הורות קשובה: מיינדפולנס  בהורות

זוכרות את ג’ון קבט זין מהפרק הקודם, זה שהביא את המיינדפולנס למערב? אז הוא גם זה שהביא את המיינדפולנס להורות. הוא קרא לזה הורות קשובה, או באנגלית mindful parenting. זוכרות גם את ההגדרה של מיינדפולנס? הבאת תשומת לב באופן מכוון ולא שיפוטי לרגע הזה? אז ההגדרה של הורות קשובה היא די דומה- הבאת מודעות ותשומת לב באופן מכוון, לא שיפוטי ולא תגובתי לילד ברגע הזה. יש כמה מודלים של הורות קשובה, והיום בחרתי לספר לכן על המודל הכי נפוץ מביניהם. פיתחה אותו חוקרת בשם לריסה דאנקן. לפי המודל, הורות קשובה כוללת 5 רכיבים:

 

1. הקשבה בתשומת לב מלאה לילד– ככל שנהיה קשובות יותר לילדים שלנו כך נוכל לקלוט בצורה מדויקת יותר את מה שהם מנסים לתקשר לנו. ולא מדובר כאן רק במילים שהילד אומר, אלא גם בטון הדיבור, בהבעות הפנים ובשפת הגוף.
2. קבלה לא שיפוטית של עצמי ושל הילד שלי– קבלה כזאת מאפשרת לנו לוותר על ציפיות לא מציאותיות, לגבש כללים וגבולות שבאמת תואמים לילד ולנו ולא לאיזה אידיאל לא מושג. יש כאן גם קבלה של החוויה ההורית, אתגרים וטעויות הם הרי חלק בלתי נפרד מהדיל. הקבלה הזו מאפשרת לנו לא להיכנס לדפוסי חשיבה אוטומטים של מה צריך ומה אמור- אלא לקבל ולעבוד עם מה שיש.
3. מודעות רגשית לעצמי ולילד– ברגע שאנחנו מזהות את הרגשות של הילדים שלנו אנחנו יכולות להגיב באופן יותר מותאם ופחות על אוטומט. אם הבת שלי צורחת עלי “מטומטמת”- אני יכולה להתייחס רק לעצם האמירה ולהתחרפן בצעקות בעצמי (סיפור אמיתי, אגב). אבל אני יכולה גם להיות במודעות לזה שהבת שלי בתקופה קשוחה של פחדים וגם במודעות לעצמי- לא ללכת למקומות של “אם הבת שלי מדברת אלי ככה, נכשלתי באמהות שלי”. ואז, מתוך המודעות הרגשית הזו, אני יכולה להגיב בצורה יותר מודעת ופחות על אוטומט. זה לא אומר שאני אקבל כל התנהגות, ממש לא, אלא שאני אגיב מתוך עמדה שמודעת גם לעולם הרגשי שלה וגם לשלי.
4. ויסות עצמי ביחסים עם הילד– הכוונה כאן היא ליכולת לווסת את הרגשות שלנו, להיות בשליטה עצמית ופחות להגיב על אוטומט כשהילדים שלנו לוחצים לנו על כל הכפתורים. היכולת לשלוט ולווסת את התגובות הרגשיות שלנו, מאפשרת לנו לבחור אסטרטגיית התמודדות יותר מיטיבה ואדפטיבית לסיטואציה.
5. חמלה לעצמי ולילד– להיות יותר סלחניות אל מול מאמצי ההורות שלנו, פחות להאשים, לשפוט ולקטול את עצמנו. וגם חמלה לילד- לראות אותו בעיניים טובות גם כשיוצא לו עקום.

 

אז בקצרה: הורות קשובה הוא תהליך הורי שבו הורים עושים הכי טוב שהם יכולים כדי להיות בקשב, במודעות, בקבלה לא שיפוטית וחמלה ובויסות עצמי- גם כלפי עצמם, גם כלפי הילד וגם כלפי האינטראקציה ביניהם. 

 

יש כאן בעצם שני תהליכים:

1. תהליך תוך-אישי של ההורה מול עצמו- מודעת לעצמו וחמלה לעצמו
2. ותהליך בין-אישי של ההורה מול הילד ומול האינטראקציה ביניהם

לפי המודל, הורות קשובה מובילה להורות מיטיבה יותר, ליחסים טובים יותר במשפחה ול-well-being הורי גבוה ביותר. וכל אלו מובילים לתוצאות התפתחותיות טובות יותר אצל הילד. 

 

האם המודל הזה עומד גם במבחן המציאות? בואו נגלה

כמו במחקרי מיינדפולנס אחרים- גם בהקשר של הורות קשובה יש לנו שני סוגים של מחקרים:

1. משפחה אחת היא מחקרים מתאמיים שבודקים מה מאפיין הורים שמקבלים ציונים גבוהים (או נמוכים) בהורות קשובה. הורות קשובה נמדדת דרך שאלונים שההורים ממלאים, או הילדים שלהם (אם הם גדולים מספיק) ויש גם מחקרים שמשתמשים בתצפיות- כלומר צופים בהורה באינטראקציה עם הילד ומעריכים עד כמה הוא mindful בהורות. במחקרים כאלה החוקרים בודקים את הקשר בין הציונים של ההורים בהורות קשובה (mindful parenting) לבין כל מיני מדדים כמו איכות ההורות, איכות היחסים בין ההורה לילד, התפתחות הילד ועוד.
2. משפחה שנייה של מחקרים היא מחקרי התערבות- חוקרים פיתחו תוכנית מבוססת-מיינדפולנס ממוקדות להורים ובמחקרים בודקים את ההשפעות של תוכניות כאלו על כל מיני מדדים. תכניות כאלה נמשכות לרוב 6-8 שבועות עם פגישה שבועית של שעה וחצי.

 

ומה אנחנו יכולות ללמוד ממחקרים כאלה? אפשר לחלק את הממצאים לשלוש: השפעה על ההורים, השפעה על ההורות ויחסי הורה-ילד והשפעה על התפתחות הילד. הממצאים שאציג מבוססים על כמה מטא-אנליזות שיצאו בשנים האחרונות. כדי לא להסתבך עם ניסוח מסורבל, אני אקרא להורים שקיבלו ציונים גבוהים בהורות קשובה הורים קשובים- בין אם בעקבות השתתפות בתוכנית הורות קשובה, או פשוט סתם ככה. 

1. השפעות על ההורים– הורים קשובים יותר מראים פחות תסמיני דיכאון וחרדה ומדווחים על פחות סטרס הורי וסטרס בכלל. כלומר המצב הנפשי שלהם טוב יותר. הורים קשובה גם פחות עסוקים בביקורת עצמית, ברומינציות (מה שנקרא בשפת העם, אכילת סרטים) ויש להם חמלה-עצמית גבוהה יותר. בנוסף, הם יותר אופטימיים ויש להם יחסים חברתיים טובים יותר.
2. השפעות על ההורות- הורים קשובים יותר נוטים לתת חום, תמיכה ואוטונומיה לילדים וגם להיות יותר עקביים וחיוביים- התנהגות שנכנסות תחת המטריה של סגנונות הורות חיוביים. הורים קשובים פחות נוטים יותר לאמץ סגנונות הורות שליליים- כמו הורות מתירנית, שליטה פסיכולוגית, שליטה פיזית וכו’. בנוסף, הורים שהשתתפו בתוכניות של הורות קשובה מראים שיפור ביחסי הורה-ילד ואינטראקציות הורה-ילד חיוביות יותר. כל זה מסתדר עם ההשערה שהורות קשובה מקושרת לשיפור בויסות רגשי ובתפקודים ניהוליים- כל מה שעוזר לנו לא לפעול על אוטומט ולהגיב (אם בכלל) ממקום יותר מודע ומווסת.
3. השפעות על התפתחות הילד– כאן הממצאים לא עקביים. חלק מהמחקרים מראים יתרונות- למשל, ילדים להורים שהשתתפו בתוכניות הורות קשובה הראו ירידה בתוקפנות, בתגובתיות הרגשית שלהם ופחות בעיות התנהגות. אבל מחקרים אחרים לא מצאו אפקטים מובהקים. לכן אי אפשר לומר בוודאות שהורות קשובה משפיעה לטובה על התפתחות הילד, לפחות מהמחקרים שקיימים היום.

 

ושכחתי לומר שהורים שהשתתפו בתוכניות של הורות קשובה, גם הראו עלייה במדד הקשיבות ההורית שלהם- כך שלפני כל ההשפעות האחרות, אנחנו יכולות להגיד שהתוכניות האלה כן מקיימות את המטרה המרכזית שלהם- לטפח הורות קשובה. 

הערה חשובה- במטא-אנליזה שיצאה לא מזמן נמצא שההורים שמראים שיפור במדד ההורות הקשובה הם הורים לילדים עם התפתחות תקינה. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים לא הראו שיפור בהורות קשובה, מה שאולי אומר שצריך לעשות התאמות בתכנית כדי להתאים אותה לצרכים ולדרישות של הורות כזו. ולמי שלא יודעת, בכספת ההרצאות של מועדון מאמאדע+ תוכלו למצוא סדנת הורות קשובה, מיינדפולנס בהורות, שהעבירה בזמנו פרופסור נורית ירמיה. 

אגב, לאבות שמקשיבים לי עכשיו- נמצא שתוכניות הורות קשובה משפיעות יותר על אבות מאשר על אמהות. מחקרי עבר הראו שבאופן כללי אמהות מקבלות ציונים גבוהים יותר בהורות קשובה, כך שיכול להיות שאבות מושפעים יותר בגלל שנקודת הפתיחה שלהם הייתה נמוכה יותר בהשוואה לאמהות. אבל יש ממש מעט מחקרים כדי לקבוע בוודאות.

כמו במחקרים הכלליים יותר על מיינדפולנס, גם למחקרים על מיינדפולנס בהורות יש מגבלות, אפילו יותר כי יש הרבה פחות מחקרים על מיינדפולנס בהורות בהשוואה לעשרות אלפי המחקרים על מיינדפולנס כללי. אז מה המגבלות? הורות קשובה נמדדת בדרכים שונות, אין מחקרי אורך שעוקבים אחרי השינויים לאורך זמן כך שאנחנו לא יודעות בוודאות עד כמה ההשפעות ארוכות טווח. בנוסף, אין ניטור של תרגולי הבית- מה הורים באמת מתרגלים מחוץ למפגשים בתוכנית, האם מספיק רק להיות נוכחת במפגשי התוכנית? האם יעיל יותר לתרגל כל יום? פעם בשבוע? בקיצור, איך היישום שלי בבית משפיע על התוצאות. בנוהל, המדגמים לרוב קטנים ומערביים- תוכנית התערבות שנמשכת 6-8 שבועות זה עסק יקר ומורכב וקשה, יקר ומסובך לעשות מחקר עם מדגמים גדולים. חוצמזה, יש מחקרים על הורות קשובה שאין בהם אפילו קבוצת ביקורת להשוואה. אנחנו יודעות מה השתנה אצל הורים לפני ואחרי שהשתתפו בתוכנית הורות קשובה, אבל לא יודעת עד כמה זה שונה משינויים שקורים בתוכניות הורות אחרות, למשל. בקיצור, אנחנו צריכות מחקרים גדולים ואיכותיים יותר כדי להבין האם וכיצד המיינדפולנס מוסיף ערך ממשי מעבר להדרכת הורים רגילה.

 

האם תרגול מיינדפולנס באופן כללי משפיע על ההורות?

יש עוד שאלה שחשוב לשאול- סבבה אפשר ללמוד ולתרגל הורות קשובה ולראות השפעות חיוביות, אבל מה אם אני מתרגלת מיינדפולנס לאו דווקא בהקשרי ההורות? בהינתן כל היתרונות של מיינדפולנס – פחות סטרס, יותר ויסות רגשי, פחות ביקורת עצמית – למה שזה לא יביא גם להשפעה חיובית על ההורות?

יש מטא-אנליזה מ-2011 שניתחה 30 מחקרים מתאמיים, לא מחקרי התערבות. הם מצאו קשר חיובי בין מיינדפולנס לבין הורות קשובה- כלומר הורים שקיבלו ציונים גבוהים יותר במדדים של מיינדפולנס, קיבלו ציונים גבוהים יותר במדדים של הורות קשובה. נראה שהורים עם מיינדפולנס גבוה  נוטים להשתמש במיומנויות המיינדפולנס שלהם בהורות. כך שגם אם לא למדת הורות קשובה באופן מפורש, אם את מתרגלת מיינדפולנס סיכוי גבוה יותר שאת גם אמא קשובה יותר באופן טבעי. 

במטא-אנליזה נמצא גם שהורים עם רמות מיינדפולנס גבוהות מראים יותר התנהגויות של הורות חיובית, כמו הפגנת חום, תמיכה, סמכותיות וכו’, ופחות התנהגויות של הורות שלילית, כמו עוינות, כפיה, מתירנות, הגנת-יתר ושליטה פיזית. אבל חשוב לציין שהאפקטים היו די קטנים.

בעיני אלו ממצאים משמעותיים- כי תוכניות מיינדפולנס כלליות נגישות יותר מתוכניות מיינדפולנס ספציפיות להורים, כך שרק דרך שיפור המיינדפולנס שלי אני יכולה להוביל להשפעות חיוביות על ההורות שלי.

מזכירה שמדובר כאן במחקרים מתאמיים- יש קשר בין להיות mindful לבין הורות חיובית יותר, אבל זה לא אומר שעצם זה שאני mindful, אז זה יגרום להורות שלי להיות חיובית יותר. בנוסף, אלו לא מחקרי אורך- כלומר הם בדקו קשר בין מיינדפולנס להורות בנקודת זמן אחת בחיים ולא לאורך זמן. וחוצמזה שרוב המדדים מתבססים על הדיווחים של ההורים, מה שמועד להטיות מן הסתם.

 

ועכשיו, אני חושבת שהגיע הזמן לסכם

בפרק הקודם למדנו מה זה מיינדפולנס, איך חוקרים אותו ומה היתרונות שלו לכמעט כל תחום בחיים. בפרק הזה התמקדנו במיינדפולנס בהורות. פתחנו את הפרק בויסות רגשי, שזו בעצם היכולת שלנו לשנות את עוצמת התגובה שלנו לגירוי רגשי וכמה זמן היא נמשכת. דיברנו על ארבעת השלבים שבהם נוצר רגש: מצב מעורר רגש, הפניית הקשב לגירוי מעורר הרגש, פרשנות של המצב ולבסוף תגובה רגשית והתנהגותית. ראינו גם שאפשר להתערב בכל אחד מהשלבים האלה כדי לווסת את הרגש ודיברנו על איך מיינדפולנס יכול לעזור. אז איך הוא יכול לעזור? לפי אחד המודלים, מיינדפולנס עוזר בשתי דרכים. דרך ניטור וקבלה. ניטור הוא עצם הפניית הקשב מהתוכן של החוויה לאיך שאני חווה אותה- בגוף, ברגש, במחשבות. בלי לנתח ולפרשן. קבלה היא עמדה של קבלה וחמלה כלפי הרגש שמתעורר אצלי, “זה בסדר להרגיש ככה”.וראינו שזה אכן עובד- במחקרי מעבדה אסטרטגיות מבוססות-מיינדפולנס אכן נמצאו כתורמות לויסות רגשי. הקדשנו כל כך הרבה זמן לויסות רגשי בגלל שבאמת מדובר באחת היכולות היסודיות בהורות שלנו.

ומשם עברנו לדבר על מיינדפולנס בהורות פר-סה. הכרנו את המודל של דאנקן להורות קשובה- לפיו הורות קשובה היא תהליך הורי שבו הורים עושים הכי טוב שהם יכולים כדי להיות בקשב, במודעות, בקבלה לא שיפוטית וחמלה ובויסות עצמי- גם כלפי עצמם, גם כלפי הילד וגם כלפי האינטראקציה ביניהם. ואכן, מחקרים הגיעו לתוצאות מבטיחות. הורים קשובים יותר נמצאים במצב נפשי טוב יותר, ההורות שלהם חיובית יותר והיחסים שלהם עם הילדים טובים יותר. ההשפעות על התפתחות הילד לא עקביות נכון להיום. עם זאת, חשוב לזכור שלמחקרים האלו יש לא מעט מגבלות, כפי שציינתי כמה וכמה פעמים לאורך הפרק. ומעבר ללמידה ותרגול של הורות קשובה, ראינו שמספיק רק לתרגל מיינדפולנס כדי לראות השפעות חיוביות על ההורות. 

והמסקנה מכל הפרק הזה? תתרגלו מיינדפולנס :) סתם, זה לא חובה ולא בהכרח מתאים ומתחבר לכולם, אבל נראה לי שסיפקתי כאן מספיק עדויות ששווה לכל הפחות לנסות. ואם יש לכן חשק להתחיל- אני מזמינה אתכן שוב לסדנת חמלה-עצמית להורים שתתחיל אחרי החגים, שבה נלמד גם לתרגל מיינדפולנס וגם נקבל כלים מבוססי-מחקר להפסיק לצלוב את עצמנו בביקורת ולראות את עצמנו (ואת הילדים שלנו) בעיניים טובות. לא בנפנופי ידיים, אלא על אמת, דרך תרגול פרקטי! לחצו כאן לכל הפרטים (קוד קופון ל-40% הנחה: מוקדמת)

אם נשארתן עם עוד מחשבות ושאלות בעקבות הפרק- אני כרגיל מזמינה אתכן לא להישאר איתן לבד. בתיאור הפרק צירפתי לכן קישור לדיון על הפרק בקבוצת הפייסבוק של מאמאדע, שם נוכל להמשיך לדבר ולחשוב יחד.

השארתי לכן בתיאור הפרק גם קישור לתמלול של הפרק למי שמעדיפה לקרוא, רשימה מלאה של המקורות המחקריים וגם קישור לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע כדי שתוכלו להישאר מעודכנות במדעי ההורות. אה וכמובן כל הפרטים על סדנת חמלה עצמית וקוד קופון.

תודה לאופק פרחי העורך של הפודקאסט.

אנחנו ניפגש בפרק הבא