אבא הורמונלי: על הביולוגיה של האבהות

הריון ולידה· דינמיקה משפחתית

בפרק הזה אנחנו הולכות לדבר סוף סוף על אבות ועל מה שעובר על הגוף שלהם עם המעבר לאבהות. נגלה איך ההורמונים של גברים משתנים כשהם הופכים לאבות ואיך השינויים האלה קשורים למעורבות שלהם בגידול הילדים. כפי שתראו, לא רק אמהות זכו במנגנון ביולוגי built-in שעוזר להן להתמודד עם 20 שנים (במקרה הטוב) של הורות אינטנסיבית- גם אבות קיבלו כזה :)

תמלול

ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של מאמאדע- הורות מבוססת-מדע. אני מור הרפז ובפודקאסט הזה תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות הילדים. היום אנחנו הולכות לדבר סוף סוף על אבא. אני כבר מלא זמן רוצה להקליט פרק על אבות, אבל מודה שנרתעתי כי באמת יש כל כך הרבה מה להגיד, ומאיפה מתחילים? אז חשבתי שדווקא פיילוט הפרקים הקצרים שאני מנסה כרגע בפודקאסט יכול להיות הזדמנות טובה להתחיל. אז בחרתי לנו להיום נושא מרתק במיוחד- הורמונים של אבות, כן כן. עד סוף הפרק תגלו איך ההורמונים של גברים משתנים כשהם הופכים לאבות ואיך השינויים האלה קשורים למעורבות של אבות בגידול הילדים. יאללה, נתחיל!

 

בדרך כלל כשמדברים על הורמונים ישר חושבים על נשים. כמה פעמים שמעתן שאומרים על אישה שהיא הורמונלית או שהיא מעידה על זה בעצמה? וכמה פעמים שמעתן גבר שאומר שהוא הורמונלי או שאומרים את זה עליו? לא הרבה, נכון? תראו זה לא חסר היגיון- בסופו של דבר התהליכים שמאפשרים לנו, כנשים, להביא ילדים לעולם הם די דרמטיים. ביוץ, היריון, לידה, הנקה. תהליכים שמתוזמרים היטב על ידי ההורמונים שלנו. מחקרים מלמדים אותנו שההורמונים האלה מאתחלים את המערכת האמהית שלנו ובונים את התשתית הביולוגית לקראת האמהות.

 

אבל רגע מה עם אבא? תחשבו על זה רגע, בני אדם הם המין היחיד עלי אדמות שמקדיש 20 שנים מהחיים שלו לגידול ילדים, אם לא יותר. ובניגוד לקרובי המשפחה שלנו, קופי האדם – השימפנזות, הגורילות והאורנג אוטן – אבא אנושי ממוצע הרבה יותר מעורב בגידול הילדים שלו. אז אם האבולוציה סידרה לנשים מנגנון ביולוגי built-in כדי לעזור לה להתמודד עם 20 שנים של הורות אינטנסיבית, יש מצב שהיא דאגה לסדר כזה מנגנון גם לאבות? 

 

בואו נגלה. אני רוצה לספר לכן על סדרת מחקרים סופר מעניינת. במחקרים האלו עקבו אחרי גברים פיליפינים מגיל אפס ועד הבגרות, מה שאפשר לחוקרים הזדמנות יוצאת דופן לראות מה קורה לרמות הטסטוסטרון של אותם גברים במעבר מרווקות לאבהות. במחקר הזה מדדו את רמות הטסטוסטרון של 624 גברים, בבוקר ובערב לפני השינה, כשהם היו רווקים בני 21 ושוב 4.5 שנים מאוחר יותר. חשוב לציין שבפיליפינים מתחתנים ומביאים ילדים מוקדם, כך שסביר לצפות שגבר פיליפיני בן 25 יהיה כבר אבא. 

 

הדבר המעניין הראשון שהחוקרים מצאו הוא שגברים שהיו להם רמות הטסטוסטרון הכי גבוהות ברווקות, כפי שנמדדו בגיל 21, היו אלו שהצליחו יותר בזוגיות. כלומר ככל שרמות הטסטוסטרון בגיל 21 היו גבוהות יותר, כך הסיכוי של אותם גברים להתחתן ולהפוך לאבות כעבור 4.5 שנים היה גבוה יותר. 

 

הדבר המעניין השני הוא שדווקא בנקודה שבה אותם גברים עם רמות טסטוסטרון גבוהות הפכו לאבות, הם הראו את הירידה הכי חדה ברמות הטסטוסטרון. אני חוזרת כדי שתעבדו את זה רגע- גברים עם רמות הטסטוסטרון הכי גבוהות ברווקות הראו את הצניחה הכי חדה של טסטוסטרון במעבר לאבהות. השינוי הכי דרמטי היה בחודש הראשון לאבהות- אז נצפתה ירידה דרסטית ברמות הטסטוסטרון, אבל בהמשך, ככל שהילד גדל, הירידה התמתנה. אגב, זה לא ייחודי רק לאבות בפעם הראשונה- אותו דפוס הורמונלי נצפה גם אצל אבות שנולד להם ילד שני.

 

אז ראינו שהגברים הכי מצליחים ברמה הזוגית מראים את רמות הטסטוסטרון הכי גבוהות ברווקות, ואז כשהם הופכים לאבות הם מראים את הירידה הכי חדה ברמות הטסטוסטרון. ומה הלאה?

רוצה להישאר מעודכנת במדעי ההורות?

כל המחקרים, ההרצאות והדיונים החכמים ארוזים יפה אצלך במייל

זה מוביל אותנו לדבר המעניין השלישי- החוקרים מצאו שככל שאבות בילו יותר זמן עם הילדים שלהם ככה רמות הטסטוסטרון שלהם היו יותר נמוכות. יותר זמן אבא, פחות טסטוסטרון. אצל אבות שישנו עם הילדים בלינה משותפת, מה שמאוד סטנדרטי בפיליפינים (ברמת ה-92% מגברים במדגם), נצפתה ירידה גדולה יותר ברמות הטסטוסטרון בשעות הערב, לפני השינה. לעומת אבות שישנו בחדר בנפרד מהילדים. כאילו הגוף של אבות שישנים בלינה משותפת עם הילדים “מכין” את עצמו לתפקיד דרך הורדת רמות הטסטוסטרון- זו כמובן פרשנות לממצאים, אנחנו לא יודעות באמת יודעות אם זו הפונקציה של ירידת הטסטוסטרון לפני השינה אבל זה הסבר סביר. ומה קורה לאורך זמן? אצל כל האבות, רמות הטסטוסטרון עולות עם הזמן כשהילד גדל- אבל ככל שהאבא מעורב יותר, כך רמות הטסטוסטרון שלו עולות פחות.

 

אז עד עכשיו דיברנו על טסטוסטרון שעולה ויורד- אבל מה זה בכלל אומר? 

מה המשמעות של ירידה ברמות הטסטוסטרון? למה שהיא תקרה עם המעבר לאבהות? למה שהיא תקרה בערב לפני השינה בלינה משותפת? ולמה אצל אבות יותר מעורבים רמות הטסטוסטרון עולות פחות גם כשהילדים גדלים?

 

אני מניחה שאתן כבר מנחשות או מנחשים לאן זה הולך, אבל הנה התשובה המדעית. מחקרים מראים שגברים עם רמות גבוהות של טסטוסטרון נוטים יותר לקחת סיכונים, הם גם תחרותיים יותר ופחות מחוייבים והיכולת שלהם לאמפתיה מוגבלת. אפשר לומר שזה לא בדיוק סט התכונות האידאלי לאב רגיש ומסור. כך שנראה שהירידה ברמות הטסטוסטרון ממקדת את סדרי העדיפויות של האבא הטרי בגידול הילדים. או במילים אחרות, מעבירה אותו ל”מצב אבא”. זו כמובן פרשנות לממצאים, אבל שוב, פרשנות סבירה.

 

חוץ מהמחקר הזה נערכו עוד עשרות מחקרים שבדקו את הקשר בין רמות הטסטוסטרון של גברים כרווקים, כבני זוג וכאבות. הייחוד של המחקר שסיפרתי עליו הוא המעקב לאורך זמן שממש מצליח לתפוס את השינוי ברמות הטסטוסטרון עם המעבר לאבהות. אבל ככה כדי לתת תמונה יותר רחבה, בשנת 2019 יצאה מטא-אנליזה שניתחה 66 מחקרי טסטוסטרון והממצאים עקביים עם הממצאים של מחקר הגברים הפיליפינים. 

  • רמות הטסטוסטרון של אבות נמוכות יותר בהשוואה לגברים בלי ילדים
  • ורמות הטסטוסטרון של אבות מעורבים נמוכות יותר בהשוואה לאבות פחות מעורבים. 

 

כן חשוב לציין שהפערים הם די קטנים, אבל הם כן עקביים וכן מראים מובהקות סטטיסטית- והחוקרים טוענים שיש להבדלים האלה, גם אם קטנים, משמעות פרקטית בחיים עצמם. ואם כבר זרקתי כאן ביקורת, אז כמובן יש גם מגבלות למחקרי טסטוסטרון- מדידה אחת של טסטוסטרון בחיים שלמים של אבא לא בהכרח משקפת את הרמות הממוצעות שלו, כי באופן כללי רמות הטסטוסטרון משתנות די במהירות. תחשבו למשל על מדידת טסטוסטרון בסוף שבוע שבו האבא נמצא כל היום עם הילדים לעומת מדידה ביום עבודה מלא. 

 

בכל מקרה זה בעיני ממש מגניב לקבל הצצה לתהליכים הביולוגים שמתרחשים מאחורי הקלעים אצל אבות. ואם הפרק הזה פתח לכן את התיאבון ותרצו לשמוע עוד על אבות או על הביולוגיה של ההורות תכתבו לי כאן למטה בתגובות לפרק או בפוסט הדיון בקבוצה. ובכלל אשמח לשמוע מה דעתכן על הקונספט של פרקים קצרים מדי פעם.

 

ועד כאן הפרק שלנו. לסיום יש לי בקשה אחרונה אליכן- אם תוכלו לדרג את הפודקאסט ב-5 כוכבים זה ממש ממש יעזור לי להגיע לכמה שיותר הורים שזקוקים לידע מקצועי ומבוסס מחקר. אשמח גם שתכתבו לי בתגובות לפרק מה חשבתן על הקונספט של פרקים קצרים. בתיאור הפרק צירפתי לכן קישור לדיון על הפרק,  קישור לתמלול של הפרק למי שמעדיפה לקרוא, רשימה מלאה של המקורות המחקריים וגם קישור לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע כדי שתוכלו להישאר מעודכנות במדעי ההורות.

 

תודה לאופק פרחי העורך של הפודקאסט.

אנחנו סיימנו להיום,ניפגש בפרק הבא

בטח יעניין אותך גם:

איך את מתמודדת רגשית עם רגעים מאתגרים בהורות? בואי לבדוק!

מה את עושה כשהילד או הילדה שלך מתנהגים לא כמו שהיית רוצה? השאלון הזה יעזור לך לזהות את האסטרטגיות שאת משתמשת בהן כדי לווסת את הרגשות שלך. 

למה הם לא מקשיבים לך?​

סדרת הרצאות מבוססת-מחקר שתעזור לך להבין מה עומד מאחורי הצבת גבולות אפקטיביים ולמה ילדים זקוקים כדי להקשיב לך באמת.

ועכשיו במחיר השקה עד ה-10.7:

במקום 195 ₪
קוד קופון: מוקדמת