פוסט רביעי בסדרה על הפרעת קשב וריכוז: אבחון
הצצה אל הקליניקה (סיפור אמיתי):
הוא נכנס לחדר האבחון, בהתחלה נצמד לאמא וטמן את הראש שלו בחיקה. אחרי דקות ספורות, שבהן הוא בחן את כולנו והציץ בחשאי, לאט לאט הוא נפרד ממנה וחיוך שובב נפרש על שפתיו. חלפו שניות בודדות, הוא התחיל להסתובב בחדר, בדק את כל הצעצועים, ניסה לטפס על מיטת הרופא ולקפוץ הישר לטרמפולינה שהייתה בחדר, יצר מסלול נינג’ה מהכיסאות שבחדר ושפך את כל קופסת הטושים. אבחון הפרעת קשב- הנה התחלנו!
מי מוסמך לאבחן הפרעת קשב?
משרד הבריאות הגדיר שני גורמים: רופאים– כולל רופאים מומחים בהתפתחות הילד, נוירולוגית ילדים/ מבוגרים, פסיכיאטריה של ילדים ונוער/ מבוגרים, רופאים התפתחותיים ורופאי ילדים/ משפחה מומחים שעברו הכשרה מוכרת המועברת ע”י משרד הבריאות ורכשו ניסיון בתחום הפרעת הקשב. האחרונים יכולים לאבחן ילדים מגיל 6 שנים ומעלה בלבד. בנוסף, גם פסיכולוגים מומחים, אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב, יכולים לאבחן הפרעת קשב. לאחר האבחון, הם יפנו לפי הצורך, לבירור תחלואה נלוות ולהשלמת בירור הצורך בטיפול תרופתי.
מה כולל האבחון?
כפי שראינו בפרקים הקודמים בסדרה, הבסיס הנוירו-ביולוגי לאבחנה הולך ומתבסס, יחד עם זאת לא קיימת בדיקת דם או הדמיה של המוח בעזרתה ניתן לקבוע האם הילד מתמודד עם הפרעת קשב או לא. לצורך אבחון הפרעת קשב נדרש תהליך הערכה.
אם כך, מה כולל תהליך אבחון מלא?
“חבילת הבסיס”: מה שמשרד הבריאות מחייב, כלומר:
- הערכה קלינית שכוללת איסוף מידע על ההיסטוריה של הילד ומשפחתו, כמו למשל הרקע המיילדותי וההתפתחותי, אבחנות שניתנו לבני משפחה, גורמי תמיכה או סטרס ועוד.
- הערכה על פי הקריטריונים של מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM-5 (זוכרות?). המאבחן יראיין את ההורה ואת הילד וישען גם על שאלוני אבחון להורים ולאנשי חינוך (כמו שאלון Conners, למשל).
- הערכה של הפרעות אפשריות אחרות (אבחנה מבדלת). המאבחן בודק האם יש איזה שהן אבחנות דומות להפרעת קשב וריכוז, כאלו שחולקות סימנים דומים ואולי יכולות להוות הסבר טוב יותר להתנהגות של הילד. למשל, הפרעות שונות בראייה או בשמיעה.
- בדיקה קלינית מפורטת, כולל בדיקה נוירולוגית והערכה רגשית-התנהגותית. הערה: במידה והילד אובחן ע”י פסיכולוג, יש להשלים בדיקה זו ע”י רופא או פסיכיאטר הרשאי לאבחן הפרעת קשב וריכוז.
ומה “בחבילה המורחבת”? כלי אבחון נוספים. במידת הצורך, ימליץ המאבחן על הרחבת ההערכה: מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו (TOVA או MOXO), כלי הערכה רגשיים וקוגניטיביים, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה. בנוסף, במקרים מורכבים בהם הילד מתמודד עם קשיים נוספים פרט להפרעת הקשב, יש צורך בהרחבת הבירור על ידי אנשי מקצועות הבריאות- מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים וכו’.
עפ”י הנחיות משרד הבריאות, על האבחון להימשך פרק זמן סביר, לפחות 45-60 דקות.
