בפרק הזה אנחנו הולכות לברר אחת ולתמיד- האם ילד שני הוא באמת יותר נוח? הרי כולם אומרים לנו את זה, אבל זה שכולם אומרים את זה לא הופך את זה לנכון. בפרק ניגש לשאלה הזו דרך משקפיים מחקריות- נקבל טעימה מעולם המחקר על טמפרמנט ונגלה מה מחקרים באמת אומרים על טמפרמנט והמיקום של הילד במשפחה. ולסיום, נבין למה אנחנו נוטות ליפול די בקלות למיני מיתוסים בעולם ההורות ובכלל. פרק קצר עם מוסר השכל לחיים :)
מאמר בעברית לקהל הרחב שסוקר את המחקר על טמפרמנט (נכתב על ידי חוקרת בתחום):
https://alaxon.co.il/article/%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95-%d7%9b%d7%9a/
מחקר הטמפרמנט המקורי של תומאס וצ’ס:
https://psycnet.apa.org/record/1978-03178-000
סקירה מ-2008 על הזרמים השונים במחקר על טמפרמנט:
https://psycnet.apa.org/record/2010-15691-003
סקירה על הרכיב הביולוגי-גנטי של טמפרמנט:
https://www.nature.com/articles/s41398-019-0621-4
המחקר האמריקאי שלא מצא קשר בין סדר לידה לטמפרמנט:
https://jhr.uwpress.org/content/early/2016/11/01/jhr.53.1.0816-8177
שני מחקרים שלא מצאו קשר בין סדר לידה לבין יציבות טמפרמנט לאורך זמן:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25865034/
https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC6344333/
מחקר גדול מ-2016 שלא מצא קשר בין סדר לידה ל-5 תכונות האישיות הגדולות:
https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.1506451112
ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של מאמאדע- הורות מבוססת-מדע. אני מור הרפז ובפודקאסט הזה תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות הילדים. היום אנחנו הולכות לברר אחת ולתמיד- האם ילד שני הוא באמת יותר נוח? הרי כולם אומרים לנו את זה- אבל זה שכולם אומרים את זה לא הופך את זה לנכון, נכון? בפרק הזה ניגש לשאלה הזו דרך משקפיים מחקריות, כמו תמיד. אבל בשונה מתמיד, הפרק הפעם יהיה קצר וממוקד. שזה כיוון חדש שאני רוצה לנסות בפודקאסט. הבטחתי קצר- אז קצר. בואו נתחיל!
הבן שלי נולד עם מה שנקרא, טמפרמנט נוח. חיובי, זורם, מסתגל, מחייך אל העולם. אבל אני חייבת להודות שאין דבר שיותר מעצבן אותי מהתגובה ששמעתי כבר מלא פעמים “נו ברור, הוא ילד שני, ככה זה ילד שני”. אני תמיד מתעקשת ועונה: “לא! הוא פשוט אייל”. זה לא שאני חושבת שזה שהוא נולד שני בתור לא משפיע עליו- ברור שכן! מן הסתם, אני לא משקיעה בו את אותה תשומת לב שיכולתי להשקיע כשהייתה לי רק ילדה אחת. והוא נולד אח, הוא לא מכיר את עצמו בלי אחותו. כך שאין ספק שיש השפעה סביבתית, אף אחד לא מכחיש את זה. אבל האם זה שהוא ילד שני זו הסיבה היחידה לסף התסכול הגבוה שלו, לחיוכים שהוא מפזר לכל עבר, לזה שהיה לו קל להישאר עם בייביסיטר מגיל כלום בהשוואה, למשל, לאחותו הגדולה? אני משערת שלא.
זה אמנם נהדר שיש לי השערות, אבל אני מניחה שאתן מאזינות לפרק לא כדי להסתפק רק בהשערות שלי. אז החלטתי לבדוק אחת ולתמיד מה יש למדע לומר בנושא: האם ילד שני הוא באמת יותר נוח?
מה זה אומר “ילד נוח”?
אבל כדי לעשות כמו שצריך אני קודם כל רוצה להגדיר השאלה בצורה יותר מדעית. מה זה אומר ילד נוח? המושג הזה מגיע מעולם המחקר על טמפרמנט. הנושא של טמפרמנט ראוי לפרק שלם, אבל אמרנו היום קצר וממוקד, לא? אז בקצרה, טמפרמנט מתאר הבדלים ביולוגים מוקדמים באישיות. הדפוס הראשוני שממנו יתפתחו בהמשך החיים האישיות הבוגרת, ההעדפות ודרכי ההתמודדות. אנחנו רואות הבדלים בטמפרמנט בין תינוקות כבר בגיל כלום, ומהבחינה הזו מדובר בנטיות מולדות. אבל כמו בכל דבר בעולם ההתפתחות, לטמפרמנט יש בסיס מולד חזק אבל הוא גם מושפע ומתעצב דרך אינטראקציות של הילד או הילדה שלנו עם הסביבה.
אז מאיפה מגיע המושג הזה “ילד נוח”? זה נחשב טמפרמנט? אחד המחקרים הכי קלאסיים בפסיכולוגיה התפתחותית הוא מחקר הטמפרמנט של תומס וצ’ס שהתחיל בשנות ה-50 של המאה הקודמת. במחקר הזה עקבו אחרי 133 תינוקות מגיל אפס ועד הבגרות שלהם. הם בעצם ניסו להבין למה תינוקות שונים מגיבים בצורה שונה לאותן סיטואציות בדיוק. נגיד אם יש עכשיו אמבולנס שעובר- תינוק אחד פשוט ימשיך לשחק, ואחר יתחיל לצרוח וירצה ידיים.
תומס וצ’ס בעצם ניסו לאפיין את הטמפרמנט של הילדים במחקר שלהם על בסיס מימדים שונים. אני לא אכנס לכולם, אבל אתן כאן שניים לדוגמא כדי שזה יהיה ברור. אז אחד המימדים, למשל, הוא התקרבות או הימנעות. מה הכוונה? ילדים כל הזמן נחשפים לגירויים חדשים- אם זה איש זר שמחייך אליהם באוטובוס, צעצוע חדש שהם קיבלו מסבתא, ילד שהם אף פעם לא פגשו, או מקום חדש. יש ילדים שמגיבים לגירוי חדש בהתקרבות- מגלים סקרנות, מחייכים, יוזמים, לוקחים חלק. ויש ילדים שנמנעים- מהססים, נרתעים, אולי בוכים אפילו. אז זה מימד ההתקרבות או הימנעות. מימד נוסף של טמפרמנט הוא התגובתיות הרגשית- מה עוצמת התגובה של הילד או הילדה לגירויים, בין אם הם חיוביים ובין אם שליליים. אני מקווה ששתי הדוגמאות האלה נותנות לכן כיוון, כי כרגע נסתפק בזה.
אם נחזור למחקר של תומס וצ’ס- הם ביקשו מההורים למלא שאלונים שמעריכים את המימדים השונים של הטמרפמנט, כמו הנטיה להתקרבות או הימנעות, או עוצמת התגובה לגירוי. על סמך הנתונים שני החוקרים זיהו 3 קבוצות: ילדים נוחים, ילדים קשים וילדים שמתחממים לאט.
מה זה אומר ילדים נוחים? ילדים שיש להם בדרך כלל מצב רוח טוב, שהם מגיבים בצורה חיובית לגירויים חדשים, מסתגלים יחסית בקלות לסיטואציות שונות ויש להם סדירות ביולוגית- הם נעשים רעבים בזמנים קבועים, מתעייפים בזמן קבועים, ועושים קקי ופיפי בזמנים קבועים. למה הם קראו להם ילדים נוחים? כי לטענתם, ואני מניחה שיש הרבה שיסכימו עם זה, אלו ילדים שקל יותר לגדל.
בהמשך, חוקרי טמפרמנט אחרים עידנו את ההגדרות האלו והיום כבר לא מדברים על טמפרמנט במונחים של קטגוריות- קל או קשה – אלא במונחים של סקאלות. איפה כל ילד נמצא, למשל, בסקאלה של תגובה לגירוי חדש, או בסקאלה של עוצמת התגובה, או בסקאלה של מצב רוח, בין שליליות לחיוביות.
אז זה ככה על קצה המזלג מה זה טמפרמנט, וספציפית מה זה אומר ילד נוח. השארתי לכן במקורות כתבה בעברית של חוקרת טמרפמנט למי שרוצה להרחיב עוד בנושא.
ועכשיו אנחנו מוכנות לחזור לשאלה המקורית שלנו: האם ילד שני הוא יותר נוח?
בניסוח מדעי השאלה תישמע ככה: האם הטמפרמנט של הילד מושפע מסדר הלידה- אם הילד נולד ראשון או שני? או ליתר דיוק, כי בסופו של דבר המחקרים האלה הם מתאמיים- האם ילדים שניים נוטים להיות עם טמפרמנט יותר “נוח”?
קודם כל, אני אגיד שאין הרבה מחקרים כאלה- למעשה מצאתי רק שלושה מחקרים שמדדו גם טמפרמנט וגם סדר לידה. אבל בתכלס רק אחד מהם באמת עונה באופן ישיר לשאלה שאנחנו שואלות כאן. המחקר הוא מחקר אמריקאי שעקב אחרי 4850 ילדים בארה”ב. ההורים שלהם התבקשו למלא שאלוני טמרפמנט מספר פעמים בין גיל 0 לגיל 6. אחר כך החוקרים בדקו האם יש קשר בין הטמפרמנט של אותם ילדים, כפי שנמדד דרך השאלונים, לבין סדר הלידה- אם הם ילדים ראשונים, או שניים או שלישיים וכו’ וכו’. ומה הם מצאו? או יותר נכון מה הם לא מצאו? אין קשר. לא מצאו שום קשר בין סדר לידה לטמפרמנט.
אם אתן זוכרות, בתחילת הפרק אמרתי שטמפרמנט הוא דפוס ראשוני שממנו בסופו של דבר מתפתחת האישיות שלנו. אז נניח שיש הבדלי טמפרמנט ברורים בין ילד ראשון לשני, כך שילד שני יותר “נוח”, אנחנו נצפה לראות הבדלים אישיותיים בין ילד ראשון לילד שני גם בבגרות, לא? אז גם זה נבדק. ואפילו במחקר גדול במיוחד שהשתתפו בו 20K אנשים מ-3 מדינות שונות- ארה”ב, בריטניה וגרמניה. במחקר הזה בדקו את הקשר בין סדר הלידה לבין 5 תכונות האישיות הגדולות- כמו מוחצנות, יציבות רגשיות ומצפוניות. ונחשו מה? לא נמצא שום קשר ביניהם. כך שגם זה מחזק את הממצאים מהילדות המוקדמת- שאין קשר בין סדר הלידה לטמפרמנט ובהמשך החיים אין קשר בין סדר הלידה לתכונות אישיות.
אז למה בכל זאת נדמה לנו שזה כל כך נכון?
זה מה שנקרא הטיית האישוש. הנטייה שלנו לשים לב ולחפש דברים שמחזקים את האמונות והדעות שלנו, ולהתעלם, לא לחפש או להמעיט בחשיבות של מה שמנוגד להן.
ככה עובדת הטיית האישוש:
שזה משהו ששווה לחשוב עליו הרבה מעבר לשאלה האם ילד שני הוא נוח יותר, למשל הויכוח הקלאסי שלי בגן שעשועים עם הורים בחינוך ביתי על מגדר. אבל זה כבר לפעם אחרת.
טוב אז הבטחתי פרק קצר ואני חושבת שעמדתי בהבטחתי.
לפחות בעיני המדע, ילד שני הוא לא באמת יותר נוח. הוא יכול להיות עם טמפרמנט רגוע או טמפרמנט סוער, בדיוק כמו ילד ראשון או ילד שלישי. זה לא אומר שהסביבה לא משפיעה, אבל לא בצורה גורפת ככה שאפשר להגיד משהו כוללני על ילדים שניים. אז הנה לכן תשובה טובה לפעם הבאה שיזרקו לעברכן “נו, ככה זה ילד שני”. הטיית האישוש.
עד כאן להפעם. רק לסיום יש לי בקשה אחרונה אליכן- אם תוכלו לדרג את הפודקאסט ב-5 כוכבים זה ממש ממש יעזור לי להגיע לכמה שיותר הורים שזקוקים לידע מקצועי ומבוסס מחקר. אשמח גם שתכתבו לי בתגובות לפרק מה חשבתן על הקונספט של פרקים קצרים. בתיאור הפרק צירפתי לכן קישור לדיון על הפרק, קישור לתמלול של הפרק למי שמעדיפה לקרוא, רשימה מלאה של המקורות המחקריים וגם קישור לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע כדי שתוכלו להישאר מעודכנות במדעי ההורות.
תודה לאופק פרחי העורך של הפודקאסט.
אנחנו סיימנו להיום,ניפגש בפרק הבא
איך את מתמודדת רגשית עם רגעים מאתגרים בהורות? בואי לבדוק!
מה את עושה כשהילד או הילדה שלך מתנהגים לא כמו שהיית רוצה? השאלון הזה יעזור לך לזהות את האסטרטגיות שאת משתמשת בהן כדי לווסת את הרגשות שלך.
סדרת הרצאות מבוססת-מחקר שתעזור לך להבין מה עומד מאחורי הצבת גבולות אפקטיביים ולמה ילדים זקוקים כדי להקשיב לך באמת.
ועכשיו במחיר השקה עד ה-10.7:
