“כמה זמן ביום בת ה-4 שלי יכולה לצפות בטלוויזיה?”
“האם אני עושה נזק כשאני נותן לבן שלי לשחק בטלפון בזמן שאני מכין ארוחת ערב?”
“כל הסדרות שהילדה שלי רואה הן באנגלית, היא תצליח ללמוד מהן אנגלית, נכון?”
כמה קל זה היה אם מישהו היה יכול פשוט להציץ בטבלה ולתת לנו תשובות חד משמעיות. לצערנו, אין מישהו כזה. גם לא המדע. לפני שצללנו אל תוך ים המחקרים במהלך חודש המסכים, בחנו יחד את האתגרים שניצבים בפני מדע המסכים.
מדוע למדע כל כך קשה למצוא עבורנו תשובות?
מי אתה “זמן מסך”?
איך בכלל מגדירים את המושג “זמן מסך”? האם הוא כולל את כל המסכים באשר הם? רק טלוויזיה? רק סמארטפונים וטאבלטים? הרי לא סביר שצפייה בפרק של בוב הבנאי, שיחת וידיאו עם סבתא ומשחק יריות בפלייסטיישן משפיעים על הילדים באותה מידה. והטכנולוגיה משתנה כל כך מהר, כך ש”זמן מסך” של היום הוא לא אותו “זמן מסך” של 5 שנים אחורה- המחקרים פשוט לא עומדים בקצב.
איך סופרים “זמן מסך”?
קחי 10 שניות לענות על השאלה הבאה:
כמה שעות ביום רגיל את צופה בטלוויזיה, משתמשת במחשב או נמצאת בסמארטפון?
*10 שניות*
קשה הא? רוב המחקרים על מסכים מתבססים על שאלונים אישיים, בדרך כלל עם שאלה אחת: “כמה זמן הילד שלך מבלה בצפייה במסכים במהלך היום?”. אם אתן מתקשות בהערכת “זמן מסך” של עצמכן או של הילדים שלכן, אין סיבה שהמשתתפים במחקר יהיו טובים מכן. מה שעלול לסבך עוד יותר את העניינים הוא הצורך של ההורים לרצות את החוקרים- לא בטוח שכל אמא תרצה לספר שבן ה-3 שלה צופה בטלוויזיה כ-5 שעות ביום, או שהילדה שלה בת ה-4 משחקת במשחקי וידיאו אלימים.
