מה קורה לזוגיות שלנו כשאנחנו הופכים לאמא ואבא? בפרק נגלה למה הרבה זוגות חווים ירידה משמעותית בסיפוק הזוגי אחרי המעבר להורות, אבל גם נלמד שזה לא קורה אצל כולם- יש זוגות שדווקא צולחים את המעבר להורות ממש בטוב. בפרק נגלה מה הסוד שלהם ונבין מה באמת קובע אם הזוגיות תיפגע או תתחזק. ולסיום נצלול גם לנושא ההורות המשותפת – איך העבודה שלנו כצוות הורים משפיעה על האושר הזוגי שלנו ועל הילדים. פרק חשוב לכל הורה שרוצה להבין לעומק את הדינמיקה הזוגית בתוך ההורות.
אם את זקוקה לכלים פרקטים להתמודד עם אי-הסכמות סביב גידול ילדים, חיזוק התקשורת הזוגית ושמירה על אינטימיות בתוך עומס ההורות- המפגש עם ד”ר אלון אבירם, מטפל זוגי מוסמך, הוא בדיוק בשבילך.
ההרצאה פתוחה לחברות מועדון מאמאדע+ בלבד, אפשר לקרוא פרטים נוספים ולהירשם מכאן
ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט של מאמאדע, הורות מבוססת מדע, אני מור הרפז ובפודקאסט הזה תקבלו גישה ישירה למחקר על הורות והתפתחות ילדים.
היום אנחנו הולכות לדבר על נושא מעניין- מה ההורות עושה לנו זוגיות. אני זוכרת שבקורס הכנה ללידה, שהיינו בו לקראת הלידה הראשונה שלי, המדריכה אמרה שהזוגיות משתנה אחרי הלידה והרבה פעמים יש משברים. אני ממש זוכרת שחשבתי לעצמי אז שאין סיכוי, הייתי כל כך בטוחה בזוגיות שלי ושל שי, שלנו זה בטוח לא יקרה. לא עבר הרבה זמן, בסך הכל כמה חודשים, עד שהבנתי כמה היא צדקה. אז בתכנית שלנו בפרק של היום זה לברר למה היא צדקה- מה בעצם קורה לזוגיות שלנו כשאנחנו הופכים לאמא ואבא, מנקודת מבט מחקרית כמובן. נברר בפרק האם המעבר להורות משפיע לרעה על הזוגיות, והאם השינויים השליליים הם בלתי נמנעים? אני כבר אספיילר ואגיד שיש זוגות שמצליחים לצלוח את המעבר להורות טוב יותר מאחרים ובפרק נגלה מה הסוד שלהם, למה דווקא הם מצליחים. ואיך אפשר שלא- נדבר גם על אחד התחומים הכי משמעותיים בזוגיות של הורים- ההורות המשותפת. עד כמה התיאום בינינו כצוות שמגדל ילדים חשוב לנו כזוג, וכפרטים וכמובן איך זה משפיע על הילדים. בקיצור, הולך להיות לנו מעניין.
ואם תרצו להשלים את התמונה המחקרית, בעוד שבוע ב-10.3 ניפגש בזום עם ד”ר אלון אבירם מטפל זוגי מוסמך שייתן לנו כלים פרקטיים לנהל זוגיות בתוך הורות ולהתמודד עם אי הסכמות בינינו בנוגע לגידול ילדים. המפגש פתוח לחברות מועדון מאמאדע+ ללא תוספת תשלום, ושמתי לכן בתיאור הפרק פרטים על המועדון למי שתרצה להצטרף להרצאה של אלון ובכלל. אה, ותהיה גם הקלטה.
טוב, אני חושבת שהגיע הזמן להתחיל, יאללה!
קודם כל, בואו נכיר בזה, המעבר להורות הוא חתיכת אירוע משמעותי בחיים שלנו, בחיים של כל אדם. אני מניחה שעבור הרבה מאיתנו, הלידה של התינוק או התינוקת הראשונים הביאו הרבה אושר ושמחה, ובכלל הורות כמובן מגיעה עם הרבה דברים טובים כמו אהבה, משמעות, תחושה של השגתי משהו בחיים האלה, עמידה בציפיות החברתיות ואולי אפילו איזושהי דריסת רגל בזוגיות שיכולה להבטיח יציבות- “אם הבאתי איתך ילד, את לא הולכת מכאן כל כך מהר”. משהו כזה. אבל באותו זמן, לידה של תינוקת חדשה דורשת מאיתנו להיכנס לנעליים חדשות, לתפקיד החדש שלנו כהורים, וזה כמובן כשיש איתנו תינוק שדורש טיפול ותשומת לב נונ-סטופ. בכי בלתי פוסק, מחסור עצום בשינה והדרישות הפיזיות של הנקה למי שמניקה לא בדיוק תורמים ליכולת שלנו להשקיע בזוגיות. האנרגיות והזמן שתינוקות וילדים קטנים דורשים מאיתנו מן הסתם באים על חשבון הזמן שאנחנו יכולים לבלות יחד כזוג וגם בנפרד. האווירה בבית לגמרי משתנה- האנרגיה ותשומת הלב כבר לא ממוקדים בבן או בת הזוג אלא בילד. וזה, באופן טבעי, יכול להשפיע ולא לטובה על היחסים הזוגיים.
האמת שהעניין בנושא הזה של הורות וזוגיות הוא לא דבר חדש. המחקר הראשון שניסה לבדוק את ההשפעה של המעבר להורות על זוגיות פורסם כבר בשנות ה-50. במחקר ההוא ראיינו הורים צעירים ו-80% מתוכם דיווחו על משבר רציני ביחסים בתקופה שאחרי לידת הילד הראשון. למרות שתינוקות לרוב לא מגיעים בהפתעה, בכל זאת יש 9 חודשים להתכונן, במחקר הזה טענו שהורות וגידול ילדים עברו כזאת רומנטיזציה בחברה כך שהרבה זוגות נתפסים לא מוכנים לקושי שכרוך בהורות. מאז המחקר ההוא, התפרסמו המוני מחקרים שניסו לפענח את השינויים בזוגיות שמגיעים עם המעבר להורות. ועליהם אנחנו הולכות לדבר היום.
הורות וסיפוק זוגי
הממצא הכי משמעותי, וגם הכי נחקר, הוא שאחרי הלידה של הילד הראשון יש ירידה בסיפוק הזוגי ובאיכות הזוגיות. בנוסף, surprise surprise, גם הסיפוק המיני נוטה לרדת. דפוסים של אינטימיות ותקשורת בין בני הזוג משתנים גם הם והורים טריים מדווחים על יותר ויותר ריבים ואי-הסכמות ביניהם, בהשוואה לתקופה שלפני הלידה.
בשנת 2022 התפרסמה מטא-אנליזה שבדקה את הקשר בין הורות וסיפוק זוגי. מטא אנליזה, למי שלא מכירה, זו הדרך הטובה ביותר כיום לקבל תמונה מחקרית מלאה בנושא מסוים. בשביל לעשות מטא-אנליזה צריך לאסוף את כל המחקרים בנושא מסוים שעומדים בקריטריונים מוגדרים מראש ולנסות להבין מהם מה מצב העניינים המחקרי. ואז לעשות ניתוח סטטיסטי על כל הנתונים ביחד.
אז במטא-אנליזה המדוברת ניתחו 49 מחקרים שונים שכללו בסך הכל קצת יותר מ-145K משתתפים. רובם העצום נשים, ופחות מ-5000 גברים. ממוצע הגילאים היה 28-30.
אז מה הם גילו?
הורים מדווחים על ירידה בינונית בסיפוק שלהם מהזוגיות בין סוף ההיריון לסוף השנה הראשונה לחיים של התינוק. בין השנה הראשונה לשנייה אחרי הלידה גם הייתה ירידה בסיפוק הזוגי, ירידה נוספת אגב, אבל היא הייתה מתונה יותר ביחס לשנה הראשונה. במילים אחרות, הירידה החדה ביותר בסיפוק הזוגי קורית בשנה הראשונה אחרי הלידה, אבל תהליך ההסתגלות ממשיך גם אחר כך אל תוך השנה השנייה.
במעט המחקרים שהשוו זוגות עם ילדים לזוגות בלי ילדים מצאו שאמנם בשני המקרים יש ירידה בסיפוק. כלומר גם זוגות ללא ילדים חווים עם הזמן ירידה בסיפוק הזוגי. אבל הירידה אצל הזוגות שהם גם הורים גדולה יותר. הממצא הזה תומך בטענה שהירידה בסיפוק הזוגי נובעת מהמעבר להורות ולא רק מההתפתחות הטבעית של הקשר הזוגי.
מעניין לציין שבמטא אנליזה הזו לא נראה שיש קשר בין הגיל של ההורים, משך הזוגיות שלהם, וגם לא אם מדובר באמא או אבא למידת הירידה בסיפוק הזוגי שלהם. זה מעניין כי כן יש מחקרים שמצאו שנשים רגישות יותר מגברים- כלומר הן חוות יותר ירידה בסיפוק זוגי עם המעבר להורות. אבל במבחן המטא-אנליזה, שהוא המבחן שעליו כדאי לסמוך יותר, לא נמצאה השפעה של מגדר. ממצא נוסף מהמטא-אנליזה הוא שקיימת השפעה הדדית בין בני הזוג- ככל שהירידה של אחד מבני הזוג חדה יותר, כך גם הירידה של השני חדה יותר. מה שמלמד אותנו שהמעבר להורות הוא חוויה זוגית משותפת, שבה הרגשות והתסכולים של בן זוג אחד משפיעים ישירות על השנייה. לא הפתעה גדולה, בסך הכל.
האם השינויים השליליים הם בלתי נמנעים? האם הם נמשכים לנצח?
בגדול, כפי שאתן רואות, התפיסה הכללית ששולטת במחקר היא שהמעבר להורות מביא איתו שינויים שליליים לזוגיות. אבל האם השינויים השליליים האלה בלתי נמנעים? האם כל זוג בהכרח יתמודד עם פגיעה בזוגיות בגלל המעבר להורות? ועוד שאלה היא האם השינויים ממשיכים לנצח או שבסופו של דבר זוגות מצליחים להשתקם? כדי לענות על השאלות האלה אנחנו הולכות רגע לנטוש את הממוצעים ולהסתכל על הפרטים הקטנים. על השונות בין אדם לאדם, בין זוג לזוג. שם, בדרך כלל, נמצאים הדברים המעניינים באמת. גם במקרה הזה.
בואו נתחיל עם השאלה האם כל הזוגות בהכרח יחוו פגיעה בזוגיות כשנולד תינוק חדש. במחקר אורך משנות ה-90 עקבו אחרי מספר גדול זוגות מהטרימסטר הראשון של ההיריון ועד 9 חודשים אחרי הלידה. החוקרים מצאו שקצת פחות מחצי מהזוגות חוו ירידה בינונית עד חמורה באיכות הזוגיות. שזה בגדול אומר ירידה באיכות התקשורת, ירידה ברגשות של אהבה, עלייה בריבים ועלייה ברגשות של אמביוולנטיות כלפי בן הזוג. אבל שימו לב- אחוז לא מבוטל של זוגות, 30%, לא חוו שינוי באיכות הזוגיות סביב הלידה. ויותר מזה- 19% מהזוגות חוו שיפור במערכת היחסים שלהם. ואתן יודעות מה? המספרים עצמם לא כל כך משנים, וסביר שישתנו בין מדגם למדגם. מה שחשוב הוא שהרבה זוגות לא יחוו את אותו שינוי שלילי שכולם מצפים לו עם המעבר להורות. מקרה קלאסי של ממוצע שמסתיר את השונות. ולפעמים השונות היא זו שמספרת את כל הסיפור. ואנחנו רואות את זה פעם אחרי פעם במחקר על הורות והתפתחות
אז בואו נתבונן בשונות הזו ונשאל את עצמנו מי אלה אותם זוגות שצולחים את המעבר להורות בלי לשלם מחירים גדולים בזוגיות? וזו שאלה חשובה במיוחד, כי לפחות לפי המחקרים הקיימים נראה שההשפעות השליליות של המעבר להורות על הזוגיות נמשכות גם שנים אחרי הלידה, גם אם הן מתמתנות לאורך זמן. וקשיים בזוגיות יכולים לזלוג לכל עבר ולהשפיע על ההתפתחות של הילד, על ההורות שלנו ואפילו על הזוגיות העתידית של הילדים. בקיצור, אני חושבת ששכנעתי אתכן ששווה לברר למה חלק מהזוגות צולחים את המעבר להורות יותר בטוב מאחרים.
מי הזוגות שמצליחים לצלוח את המעבר להורות טוב יותר? ומי פחות?
תהליכי הסתגלות:
לפני שניכנס לשאלה מה מאפיין את אותם זוגות, בואו נעצור רגע להגדיר מה זה בכלל אומר להתמודד עם המעבר להורות בצורה טובה יותר או פחות. מתוך התמונה המחקרית עולים 4 תהליכי הסתגלות שזוגות צריכים לעבור. ואם הם עושים את זה בצורה טובה, סביר שהסיפוק הזוגי שלהם לא יפגע ואולי אפילו יעלה.
אלו 4 תהליכי ההסתגלות: קונפליקטים זוגיים, תקשורת זוגית, שימור הקשר ותמיכה הדדית.
אני רגע אגיד כמה מילים על כל אחד מהם.
השאלה הבאה היא מה מאפשר לזוגות להתמודד עם 4 תהליכי ההסתגלות האלה בהצלחה. בתיאוריה, אפשר לחשוב על זה ככה. לכל זוג יש את נקודות החוזק שלו ואת נקודות החולשה. בשפה יותר מקצועית אפשר לקרוא לנקודות החוזק משאבים או באנגלית resources ולנקודות החולשה אפשר לקרוא פגיעות או פגיעויות. באנגלית, vulnerabilities. עכשיו, לכל זוג יש את המשאבים והפגיעויות שהוא מגיע איתם עוד לפני הלידה. ואת המשאבים והפגיעויות אחרי הלידה, שתלויים בעיקרם בסיטואציה וכמובן בילד שהגיע.
אני לא אכנס עכשיו לכל נקודות החוזק והחולשה, אבל אני אגע כמה בולטות ומעניינות.
איכות הזוגיות לפני הלידה
אחת מהן, באופן לא מאוד מפתיע, היא איכות הזוגיות לפני הלידה. כלומר, הסיכוי של זוגות לצלוח את המעבר להורות בהצלחה ברמה הזוגית תלוי במידה רבה במצב הזוגיות שלהם לפני הלידה. ואני רוצה שנתמקד רגע באחד מתהליכי ההסתגלות שהזכרתי קודם- ניהול ריבים.
קודם כל בואו נשים על השולחן את זה- מחקרים מראים שהורים טריים מדווחים על עלייה ברמת הקונפליקט ואי ההסכמות ביניהם בהשוואה לתקופה שלפני הלידה. כשמסתכלים על זוגות ללא ילדים, לא רואים עליה דומה כזו. מה שמרמז שאפשר להאשים את ההורות.
על מה להורים טריים יש להתווכח? או-ווה, מאיפה להתחיל?
בקיצור סיבות לא חסר, השאלה היא מה בני הזוג עושים בזמן הריב, איך נראות האינטראקציות ביניהם.
במחקר אורך הולנדי ביקשו מזוגות לילד ראשון לספר איך הם מתנהגים בזמן קונפליקט. הם עשו את זה בתקופת ההיריון, 5 חודשים אחרי הלידה ושנה וחודשיים אחרי הלידה. כצפוי, אחרי הלידה נרשמה עלייה בניהול ריבים בצורה לא בונה, לצד יותר דורשנות והסתגרות. מעניין שהעלייה הכי גדולה באינטראקציות האלה הופיעה בין גיל 5 חודשים לשנה וחודשיים אחרי הלידה, אולי זה קשור לעובדה שרוב האמהות חזרו לעבודה בתקופה הזו, והיו צריכות לג’נגל יותר כובעים באותו זמן.
מחקר אורך אחר מצא התנהגות ייחודית של זוגות עם ילדים בשנים הראשונות- בני הזוג נמנעים אחד מהשני, מתחמקים אחד מהשני. אולי כי פשוט אין להם זמן וכוח לנסות לפתור את הבעיות ביניהם, או אולי כי הם לא רוצים שהילד יהיה עד לריבים ביניהם. מעניין להגיד שדווקא אותה התחמקות פסיבית ניבאה אושר זוגי אחרי הלידה. אולי עדיף לא לריב אם אין משאבים? לא בטוח אבל זו אפשרות לכל הפחות מעניינת. זו ההזדמנות להזכיר את פרק 3 בפודקאסט שבו סיפרתי לכן איך ריבים בין ההורים משפיעים על הילדים, כולל במקרה של תינוקות.
אגב, זה בדיוק אחד הנושאים שנדבר עליהם במפגש עם ד”ר אלון אבירם, שבו הוא ייתן לנו סל של כלים ואסטרטגיות לפתרון קונפליקטים וניהול מחלוקות סביב ההורות בצורה יעילה, כזו שתעשה טוב לזוגיות שלנו. הוא בדיוק יביא את הפרספקטיבה של השטח, את הניסיון שלו כמטפל זוגי כדי לתת זווית משלימה לתמונה המחקרית. המפגש כאמור פתוח לחברות מועדון מאמאדע+ ואני משאירה לכן קישור בתיאור הפרק למקרה שתרצו גם להצטרף למועדון ולהרצאה.
אוקיי, אז הבנו שאחרי הלידה יש יותר ריבים, יותר ויכוחים מה שמגיע עם ירידה בסיפוק הזוגי ובאיכות הזוגיות. אבל כבר אמרנו קודם שאנחנו מנסות לברר מי אלו שאצלם המצב פחות גרוע. וכמה מחקרים מלמדים אותנו שמי שהכי סובלים מהמעבר להורות הם זוגות שרבו יותר בתקופת ההיריון ודיווחו על סיפוק זוגי נמוך יותר. כלומר אלו שהסתדרו טוב יותר בתקופת ההיריון בסיכוי טוב יסתגלו טוב יותר למעבר להורות. במילים אחרות, אלו שאיכות הזוגיות שלהם לפני ההיריון הייתה יותר טוב פחות פגיעים לטלטלות שעוברת הזוגיות עם המעבר להורות.
דפוסי התקשרות
מה עוד הופך זוגות לפגיעים יותר או פחות למעבר להורות? אז מעבר למאפיינים הזוגיים, יש גם את המאפיינים האישיים של כל אחד מבני הזוג בנפרד, כלומר השק שאיתו אנחנו מגיעות אל הזוגיות ואל ההורות. אחד מהם הוא דפוס ההתקשרות שלנו כאנשים מבוגרים—האופן שבו אנו יוצרים ומנהלים קשרים קרובים, דפוס שמושפע מההתנסויות המוקדמות שלנו עם דמויות מטפלות בילדות.
מבוגרים עם דפוס התקשרות בטוחה מצליחים יותר לסמוך, לשתף ולחוות אינטימיות רגשית. לעומתם מבוגרים עם דפוס התקשרות לא בטוחה זקוקים כל הזמן לאישור ופוחדים מאוד מדחייה (שזו בעצם התקשרות לא בטוחה חרדה), או לחילופן מתקשים להישען על אחרים ונוטים להימנע מקרבה רגשית (שזו בעצם התקשרות לא בטוחה נמנעת).
התקשרות בטוחה נחשבת למשאב פנימי שיכול להגן על בני זוג מפני ירידה בסיפוק הזוגי כאשר הם מתמודדים עם גורמי סטרס משמעותיים, כמו למשל כשנולד ילד. לעומת זאת, התקשרות לא בטוחה היא גורם סיכון, כלומר אנשים עם התקשרות לא בטוחה יותר פגיעים בזמנים של מצוקה. ואכן, מחקרים מראים שהורים עם דפוסי התקשרות לא בטוחים מדווחים על הירידה הכי תלולה ביכולת לשמר את הקשר הזוגי אחרי המעבר להורות.
עם זאת, חשוב להדגיש שזו לא גזרת גורל. מבוגרים עם דפוס התקשרות לא בטוחה יכולים לפתח ייצוגים בטוחים של התקשרות דרך יחסים חיוביים מאוחר יותר בחיים, תהליך שמכונה earned security – ביטחון מושג. אולי עוד נדבר על זה בהזדמנות אחרת, אבל רק חשוב לי להגיד שאין כאן דטרמיניזם, ותמיד יש מה לעשות.
זכרונות ילדות
עוד גורם שיכול להיות להיות משאב או פגיעות הוא הזיכרונות שלנו מהזוגיות של ההורים שלנו. אנחנו הרי מפנימות במידה מסוימת את דפוסי הנישואים של ההורים שלנו. אבל גם כאן, כמו במקרה של דפוסי התקשרות, זו לא גזרת גורל. למשל, יש מחקר שמראה שבני זוג שזכרו שההורים שלהם לא ממש הסתדרו אבל הייתה להם תובנה- כלומר בני הזוג היו במודעות ובעבודה סביב זכרונות הילדות שלהם- אז הם דווקא הצליחו טוב יותר להתמודד עם קשיים בזוגיות. אפילו בהשוואה לזוגות שהיו להם זכרונות חיוביים מהיחסים של ההורים שלהם. שזה מעניין במיוחד. מה שמלמד שרפלקציה על היחסים של ההורים שלנו, למרות שהיו שליליים, סוג של מחסנת אותנו ונותנת לנו כוח ומוטיבציה להתמודד עם קשיים בזוגיות שלנו.
אז עד עכשיו דיברנו על נקודות חוזק וחולשה שיש לנו כזוג עוד מלפני הלידה. דיברנו על איכות הזוגיות לפני הלידה, האופן שבו ניהלנו ריבים ודאגנו להשקיע בזוגיות. ראינו גם שמאפיינים אישיים של כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לשחק תפקיד כמו למשל דפוסי ההתקשרות שלנו וזכרונות הילדות שלנו מהיחסים בין ההורים שלנו. יש כמובן עוד נקודות חוסן וחולשה שלא נכנסתי אליהם כמו המצב הנפשי של בני הזוג, המצב הסוציו-אקונומי, האם ההיריון מתוכנן או לא. אבל נסתפק כרגע בדוגמאות שכן נתתי ונעבור לדבר על נקודות חוזק וחולשה אחרי הלידה.
אחרי הלידה, נוסף גורם חדש ורציני למשוואה- התינוק או התינוקות שלנו.
מין הילד
אז בואו נדבר על מאפיינים של התינוק או התינוקות שיכולים להיות משאב או פגיעות בהתמודדות שלנו עם קשיי זוגיות אחרי הלידה. אני אתחיל מממצא שדי הפתיע אותי- מסתבר שלידה של בת מקושרת לירידה גדולה יותר בסיפוק הזוגי ובאינטרקציות חיוביות בזוגיות, בהשוואה ללידה של בן. ויש כמה מחקרים שהראו את זה. זוגות עם בת אפילו נוטים להתגרש יותר. משונה נכון? ההסבר שחוקרים נותנים לממצא הזה הוא שאבות נוטים להיות יותר מעורבים ופעילים עם בנים מאשר עם בנות, והורות מעורבת ופעילה כשלעצמה מהווה בסיס טוב לזוגיות.
טמפרמנט הילד
ועכשיו נעבור לממצאים קצת פחות מפתיעים ונדבר על הטמפרמנט של התינוק. ככל שהתינוק יותר רגוע וההתנהגות שלו יותר צפויה, ככה המעבר להורות יותר נינוח ומאפשר להורים לבלות יותר זמן יחד. אמהות לתינוק עם טמפרמנט מאתגר מדווחות על ירידה באיכות הזוגיות אחרי הלידה, בהשוואה לאמהות לתינוק עם טמפרמנט נינוח. שוב, לא מפתיע. אבל שווה רגע לעצור ולהגיד את זה. מעבר לילד יש גם את המצב הנפשי שלנו, דיכאון אחרי לידה הוא מצב שכיח גם אצל אמהות וגם אצל אבות, אגב. שמן הסתם גם יכול להשפיע ולאתגר את ההתמודדות שלנו עם קשיי הזוגיות אחרי המעבר להורות.
חלוקת התפקידים בבית
ודבר אחרון שארצה לדבר עליו הוא חלוקת התפקידים בבית. כבר הזכרתי קודם את הממצא שמראה שאחרי הלידה גם אצל הזוגות הכי פרוגרסיבים יש קריסה לתפקידים המגדריים המסורתיים- אמא בבית מטפלת בילדים ואבא יוצא לפרנס. המקור המרכזי לפחות סיפוק בזוגיות ויותר ריבים הוא שעות העבודה, כאשר אחד מבני הזוג נמצא הרבה בעבודה מעבר לשעות הרגילות. בנוסף, נשים שהמצב התעסוקתי שלהן לא תואם את ההעדפות שלהן מדווחות על יותר כעס וחרדה וחוסר סיפוק מחלוקת העבודה עם בן הזוג אחרי המעבר להורות.
בואו נעשה סיכום קטן
ראינו שבאופן כללי אחרי הלידה זוגות מדווחים על ירידה בסיפוק הזוגי ובאיכות הזוגיות. אבל אז שמנו לב לפרט חשוב- זה לא נכון אצל כולם, יש זוגות שלא מדווחים על ירידה כזו ואפילו חווים שיפור. אז ניסינו להבין מי הם אותם זוגות שמצליחים יותר מאחרים לצלוח בטוב את המעבר להורות. דיברנו על 4 תהליכים שאנחנו כהורים צריכים להסתגל אליהם עם המעבר להורות: האופן שבו אנחנו מנהלים את הריבים בינינו, כמה אנחנו מצליחים לתקשר אחד עם השנייה, האם אנחנו מצליחים להשקיע בזוגיות ולהקדיש לה זמן ועד כמה אנחנו תומכים אחד בשנייה. השאלה עד כמה זוגות יצליחו לעבור את תהליכי ההסתגלות האלה בהצלחה תלויה במשאבים ובפגיעויות של בני הזוג, גם לפני המעבר להורות וגם אחריו. זה בעצם מה שיקבע, לפי המודל, האם תהיה הידרדרות במצב הזוגי, שיפור או שימור. בגדול זוגות עם יותר משאבים ופחות פגיעויות לפני ואחרי הלידה יצליחו להסתגל טוב יותר למעבר להורות. לעומת זאת, זוגות עם יותר פגיעויות (כמו למשל, הרבה ריבים לפני הלידה, תינוק עם טמפרמנט מאתגר, חלוקה לא הוגנת של תפקידי הבית) עלולים לחוות ירידה משמעותית באיכות הזוגיות.
הורות משותפת: רכיב חשוב בזוגיות
עכשיו אני רוצה לדבר על רכיב חשוב במיוחד בקשר הזוגי – ההורות המשותפת, co-parenting באנגלית. עצם זה שאנחנו צוות של שני אנשים שמגדלים ומטפלים יחד בילדים שלנו. המחקר בתחום יחסית חדש, רק מהעשרים שנה האחרונות, אבל כבר הספיק לצבור תאוצה רצינית.
עם השינויים בתפקידים המגדריים ובשוק העבודה, נוצרה חפיפה גדולה יותר בתחומי האחריות של אבות ואמהות – היום יש דרישה מאבות להיות מעורבים באופן פעיל בגידול הילדים, מה שדורש תיאום גדול יותר בין ההורים. והממצאים שעולים מהמחקר מצביעים בכיוון ברור- הורים שמצליחים לשתף פעולה ולתמוך זה בזו כצוות מראים תוצאות חיוביות יותר ברמה הזוגית, ההורית, ובהתפתחות של הילדים.
סקירה של 99 מחקרים זיהתה כמה יסודות להורות משותפת יעילה. מעניין שהורות משותפת מתחילה להתגבש עוד לפני הלידה. במחקר אחד, זוגות בהיריון שהצליחו לשתף פעולה והראו חום אחד כלפי השנייה במשחק תפקידים עם בובה, הפגינו הורות משותפת טובה יותר 9 חודשים אחרי הלידה.
דבר נוסף שהמחקר מראה הוא שהורות משותפת והזוגיות משפיעות זו על זו. חיבור וחום בזוגיות “זולגים” גם לאיך שאנחנו מתפקדים כהורים. ולהיפך – תסכול וכעס בזוגיות יתבטאו לרוב גם בהורות המשותפת. מה שמעניין במיוחד הוא שהורות משותפת איכותית מנבאת סיפוק זוגי גבוה יותר בעתיד, אבל זה לא עובד בכיוון ההפוך – סיפוק זוגי לא מנבא בהכרח הורות משותפת טובה יותר. כנראה שחלק מההורים מצליחים לשים בצד את המתחים הזוגיים ולעבוד כצוות הורי למרות הכל.
עוד ממצא מעניין הוא ההשפעות הפוטנציאליות השונות על אבות ואמהות. נראה שמעורבות האבות מושפעת יותר מההתנהגות של האמהות – כשאמהות מעודדות מעורבות אבהית, האבות אכן יותר מעורבים. אבל מה שממש הפתיע אותי זה שדווקא כשאבות מעורבים יותר בטיפול הבסיסי, כמו האכלה או אמבטיה, זה מגיע עם יותר קונפליקט בהורות המשותפת. לעומת זאת, מעורבות במשחק דווקא מקושרת לשיפור בדינמיקה ההורית. מעניין לחשוב למה.
וכמובן, איכות ההורות המשותפת יכולה גם להשפיע על הילדים. קונפליקט בהורות משותפת יכול להשפיע על הילד אפילו יותר מקונפליקט זוגי רגיל. מחקרים מראים שהורות משותפת חיובית מקושרת להתקשרות בטוחה, ליכולת ויסות עצמי טובה יותר, לפחות בעיות התנהגות ואפילו לשימוש בשפה עשירה יותר מצד ההורים. מחקר אחד הראה שאבות דיברו בשפה יותר מגוונת ובמילים רבות יותר באינטראקציות משפחתיות כשההורות המשותפת הייתה טובה.
חשוב להדגיש רגע לפני שאנחנו מסיימות שרובם המוחלט של המחקרים שסקרתי היום הם מתאמיים- כלומר ברוב המקרים אנחנו לא יכולות לדבר במונחים של סיבה, השפעה וכו’. אלא במונחים של קשר. משהו אחד נוטה לקרות עם משהו אחר, אבל לא בהכרח משהו אחד גורם למשהו אחר. בנוסף, המחקרים מתמקדים בזוגות הטרו-סקסואלים שגרים תחת אותה קורת גג וחולקים ילדים ביולוגים. זה כמובן לא ממצה את כל סוגי המשפחות הקיימות. גם להן כמובן מגיע מקום, ואנחנו עוד נגיע לשם.
טוב בואו נסכם.
מה אנחנו לוקחות מכל הפרק הזה? הכרנו בזה שהמעבר להורות הוא אירוע גדול ומטלטל שיכולות להיות לו השלכות משמעותיות לזוגיות שלנו. מה שבסופו של דבר יקבע איך נצלח את המעבר הזה להורות הוא מה שנקרא המתמטיקה של הפסיכולוגיה- סך המשאבים שלנו אל מול סך הפגיעויות שלנו- כזוג, כפרטים, מה שהילד שלנו מביא איתו וכמובן גם תנאי הסביבה. ברגע שמכירים במשאבים- אפשר לחזק אותם. ברגע שמכירים בפגיעויות- אפשר לתת להן מקום, לעבוד עליהן.
ראינו גם שיש אזור שהוא חלק בלתי נפרד מהזוגיות וחשוב שלא נזניח אותו- ההורות המשותפת. הורות משותפת מתחילה בהנחת היסוד ששני ההורים הם משמעותיים לילד באותה מידה. זה בעצם תנאי מקדים לשיתוף פעולה הדדי בין ההורים ולעבודת צוות יעילה. ראינו שהורות משותפת פחות יעילה יכולה להשפיע ולא לטובה על הזוגיות, על הרווחה הנפשית שלנו וכמובן על ההתפתחות של הילדים. החדשות הטובות הן שהורות משותפת היא לא גזירת גורל, אלא משהו שאפשר לעבוד עליו. מחקרי התערבות מראים את זה. וזה בדיוק מה שאנחנו הולכות לעשות במפגש עם ד”ר אלון אבירם בעוד שבוע
אלון הכין עבורנו מפגש ממוקד-פרקטיקה שיספק לנו כלים ואסטרטגיות להתמודדות עם אי-הסכמות סביב גידול ילדים, טכניקות לחיזוק התקשורת הזוגית ואפילו דרכים לשמר אינטימיות בתוך עומס ההורות. ההרצאה פתוחה לחברות המועדון בלבד, וההקלטה תהיה זמינה גם למי שלא תוכל להצטרף בשידור החי. זו באמת הזדמנות לקחת את המחקר צעד אחד קדימה ולראות איך ליישם אותו הלכה למעשה, בזוגיות שלנו ובהורות שלנו. וזו בעצם המטרה המרכזית של מועדון מאמאדע+. קישור בתיאור הפרק כרגיל.
אם נשארתן עם עוד מחשבות ושאלות בעקבות הפרק – אני כרגיל מזמינה אתכן לא להישאר איתן לבד. בתיאור הפרק צירפתי לכן קישור לדיון על הפרק בקבוצת הפייסבוק של מאמאדע, שם נוכל להמשיך לדבר ולחשוב יחד.
השארתי לכן בתיאור הפרק גם קישור לתמלול של הפרק למי שמעדיפה לקרוא, רשימה מלאה של המקורות המחקריים וגם קישור לקבוצת הוואצאפ השקטה של מאמאדע כדי שתוכלו להישאר מעודכנות במדעי ההורות.
אשמח כמובן אם תדרגו את הפודקאסט בחמישה כוכבים כדי שנוכל להגיע לכמה שיותר הורים שזקוקים לידע מקצועי ומבוסס-מחקר.
תודה לאופק פרחי העורך של הפודקאסט.
אנחנו סיימנו להיום, נתראה בפרק הבא.
הצטרפי למועדון מאמאדע+ וגלי איך להפוך את הידע המדעי לכלים מעשיים שיעזרו לך ביום-יום עם הילדים.
הצטרפי עכשיו ותני לעצמך ולמשפחה שלך את הטוב ביותר!
כל המחקרים, ההרצאות והדיונים החכמים ארוזים יפה יפה אצלך במייל
הנה בדיוק מה שתקבלי ממני דרך המייל:
⭐️ סיכום שבועי של תכנים ואירועים
⭐ סקירות בלעדיות של מחקרים חדשים
⭐ עדכון על הרצאות ופרקי פודקאסט חדשים
⭐ סדרות תוכן לבחירתך בנושאים שמעניינים אותך
