקים בעיני והייתי סקרנית לחקור את ההשפעה של ריח גוף כבר בשלבי ההתפתחות המאוד ראשונים. כך, במסגרת הפוסט-דוקטורט, התחלתי לחקור את ההשפעה של ריח הגוף של אמא על התפתחות המוח החברתי של תינוקות ועל אינטראקציות חברתיות ממש בראשית החיים (על זה אוכל לספר לכן בפעם אחרת). ומפה לשם, התגלגלתי לחקור התפתחות בתינוקות. לפני שנתיים וחצי עברתי עם משפחתי לארצות הברית וכיום אני חוקרת באוניברסיטת וושינגטון כיצד אינטראקציה בין הורים ותינוקות כבר בגיל 3 חודשים משפיעה על המשך ההתפתחות ורכישת השפה של הפעוט. וזה בדיוק מה שאנחנו הולכות לדבר עליו היום.
אז… איך אינטראקציה בין ההורה לילד יכולה לתמוך ברכישת שפה?
מחקרים מהעבר זיהו מספר מאפיינים באינטראקציה בין הורה וילד שתומכים בלמידת השפה, החשובים שבהם הם רגישות הורית ודיבור הורי.
רגישות הורית
רגישות משמעה להגיב לרצונות ולאיתותים של התינוק ולהתאים את התגובות בהתאם לתגובות שלו. דמיינו את הסיטואציה הבאה: אמא שרה שיר לתינוק, שיר שהאמא בטוחה שהוא נעים ולרוב אפילו מרגיע את התינוק, אבל הפעם התינוק מגיב בבכי. מה האמא תעשה ברגע הזה? האם היא תדבוק בשיר ותמשיך לשיר אותו ואף תגביר את הקול? או שהיא תפסיק לשיר ותנסה להתאים את התגובה שלה לפי הצרכים של התינוק ברגע הזה? תגובה רגישה במקרה הזה תהיה להפסיק לשיר ולנסות להתאים את התגובות לצרכים ולרצונות של התינוק, למשל לשנות את טון הדיבור, ללטף את התינוק או פשוט לתת לו רגע מרחב ושקט אם הוא זקוק למנוחה.
מחקרים קודמים הראו שהרגישות של ההורה לתינוק במהלך משחק חופשי תומכת בהתפתחות התינוק. בנוסף, בניסוי שערכתי בישראל, שבו מדדנו גלי מוח מאם ותינוק בזמן משחק חופשי ביניהם, מצאנו שככל שהאמא הראתה התנהגות יותר רגישה כלפי התינוק, כך הסנכרון המוחי בין האם והתינוק בזמן אמת היה גבוה יותר, בין היתר באזורים במוח שקשורים להתפתחות שפה.
דיבור אמהי/הורי
מאפיין משמעותי נוסף באינטראקציה בין הורה ותינוק שנמצא תומך בהתפתחות שפה הוא דיבור אמהי (infant-directed speech). מדובר בסגנון דיבור שבו משתמשים בצליל גבוה, בקצב דיבור איטי יותר, ואינטונציה מוגזמת, בהשוואה לדיבור רגיל עם אדם בוגר. זהו סגנון דיבור שחוצה תרבויות ושפות ובאופן טבעי, כמעט מבלי לשים לב, כולנו משתמשים בו כשאנחנו מתקשרים עם תינוקות. מעבר לזה, מספר מחקרים מצאו חשיבות בכך שהאינטראקציה מול התינוק תהיה אחד על אחד. כלומר, שלא יהיו עוד הפרעות או דיבורים ברקע ושההורה יהיה קשוב רק לתינוק והתינוק באותם רגעים יהיה קשוב רק להורה.
אבל כל המחקרים שתיארתי עד עכשיו כללו תינוקות בני חצי שנה ומעלה ואותי עניין לבדוק האם לאינטראקציה בין ההורה לתינוק יש השפעה עוד קודם, בחודשים הראשונים לחיים.
